אב התצפיתנית שנרצחה דרש ועדת חקירה ממלכתית: "לא תהיה חנינה למי שנכשלו"

מפגינים התכנסו הערב (שבת) בכיכר הבימה שבתל אביב ומחו נגד הממשלה על רקע קידום חוק הגיוס, חוק התקשורת של השר שלמה קרעי והקמת ועדת חקירה שאינה ממלכתית.

אחת הנואמות הייתה כרמית פלטי קציר, בתה של שורדת השבי חנה קציר, שנפטרה כשנה לאחר ששוחררה, ואחותו של אלעד קציר, שנחטף ונרצח ברצועת עזה. "תהום מוסרית רחבה ועמוקה מפרידה בינינו לבין אויבינו. הם מקדשים את המוות, אנחנו את החיים", אמרה מעל הבמה פלטי קציר. "את המילים האלה אמר נתניהו אמר ואיפשר לאינספור מקרי מוות ורצח לקרות, הפקיר חטופים למותם בשבי, אלעד אחי ביניהם, שלח חיילים לשוב להילחם ולהיהרג שוב ושוב באותם מקומות בעזה, איפשר השבוע לחגוג מוות בכנסת עם סיכת חבל תלייה".

פלטי קציר התייחסה גם לתיעודים מהשבי של ששת החטופים שנרצחו במנהרה ברפיח. "שרף לי כל הגוף מכאב ומזעם. שישה צעירים מופלאים שמרכיבים את הפסיפס הישראלי, מראים לנו איך נראית ערבות הדדית, גם בתנאים הכי קשים. הם היו שם זה עבור זו, אבל המדינה שלהם לא הייתה עבורם. יותר נכון לומר, השלטון של המדינה שלהם לא היה עבורם. הוא בגד בהם. הם היו בחיים ויכלו לחזור בחיים, הם היו ברשימות אבל העומדים בראש שוב ושוב טרפדו הסכמים מצילי חיים. במקום לחזור למשפחותיהם לחיבוק, הם חזרו בשקית. זה בלתי נסבל ובלתי נסלח".

היא המשיכה: "אני רואה אותם וחושבת על אלעד שאפילו לא היה לו את היחד הזה. הוא נרצח לבדו. אני חושבת על עוד 39 חטופים שיכלו לחזור בחיים אם רק היו מתעדפים כאן חיי אדם על פני כיסא. כל אחד מהם הוא כתב אישום". עוד היא הוסיפה: "לא קרה לנו אסון. היה כאן מחדל. הרבה מחדלים של ניהול כושל של מערכות צבאיות ומדיניות. המחדל זה לא התחיל ב-7 באוקטובר, ולא הסתיים ב-7 באוקטובר. ימים רבים כל כך, חיים רבים כל כך שאפשר היה להציל - ולא הצילו. זו תמצית ההפקרה".

נואם נוסף היה אייל אשל, אבי של התצפיתנית סמל רוני אשל שנפלה ב-7 באוקטובר במוצב נחל עוז. הוא תקף את הממשלה על החלטתה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית. "במקום להפוך אבן אחרי אבן עד שנגיע לאמת נתניהו והממשלה הופכים לנו מדי יום את הבטן ואת הלב", אמר אשל בנאומו. "בשביל מה? בשביל לשמור על הכיסא מעור הצבי המחומם. הדם שלהם כחול, הדם של רוני שלי היה אדום. זה ההבדל".

אשל, פעיל במועצת אוקטובר המאגדת הורים שכולים, הביע ביקורת על הדיווחים וההערכות השונות לפיהן ייתכן והנשיא הרצוג יעניק חנינה לראש הממשלה נתניהו בתמורה להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר. "זו חציית קו אדום", אמר האב השכול. "אנחנו, במועצת אוקטובר, אומרים זאת בקול ברור: לא תהיה חנינה למי שנכשלו באופן שהביא לאסון. אין סליחה בלי חקירה, אין פיוס בלי אמת".

האב השכול המשיך: "הכאב שלנו אינו מטבע פוליטי. הדם של ילדינו אינו פרס לנושאי תפקידים. אדוני הנשיא, על שבעה באוקטובר לא תהיה חנינה. אדוני הנשיא, על שבעה באוקטובר תהיה אך ורק ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו כאן כדי להשמיע קול, קול שלא ייעלם עד שתוקם ועדת חקירה אמיתית, עד שהאחריות תיאמר בקול, עד שהמדינה שלנו תתחיל להתרפא באמת".

מוביל תנועת המחאה "אחים לנשק" רון שרף תקף בנאומו את חוק הגיוס. "אנחנו נמצאים במאבק על דמותה וקיומה של מדינת ישראל ועל השאלה הפשוטה: האם נהיה מדינה יהודית דמוקרטית ליברלית ובטוחה, או מדינה קנאית משיחית ונחשלת", אמר שרף.

