חמש הזירות הקריטיות: זה מה שנתניהו חייב לומר לטראמפ בפגישה הגורלית

נתניהו נדרש לעסוק בימים הקרובים בחמישה נושאים עיקריים: עזה, לבנון, סוריה, איראן וטורקיה. בכל הנושאים הללו קיים פער ואף מתח בין העמדה האמריקנית לבין העמדה הישראלית. אין משמעות הדבר שפגישה זו תוביל בהכרח למשבר, אדרבה - ההיפך מכך הוא הנכון. נתניהו יפעל בצורה נכונה אם יגלה גמישות לפחות בשני נושאים, ואף יידע להגיע להסכמה גם בנושאים האחרים. עם זאת, חשוב שלא יתפשר על העקרונות החשובים לישראל.

לאחרונה מהדהדים קולות מלחמה מהצד הישראלי, הן מהדרג הפוליטי, סמוטריץ' לדוגמה, והן מגורמי ביטחון, בנוגע ללבנון. אלו הסבורים שנכון לחדש את המלחמה נגד חיזבאללה מתבססים על הלקח הנגזר מאירועי השבעה באוקטובר, דהיינו אסור לישראל לאפשר לארגונים כמו חיזבאללה וחמאס להתעצם.

לפי העמדה הישראלית, היות שחיזבאללה מנסה לבנות את כוחו מחדש וממשלת לבנון נכשלת לפרקו מנשקו באופן מוחלט, אזי מוטב לחדש את המלחמה. העמדה האמריקנית לעומת זאת, הפוכה. ממשל טראמפ מאמין כי שילוב לחץ פוליטי וכלכלי על ממשלת לבנון עם היחלשות חיזבאללה בעקבות המלחמה יאפשרו בסופו של דבר את נטרול חיזבאללה ככוח צבאי מאיים. בנושא זה נכון לקבל את העמדה האמריקנית ואף אין לראות בה כוויתור, משום שגם האינטרס הישראלי הוא להימנע ממלחמה נוספת ומיותרת בגזרה זו.

בנוגע לסוריה, הממשל האמריקני נוטה לתמוך בנשיא סוריה החדש שאף ביקר לאחרונה בוושינגטון ולתת לו הזדמנות לייצב את שלטונו ואת שליטתו ברוב שטחי המדינה. ארצות הברית מעוניינת שסוריה וישראל יגיעו להסכם ביטחוני שבמהלכו תיסוג ישראל מרוב השטח הסורי שעליו השתלטה לפני כשנה. הצורך הביטחוני להחזיק בשטחים רחבים בתוך סוריה נמוך שכן קו הגבול הרשמי אופטימלי מבחינה צבאית, הוא מאפשר שליטה ישראלית מושלמת לתוך סוריה, ובניגוד ללבנון אין כפרים סוריים עוינים לישראל בקרבת הגבול. יתר על כן, שהייה קבועה של כוחות ישראליים בתוך סוריה תיצור בהכרח חיכוך הולך וגובר עם האוכלוסייה המקומית, והתרחשו כבר תקריות אש שבהן נפצעו חיילי צה"ל.

בניגוד לסוריה וללבנון, בנושא עזה אל לישראל לקבל את כל הדרישות האמריקניות. ארצות הברית להוטה לעבור לשלב ב' במסגרת תוכניתו השאפתנית של טראמפ בדבר עתיד עזה.

לתוכנית טראמפ שלושה סעיפים:
א. פירוק חמאס מנשקו ומיכולתו לשלוט.
ב. שיקום עזה על בסיס תוכנית גרנדיוזית בעלות של 112 מיליארד דולר.
ג. נסיגת כוחות צה"ל מרוב השטח שבו הם שולטים בתוך עזה.

הבעיה בתוכנית זו נעוצה בסדר הפעולות. האמריקנים מעוניינים להתחיל בשיקום עזה. מצרים, קטאר וטורקיה, המדינות המתווכות, דורשות בד-בבד גם את נסיגת צה"ל בעוד האינטרס הישראלי העליון הוא להתנגד לשתי דרישות אלו טרם פירוק החמאס מנשקו. בנושא זה אסור לנתניהו להרפות את ידיו ולהתפשר, שכן ויתור משמעותו שרוב הישגי המלחמה בעזה ירדו לטימיון.

ארצות הברית, בדומה לישראל, נחושה למנוע מאיראן נשק גרעיני. בנושא זה אין כל מחלוקת בין המדינות, אלא שישראל מוטרדת לא פחות מהמאמץ שאיראן משקיעה כדי לייצר כמות גדולה של טילים בליסטיים ושל משגרים. טילים אלה, כל אחד עם ראש נפץ של חצי טון ועם יכולת דיוק מרשימה, גרמו לישראל נזק משמעותי במלחמה לפני חצי שנה. איראן שואפת ליצור יכולת גדולה לאין שיעור מזו שהייתה לה במלחמה האחרונה. מבחינת ישראל מדובר באיום קיומי שחובה למנוע את התממשותו. נתניהו יצטרך לעמול קשה כדי לשכנע את טראמפ ואנשיו שכך הם אכן פני הדברים.

דומה כי הפער הגדול ביותר בין ישראל לבין ארצות הברית נוגע להתנהגותה ושאיפותיה של טורקיה. טראמפ מעריץ מנהיגים חזקים ואוטריטריים וארדואן נתפס אצלו ככזה. נוסף לכך, טראמפ מאמין למתק השפתיים של ארדואן ששואף לכאורה ליציבות במזרח התיכון בכלל ובעזה בפרט. חשוב שנתניהו יידע להציג את האיום שטורקיה מציבה לא רק על ישראל אלא גם על קפריסין ועל יוון. חשוב יהיה להדגיש בפני טראמפ כי בכל הנוגע לעתיד חמאס, טורקיה תפעל בוודאות נגד האינטרס האמריקני, דהיינו פירוק הארגון.