נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו שחרר היום (שבת) 123 אסירים, בהם זוכה פרס נובל לשלום אלס ביאליאצקי, בתמורה להקלה בסנקציות אמריקניות. רוב המשוחררים הועברו לאוקראינה - שחלק מאזרחיה נכללו בהסכם - ומשם הם ככל הנראה ימשיכו לליטא ולפולין.
העסקה גובשה במהלך יומיים של שיחות בינו לבין שליחו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהחל השנה בשיחות עם הרודן הוותיק, בן ברית קרוב של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
בעקבות שחרור האסירים - הגדול ביותר עד כה - וושינגטון תסיר את הסנקציות על אשלג בלארוסי, מרכיב מרכזי בדשנים. בלארוס, שהייתה חלק מברית המועצות, היא אחת היצרניות המובילות בעולם של אשלג (פוטאש).
ממשלות המערב החרימו את לוקשנקו בעבר בשל דיכוי האופוזיציה במדינתו ותמיכתו במלחמתה של רוסיה באוקראינה, והאופוזיציה הבלארוסית ומדינות אירופה ספקניות לגבי ההצלחה לנתק בין לוקשנקו לפוטין.
אחד השמות הבולטים ביותר בין המשוחררים הוא אלס ביאליצקי, שזכה במשותף בפרס נובל לשלום לשנת 2022. הוא פעיל זכויות אדם שנאבק במשך שנים למען אסירים פוליטיים, לפני שהפך בעצמו לאחד מהם. הוא היה כלוא מאז יולי 2021.
בנוסף אליו, דמות בולטת נוספת היא מריה קלסניקבה, ממנהיגות מחאות ההמונים נגד לוקשנקו ב־2020, וויקטאר בבריקה, שנעצר באותה שנה בעת שהתכונן להתמודד מול הנשיא בבחירות שלפי המערב זויפו.
טטיאנה חומיץ', אחותה של קלסניקבה, אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס שהיא שוחחה עמה בטלפון. "היא אמרה לי שהיא מאוד שמחה להשתחרר, שהיא מודה לארצות הברית ולטראמפ על מאמציהם בהובלת התהליך, ולכל המדינות שהיו מעורבות", סיפרהץ
שליחו של טראמפ, ג'ון קואול, אמר מוקדם יותר לעיתונאים במינסק: "בהתאם להנחיות של הנשיא טראמפ, אנחנו, ארצות הברית, נסיר את הסנקציות על האשלג".
ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו סנקציות נרחבות על בלארוס לאחר שמינסק פתחה בדיכוי אלים של מפגינים בעקבות בחירות שנויות במחלוקת ב־2020. רוב יריביו של לוקשנקו, שלא נמלטו לחו"ל, נעצרו אז.
הסנקציות הוחמרו לאחר שלוקשנקו אפשר לכוחות הרוסיים לפלוש לצפון אוקראינה דרך שטח בלארוס בפברואר 2022.
האופוזיציה הבלארוסית הגולה הביעה תודה לטראמפ ואמרה כי העובדה שלוקשנקו הסכים לשחרר אסירים בתמורה להקלות בסנקציות על תעשיית האשלג מוכיחה את יעילות הסנקציות. עם זאת, היא סבורה שהסנקציות של האיחוד האירופי צריכות להישאר בעינן.
"הסנקציות האמריקניות עוסקות באנשים. סנקציות האיחוד האירופי עוסקות בשינוי מערכתי - עצירת המלחמה, אפשרות למעבר דמוקרטי והבטחת אחריות. הגישות הללו אינן סותרות זו את זו; הן משלימות זו את זו", אמרה מנהיגת האופוזיציה הגולה סבטלנה טיחנובסקאיה בהצהרה.
לוקשנקו הכחיש בעבר שיש אסירים פוליטיים בבלארוס ותיאר את האנשים המדוברים כ"בריונים". עד לאוגוסט האחרון הוא תהה מדוע עליו לשחרר אנשים שהוא רואה כמתנגדי המדינה, שעשויים "שוב לנהל מלחמה נגדנו".
טראמפ תיאר השנה את לוקשנקו כ"נשיא בלארוס המכובד מאוד", בעוד שהאופוזיציה ורוב מדינות המערב רואות בו דיקטטור. הוא קרא לו לשחרר עד 1,300 או 1,400 אסירים שטראמפ כינה "בני ערובה".
"ארצות הברית מוכנה למעורבות נוספת עם בלארוס שמקדמת את האינטרסים של ארצות הברית, ותמשיך במאמצים דיפלומטיים לשחרור יתר האסירים הפוליטיים בבלארוס", מסרה שגרירות ארצות הברית בליטא.
ארגון זכויות האדם הבלארוסי ויאסנה - שמינסק מגדירה כארגון קיצוני - העריך את מספר האסירים הפוליטיים על 1,227 ערב השחרורים היום.
דנו גם המלחמה באוקראינה וונצואלה
בנוסף לאסירים הפוליטים, סוכנות הידיעות הממלכתית של בלארוס דיווחה מפיו של שליחו של טראמפ שהוא דן במגוון רחב של נושאים עם לוקשנקו, בהם מלחמתה של רוסיה באוקראינה והמצב בוונצואלה.
לוקשנקו קיים לאחרונה שתי פגישות עם דיפלומט ונצואלי בכיר, ואמר כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו - שטראמפ לוחץ עליו לעזוב את תפקידו - מוזמן להגיע לבלארוס.
קואול אמר כי הוא סבור שקרבתו של לוקשנקו לפוטין עשויה להיות מועילה בהקשר של המאמצים לסיים את המלחמה באוקראינה.
"לנשיא שלכם יש היסטוריה ארוכה עם הנשיא פוטין והיכולת לייעץ לו. זה מאוד שימושי במצב הזה. הם חברים ותיקים ויש ביניהם רמת קשר שמאפשרת לדון בנושאים כאלה," אמר קואול. "כמובן, הנשיא פוטין עשוי לקבל חלק מהעצות ולא אחרות. זו דרך לסייע לתהליך".