חבר הכנסת יולי אדלשטיין, לשעבר יו"ר ועדת חוץ וביטחון, חבר ותיק בליכוד וחובש כיפה, היטיב להסביר זאת: "גם לי, בדיוק כמו לחרדים, יש בית כנסת שאני הולך אליו כבר עשרות שנים. גרתי 20 שנים באלון שבות בגוש עציון. ויש לי רב, הרב יעקב מידן, שאני רוצה שימשיך ללחוץ לי את היד. שלא יכעס עלי. ובבית הכנסת הזה משלבים תורה ועבודה, תורה וצבא. לומדים תורה ומתגייסים ליחידות הכי קרביות. אני גם רוצה לבוא לבית הכנסת שלי ולהסתכל לאנשים בעיניים. רוצה שלא יכעסו עלי, שלא יסובבו את גבם אלי כי אני תומך בהשתמטות. זה הבייס שלי וזה המקום שאני חוזר אליו. לכן לא יכולתי לתמוך בהשתמטות חרדית. פשוט לא יכולתי".
אתמול, יום שני, היה יום לא שגרתי בכנסת ישראל. יום חריג מאוד. חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית הודיעו אחד אחרי השני, נגד עמדת הקואליציה ונגד עמדת נתניהו, שלא יתמכו בחוק ההשתמטות. שר העלייה והקליטה אופיר סופר מהציונות הדתית אפילו כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת וכך אמר: "החוק שהוגש הוא חוק מביש. אני פה כדי לעשות בלימת חירום. גם אם המשמעות תהיה שראש הממשלה יפטר אותי, אעשה כל שביכולתי לשכנע את חבריי להתנגד לחרפה המוצעת. זה חוק נטול אומץ לב ציבורי, שמתקשה להישיר מבט אל עיניהם של שותפנו החרדים ולומר להם: הגיע הזמן לעשות מעשה. במשך השנתיים האחרונות ניסיתי לא אחת לדבר על ליבה של ההנהגה החרדית. מצאתי פער תרבותי עמוק, חרדה מהשינוי. היו שדיברו על הצורך בשינוי, אך לצערי לא נתנו לכך ביטוי מעשי".
יו"ר מפלגתו של סופר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לא ידע על החלטתו של סופר להודיע על התנגדותו לחוק של בועז ביסמוט. כבר תקופה יש ביניהם יחסים עכורים. סמוטריץ' מבטא כבר חודשים רבים עמדה שבגדול די תומכת בעמדת החרדים, והקולות שהוא מקבל בהתאם. ברוב הסקרים הוא מתחת לאחוז החסימה.
במעוזות הציונות הדתית, בבתי הכנסת בפתח תקווה, גבעת שמואל ורעננה, רותחים עליו. שם הרוב שולח את הילדים לשירות קרבי, שם הולכים למאות ימי מילואים ומשאירים מאחור אישה וילדים, עסקים ומקומות עבודה. העמדה הרכה של סמוטריץ' כלפי החרדים מטריפה אותם. סמוטריץ' הוא בהגדרה חרד"לי - חרדי לאומי. הטענה כלפיו היא שהמרכיב החרדי אצלו חזק יותר מהלאומי. הרבנים אצלו קובעים באותה מידה כמו חבריו לסיעות החרדיות. ולכן הוא כבר הרבה זמן לא כתובת לציבור הדתי לאומי המשרת.
וחזרה למחזה המדהים שהיה אתמול בכנסת. חוץ מאופיר סופר ואדלשטיין היו נוספים: שרן השכל, ממפלגתו של גדעון סער, שמבינה שסיכוייה להיות ברשימת הליכוד בכנסת הבאה אפסיים. גם היא הודיעה שתתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית. כך גם חבר הכנסת אלי רביבו מהליכוד. הח"כים משה סולומון ומיכל וולדיגר מהציונות הדתית הודיעו שהם מתנגדים ורוצים לראות שינויים.
