ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים שבועות, אולי שנים, של פלרטוט עם רעיון החנינה בהגשת בקשה רשמית לנשיא יצחק הרצוג. עם שליחת מכתב הנימוקים הרשמי, הכדור עבר לידיו של הנשיא, שיידרש לנווט בסבך האינטרסים בדרך להחלטה. מטרתו תהיה להגיע לפתרון שיהיה מקובל ככל הניתן על ידי הצדדים ויטיב עם המדינה, כשהוא נתון, באופן חסר תקדים, ללחצים גם מארצות הברית.
בשלב זה, הבקשה הועברה למחלקת חנינות במשרד המשפטים, ומשם לשר הממונה - במקרה הנוכחי, ככל הנראה עמיחי אליהו ייאלץ למלא את מקומו של יריב לוין, שהעיד בתיקי האלפים. מרגע שחוות הדעת יועברו להרצוג צפויים לעבור ימים ארוכים, ייתכן שבועות, בהם ישקול בכובד ראש את המתווים השונים.
בפניו של הנשיא עומדות כמה אפשרויות, אף אחת מהן מושלמת. דחיית הבקשה על הסף, חנינה עם או בלי פרידה מהחיים הציבוריים או בכלל עסקת טיעון בשיתוף היועצת המשפטית לממשלה. אלה דרכי הפעולה שנמצאות על השולחן - והסבירות לכל אחת.
המכתב המלא לנשיא המדינה
חנינה ללא תנאים
האפשרות המועדפת על נתניהו היא הסכמה של הרצוג לחנינה בלי להציב תנאים מסוימים. ייתכן שיראה את טענתו של נתניהו כי האינטרס הציבורי הוא הפסקת המשפט הנגרר, המסנדל את ראש הממשלה לשלושה ימי עדות בשבוע. בצירוף הקמפיין של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הרצוג עשוי להסכים לסיום הסאגה ושחרור נתניהו מעונש.
אפשרות זו צפויה להוביל לעתירות לבג"ץ. שם, בסבירות גבוהה, עשויים להערים קשיים על ההחלטה. "בג"ץ יקבע שזה לא חוקתי ותקף", מעריך פרופ' ברק מדינה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "גם אם מכירים האינטרס הציבורי שהמשפט יסתיים לא גובר על שלטון החוק באופן מוחלט, צריך לשלם ולתת משהו משלטון החוק".
"יש את הדבר המסורתי שהנשיא עושה אחרי שמקבל את חוות הדעת - או חנינה, או למחוק את ההרשעה ולקצר עונש", מוסיף פרופ' יואב ספיר, מנהל המכון למשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב. "פה מבקשים משהו שחורג מהסטנדרט ומצריך חשיבה אחרת, והתמודדות עם השאלה אם יש סמכות לעשות אותו - לבטל אישום ולהפסיק הליכים באמצע לפני הרשעה. אין לזה לו תקדים. יש פה שאלה מאוד משמעותית של הפעלת סמכות החנינה. בגלל לא ברור שניתן להפעיל אותה. החוק מדבר על סמכות לחון עבריינים. להבנתי עבריין זה מי שהורשע ובנסיבות מאוד מיוחדות גם מי שהודה. פה אין לא זה ולא זה - להיפך יש טענה חוזרת ונשנית שאלה אישומי שווא ורדיפה מצד המערכת. לדעתי בנסיבות כאלה לא ניתן להשתמש בחנינה".
"זה לא מצב של הפעלת חסד או רחמים כמו בתכלית האמיתית של חנינה", הדגיש ספיר, לשעבר הסנגור הארצי. "ברור שללכת לכיוון הזה ייצור תגובה ציבורית משמעותית וקשה והליך בבג"ץ, מה שלא ישרת את המטרה של לנסות לגמור את הפרשה הזאת בצורה משביעת רצון שלא פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק".
חנינה והודאה באשמה
בעשרות עמודי הנימוקים לבקשת החנינה, נתניהו לא נוקב פעם אחת במילה עצמה. יתרה מכך, הוא מדגיש את רצונו להוכיח את חפותו, ומבהיר כי הוא כלל לא אשם בעבירות המיוחסות לו. האפשרות לחנינה בתנאים של הודאה באשמה נמצאת על השולחן, אך דבריו של נתניהו מנסים להראות כי סבירותה נמוכה.