הוא המשיך: "הממשלה שהחליטה לשנות את כללי המשחק, לדרוס חצי מהעם ולרסק מוסדות שלטון - הפכה על הדרך את כולנו, ל'הם' ו'אנחנו'. חוק ההשתמטות הוא ביטוי קיצוני לניתוק של הממשלה. חוק שמפרק את הצבא ואת העם, שמפקיר את הבטחון בשם שרידות פוליטית ושחיתות".

הראל פלחצ'ינסקי, דודתו של החלל-החטוף רן גואילי, נשאה דברים בעצרת בצומת שער הנגב. "רני יצא להילחם למען המולדת שכל כך אהב, ועכשיו המולדת צריכה להילחם עליו!", היא אמרה. "מי ייתן וגם למשפחתנו יקרה הנס, שהנר של רני יאיר את הדרך למציאתו ויגאל אותו ממצולות עזה והלוואי שהנס הזה יקרה במהירות עוד בחנוכה הזו הבאה עלינו לטובה.

"עם ישראל היקר, רני אוהב אתכם אנחנו אוהבים אתכם תודה על ההתמדה והסולידריות זה לא מובן מאליו צריכים אתכם עוד קצת. בכל הכוח עד שגם רני יחזור. לא נרפה ולא ניתן לממשלה לעבור שלב עד שיחזור . וכמו שאמרו הוריו "רני ראשון לצאת אחרון לחזור" בואו נדאג שזה יקרה".

במקביל, עשרות מפגינים מהתנועות "פורום המילואימניקים הדתי-לאומי" ו"פורום שותפים לשירות" הפגינו הערב נגד חוק הגיוס מחוץ לביתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ביישוב קדומים שבשומרון.

המפגינים הציגו שלטים עם הכיתובים: "סמוטריץ' תתגייס למעננו" ושלט מחאה תחת הכותרת "צו גיוס" של סמוטריץ' למען הציבור המשרת. שלט המחאה קרא לו "להתגייס למען ביטחון המדינה והצלת צבא העם - עמוד נגד הצעת החוק של ביסמוט והחרדים!"

הפגנות נוספות התקיימו מול בתיהם של חבר הכנסת אוהד טל באפרת ושל חברת הכנסת מיכל וולדיגר בגבעת שמואל. שניהם חברי כנסת במפלגת הציונות הדתית.

מוקד מחאה היה צומת חורב שבחיפה לאחר שהעירייה חזרה בה מהאיסור על קיום הפגנות שבועיות במקום. פעיל המחאה ניר ברק פנה מהבמה לראש העיר יונה יהב ואמר: "עליך לבחור אם להסס מול ממשלה פשיסטית או לשמור על עיר חופשית וליברלית, עליך לבחור איזו מורשת תשאיר אחריך".

בתוך כך, גם קהילת קיבוץ ניר עוז בכרמי גת קיימה עצרת כמדי מוצאי שבת. מטעם הקהילה נמסר: "מחר נקום לבוקר ה-800. ולמרות העייפות, הכאב והקושי - נשבענו לא לעצור עד שהאחרון יחזור. אנחנו יודעים איך זה מרגיש. עבורנו, התמיכה של העם הייתה הרוח במפרשים ולכן אנחנו עומדים פה גם היום, לצד משפחתו של רן גואילי, כי אסור לנרמל ואסור לשכוח. 'עד החטוף האחרון' זו לא רק סיסמה".

אילי מרקוביץ, תושבת ניר עוז וממובילת מאבק הקיבוץ להשבת החטופים, נשאה דברים. ""ההזדמנויות שהוחמצו לא נותנות מנוח, השאלות לא מרפות", היא אמרה. "46 נחטפו בחיים ונרצחו בשבי. למה? למה לא המשיכו עם העסקה הראשונה בנובמבר? למה לא נחתמו עסקאות שהיו על השולחן? למה לא המשכנו לשלב ב'? למה הגבירו את הלחץ הצבאי למרות האזהרות? למה דיברו על האסירים כאן ועל עונש מוות למחבלים, בידיעה שההשלכות פוגעות בחטופים? מה היה יותר חשוב מערך החיים שעבורו נשפך דם רב כל כך?"

מרקוביץ קראה להקמה של ועדת חקירה. "חקירת המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה באותו יום ולפניו, ואופן ההתנהלות מאז הכרחית כדי לענות על שאלות אלו", היא נאמה. "המחויבות שלנו לחטופים, השבים ומשפחותיהם לא נגמרת עם השיבה הביתה. היא ממשיכה עם עשיית הצדק עבור מי שהופקר בצורה האכזרית, האטומה, והאנטי יהודית ביותר. היא ממשיכה עד שהאחראים ישאו בהשלכות".