מאז ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בשבוע שעבר את בקשת החנינה לנשיא יצחק הרצוג, הקואליציה ממשיכה לדהור בקידום צעדים חוק התקשורת של השר שלמה קרעי, פיצול תפקיד היועמ"שית, חוק הגיוס של ח"כ בועז ביסמוט והקמתה של ועדת חקירה שאינה ממלכתית.
בתוך כך, גורמים פוליטיים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי כל הצעדים הללו משמשים עבור נתניהו כמנוף לחץ. "נתניהו ממוקד בחנינה, זה הדבר שהכי הרבה מעסיק אותו", אמרו הגורמים הפוליטיים המעורים. "הוא צריך לייצר מנופים כמו ועדת חקירה, חוק הגיוס, התקשורת ופיצול תפקידי היועמ"ש כאשר מטרתו היא שכשהרצוג יגיע לצומת המכריע הוא יהיה ראש ממשלה ולא מועמד בבחירות. זאת משום שבכתב החנינה טען נתניהו שמגיעה לו חנינה בשם 'האינטרס הציבורי'. אם נתניהו יהיה מועמד לבחירות לפני ההכרעה לגבי חנינה - הרי שכלל לא בטוח שיהיה אינטרס לתת לו אותה".
עוד העריכו הגורמים, כי ההחלטות בעניינים הפוליטיים השונים צפויים להיגזר מהחנינה, כלומר נתניהו יוכל לתת להתנות את ביטול הצעדים השונים: הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ביטול חוק התקשורת ופיצול תפקידי היועמ"ש - באמצעות החנינה.
עם זאת, הגורמים מעריכים כי הרצוג לא ייצא נגד חוות דעת של מחלקת החנינות, אם זו לא תמליץ על חנינה. יש לציין כי בית הנשיא מקיים ציר שוטף עם מחלקת החנינות גם בשגרה. לדברי הגורמים, סביר מאוד שבמחלקת החנינות לא יתנגדו למתן החנינה, משום שהמחלקה לא כפופה ליועצת המשפטית לממשלה (היועמ"שית) כמו שהפרקליטות ויחסית מחלקה עצמאית.
עוד מעריכים הגורמים כי אם הרצוג יציג עסקה מול נתניהו שתכלול דברים שחשובים למחנה הליברלי, זה יקשה על בג"ץ לבטל חנינה שכזו, ככל שתינתן.