נתיב ביניים עשוי להיות הודאה חלקית באשמה. "עד היום אני לא מכיר מצב של חנינה חלקית", אומר ספיר, אך מוסיף: "זה לא אומר שאי-אפשר לייצר מצב כזה. בדרך כלל חוק הפרשנות אומר שמי שיש לו סמכות לבצע פעולה מסוימת, כמו חנינה מצד הנשיא, יכול גם להתנות אותה בתנאים מסוימים".
עסקת טיעון
הערכות המומחים הן שקידום משא ומתן לעסקת טיעון היא התרחיש הסביר ביותר. עד כה, היועמ"שית סירבה לאפשר לנשיא להיות מעורב, ודרשה שעורכי דינו של נתניהו יבקשו זאת ישירות, ללא מתווכים. אולם הבקשה שהוגשה עשויה לאפשר להרצוג פתח: אם אפשרות החנינה נמצאת על השולחן, עליי למצות קודם אפשרות לעסקה.
באפשרות זו, מסביר מדינה, יש שתי בעיות: "אחת היא שלא נראה שאפשר להסכים כי היועצת מתעקשת שההרשעה תהיה עם קלון. המשמעות היא פרישה של נתניהו מהתפקיד, והוא לא מסכים לפרוש. הבעיה השנייה היא הקושי בעסקת טיעון כשידוע שלמחרת תהיה חנינה. נתניהו רוצה עסקת חבילה: עזקת טיעון בה יסכים להודות ואחריה חנינה שבה כל מה שסיכמנו נמחק. הצגה כזאת".
לדבריו, "סביר להניח שהמינימום שהיועצת תדרוש תהיה התחייבות שלו בעסקת הטיעון לפרוש בתוך שבוע-שבועיים, או לכל הפחות שלא יתמודד בבחירות הבאות. גם החנינה תהיה מותנית בפרישה - ואם לא יפרוש היא מתבטלת. בינתיים הוא לא מסכים גם לזה".
"הוא מודע לזה שהוא מסתכן מאוד", הסביר. "אם לא יגיע לעסקה לפני הבחירות, יכול להיות שימשיך את המשפט כשהוא לא ראש ממשלה. אם לא יהיה ראש ממשלה עסקת הטיעון תהיה הרבה פחות טובה מבחינתו ולהרצוג לא תהיה סיבה. יש פה משחק מיקוח, מי יישבר ראשון".
ספיר מסכים עמו. "בעיניי הפתרון המתבקש הוא הסדר טיעון, שמאפשר הרבה יותר גמישות ומצבים של אמצע - להודות בחלק מהסעיפים, תיקון כתב האישום, עם התחייבויות. סלע המחלוקת יהיה קלון ופרישה מהחיים הפוליטיים. אני מניח שזה אחד הדברים שמנעו הסכם בעבר, ואולי היום המצב שונה".
עסקת טיעון ללא היועמ"שית
תרחיש נוסף, שעשוי להגיע אם מהלך בשיתוף היועצת המשפטית לממשלה ייכשל, יהיה מעין עסקת טיעון חד-צדדית בין נתניהו להרצוג. הרצוג יכול לקבוע תנאים שאינם זהים להרשעה בהליך פלילי, אך מכילים סוג של הודאה והתחייבות לפרוש, כשהחנינה שמותנית בכך.
בדרך הראשונה, של עסקת החבילה - עסקת טיעון ואחריה חנינה - בג"ץ לא להתערב. בעבר כמעט שלא מנע עסקאות טיעון שאושרו בבית המשפט הפלילי. לעומת זאת, מהלך שנעשה בין נתניהו והרצוג בלבד, בניגוד לעמדת היועצת, טומן סיכון גבוה יותר לפסילה.
ברקע, שאלת הפרישה מעלה תהיות נוספות שהרצוג ייאלץ להידרש להן. הראשונה היא מה ייעשה במצב בו יסוכם על פרישה בבחירות הקרובות, והן יסתיימו ללא הכרעה. במצב כזה, נתניהו עשוי להישאר ראש ממשלת מעבר, ובשל כך אף לכוון לשם. השנייה היא מצב בו לא יעמוד בהבטחה לפרוש ולא להתמודד שוב בפוליטיקה. אם הסנקציה שתיקבע תהיה חידוש המשפט, הוא עשוי לסמוך על כך שיהיה מורכב לאכוף זאת, ולחזור לאולם לאחר הפסקה ארוכה. זו גם הסיבה שההערכות הן שהיועמ"שית תקדם פרישה מידית - ללא עיכוב.