מילה לגבי אותם שינויים: החרדים גם ככה מתקשים לחיות עם החוק הבזיוני הזה שפוטר בפועל את החרדים מגיוס. גם לזה יש מתנגדים בסיעות החרדיות. יצחק גולדקנופף, השר לשעבר ואיש אגודת ישראל, כבר הודיע שהוא מתנגד לכל חוק עם סנקציה כלשהי על החרדים המשתמטים. כלום הוא לא רוצה. ומאיר פרוש, שר לשעבר, כבר זעק אתמול שחייבים לקרוע את החוק כפי שאביו של הנשיא הרצוג, השגריר באו"ם לשעבר חיים הרצוג, קרע את ההחלטה שמשווה את הציונות לגזענות. ועוד אמר פרוש בדיון בוועדת חוץ וביטחון: "אני גאה לייצג פה את לומדי התורה, למרות שקשה לי לשמוע את דברי הזלזול והגיחוך בלומדי התורה. יש נתונים על בדואים שלא מתגייסים, על דרוזים, דתיים ועוד שגם לא מתגייסים. אבל בלחץ היועמ"שית מציעים פה לפגוע בלומדי התורה. כמו חיים הרצוג באו"ם, אני חושב שצריך לקרוע את ההצעות האלה שפוגעות בתורה".
וזה המלכוד הגדול: גם לחוק הזה, סוג של קומבינת השתמטות, כדברי יולי אדלשטיין, יש ח"כים חרדים שמתנגדים. אם ביסמוט והפטרון נתניהו יכניסו שינויים, כמו למשל סנקציות נוספות נגד משתמטים או יעדים קשיחים וגדולים יותר, יהיו ח"כים חרדים נוספים שיתנגדו. כלומר, אפשר יהיה אולי לרצות ח"כים מהליכוד ומהציונות הדתית בקואליציה, אבל זה יהיה על חשבון ח"כים חרדים מאותה קואליציה.
בליכוד הבינו כבר מזמן שהם בבעיה מבחינת הקולות התומכים בחוק וחיפשו קולות ספייר בסיעות הערביות. כן, מפלגת תע"ל של אחמד טיבי ורע"מ של מנסור עבאס - אותה מפלגה שהליכוד לא מפסיק להשמיץ שטענה שהייתה חלק מממשלת השינוי. אז הליכוד פנו למנסור עבאס, איש מפלגת האחים המוסלמים, וביקשו שיעזור להם לפטור חרדים מהצבא, נגד עמדת צה"ל שזקוק בדחיפות ל-12 אלף לוחמים. לוחמים באופן דחוף, שיתגייסו היום, מחר. מנסור עבאס אישר שפנו אליו. תשובה סופית הוא טרם נתן. לעומתו, ח"כ אחמד טיבי הודיע אתמול כי מפלגתו תצביע נגד חוק הגיוס. הוא ועבאס כועסים בעיקר על אריה דרעי. הם ביקשו ממנו כל מיני דברים בשנים האחרונות לציבור הערבי, ולמרות היחסים החבריים, הוא אכזב אותם פעם אחר פעם. "כעת שיחפש אותנו", אמרו השבוע בסיעות הערביות. ולמה זה חשוב? תזכירו את זה לנתניהו, שריו, ח"כיו ושופריו בכל פעם שיתקפו את השותפות של רע"מ בממשלת השינוי. והצביעות הרי בשמיים, כי נתניהו התחנן ב-2021 לסמוטריץ' לאפשר קואליציה עם עבאס, אבל סמוטריץ' שם לו ברקס.
ומילה אישית. אני מכיר היטב את הציבור החרדי, את ראשי הסיעות החרדיות, את רבני הציבור החרדי, עבדתי איתם שנים. הם לא רוצים שהציבור שלהם יתגייס. חד וחלק. בטח לא לומדי התורה, אותם תלמידים שלומדים בישיבות כמו פוניבז', מיר או חברון. על אלה אין בכלל מה לדבר. העניין שגם לאלה שלא לומדים, "הבטלנים" כלשונו של הרב יצחק יוסף, הרב החשוב והמשפיע בש"ס, גם על אלה הם אוסרים להתגייס. הם רוצים לקבל חזרה את הכספים לישיבות, את הכספים לסבסוד מעונות היום לילדים, ולא רוצים מעצרים של עריקים. אבל חיילים חרדים? בואו נדבר עוד שנה וחצי. עד אז נראה.
ולכן הפצע המדמם הזה בחברה הישראלית ימשיך ללוות אותנו. נתניהו שומר ממנו מרחק. יודע שתמיכה פומבית נמרצת תגבה ממנו מחיר כבד בבחירות הקרובות ממצביעי ליכוד. הוא ימתין לראות איך זה מתקדם. אם הוא יבין שהתמיכה בחוק ממשיכה להתפורר ולהתערער, הוא ישאיר את בועז ביסמוט לבד עם כל הסמטוחה הזאת, שיסתדר לבד.