נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, מתח הערב (חמישי) ביקורת על שר המשפטים, יריב לוין, בכנס של העמותה למשפט ציבורי בחיפה ואמר כי "להתנהלותו יש תכלית אחת ברורה, אשר עליה הוא הצהיר בעצמו בחודש אפריל האחרון: 'מה שבנו פה בעשרות שנים לוקח זמן לפרק, זה לא נגמר ביום אחד'".
לטענתו, "ההימנעות מקידום מינויים היא חלק מהניסיון לפגוע בעשייתה, בחוסנה ובעצמאותה של הרשות השופטת. המתקפה על מערכת המשפט, על השופטים ועל עובדי מערכת אכיפת החוק נמשכת במלוא עוזה".
הוא גם התייחס לעימותים שאירעו במהלך הדיון שעסק בעתירות נגד מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לליווי חקירת הפצ"רית. "התופעה של הפרעות והתפרעויות באולם בית המשפט, עד כדי שיבוש הדיון, היא חלק ממגמה מצערת ורחבה יותר שמתרחבת בשנים האחרונות - של דחיקת ביקורת עניינית לטובת השתלחויות נטולות רסן כלפי הרשות השופטת וכלפי נושאות ונושאי המשרה המכהנים בה. לעתים נדמה כי השיח המשפטי הענייני מצוי בסכנת הכחדה, ואת מקומו תפסה רדיפה פופוליסטית ומסוכנת אחר השופט עצמו".
נשיא העליון עמית המשיך: "לצערי, יש מי שמנצלים את המציאות הזו כדי לקדם שיח משתלח, שקרי ופוגעני כלפי השופטים עצמם. השיח הזה אינו מסתפק רק באלימות מילולית כלפי שופטים - דבר חמור כשלעצמו - אלא הוא מאמץ גם דפוס מסוכן של תיוג וקטלוג. התהייה אינה עוד על נימוקי פסק הדין, אלא על קנקנו של השופט עצמו - על מוצאו, על מקום מגוריו, על אמונותיו, ואפילו על בני ובנות משפחתו".
עוד הוא הוסיף כי "השיח הזה מתייחס לשופט כסמל של צד פוליטי או של שיוך עדתי, וכאשר הופכים אדם לסמל של קבוצה מסוימת, ומתעלמים מנימוקי ההחלטה או מפסק הדין לגופו, מותר הרסן למתקפה אישית כלפי השופט. מגמה זו של מתקפות אישיות כלפי שופטים, אינה מקרית. היא חלק ממסע רחב הרבה יותר לכרסום ולפגיעה בעצמאות השיפוטית. מתקפות אלו הן חלק מניסיון לשחוק מנגנון הגנה קריטי בדמוקרטיה הישראלית, אשר נועד לטובתם של אזרחי ותושבי ישראל".
השר לוין הוציא הודעה בעקבות דבריו של השופט עמית: "מה חשבת שיקרה כאשר אתה וחבריך, בצו בלתי חוקי, השתלטתם על הוועדה לבחירת שופטים? למה ציפית כאשר מנעתם בדיקה של התלונות החמורות שהוגשו נגדך? מה תיארת לעצמך כשכפיתם על אזרחי ישראל 'נשיא' בית משפט, שרומס שוב ושוב את רוב הציבור?"
לוין המשיך לתקוף ואמר: "אתה שם את עצמך ואת חבריך מעל החוק. לכם הכול מותר. במשך למעלה משנתיים אתה מונע מוועדת הרוגלות לפעול, ועכשיו אתה עושה את אותו הדבר כדי למנוע חקירה בפרשת הפצ"רית. אתה מנהיג תרבות של 'סגור לי ואסגור לך'. אז מה אתה מצפה? שאשתף עם זה פעולה? על בהרב מיארה - אתה מגן. אבל ביטון, בקשי, בן חמו - כולם פסולים אצלך".
לדבריו, "היה דבר אחד נכון שאמרת הערב: אני באמת מפרק. אני מפרק לבנה אחר לבנה את מבצר השקר שאתה וחבריך יושבים בו. אבל אני גם בונה. בונה מחדש את מערכת המשפט כפי שהייתה בימי גדולתה תחת נשיאים כלנדוי ושמגר. השופט עמית, כל פשרה שהוצעה לך דחית בזלזול. אז אני מבקש בכל זאת להציע הצעת פשרה נוספת: תכבד את הדמוקרטיה, ואהיה הראשון שיכבד אותך".
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, נאם גם הוא בכנס והתייחס לתנהלותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "היחס בין הדרג הפוליטי לבין הצבא, המשטרה והשב"כ השתבש לחלוטין. ראש הממשלה רואה עצמו מוסמך להורות לדרג הביצועי כיצד עליו לפעול בכל אחת מהזירות. היחס למפגינים הוא כאל עבריינים. אני חושב שכבר איננו אזרחים, אלא נתינים".
לדברי ברק, "הממלכתיות הישראלית נתפסת בעיני ראש הממשלה כ"דיפ סטייט" שיש להילחם בו. את הממלכתיות והאחדות החליפו המפלגתיות והבדלנות. את השוויון בנטל המלחמה החליפה העסקה הפוליטית המנציחה את ההבחנה בין דם לדם, ומשחררת אוכלוסייה שלמה של חרדים, גם אם תורתם אינה אומנותם, מחובת הנשיאה בנטל. שוב איננו מדינה שערכיה הם ערכים יהודיים ודמוקרטיים".
הוא גם ציין כי "הכרזת העצמאות אינה מבטאת עוד את ערכינו המשותפים. אזרחינו הערבים - שעל פי הכרזת העצמאות זכאים לאזרחות מלאה ושווה - מופלים וחשופים לבריונות שהמשטרה אינה מצליחה משום מה להכחידה".
נשיא העמותה, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, פתח את הנאומים בכנס והתייחס לבקשת החנינה של נתניהו: "ניסיתי לקרוא את בקשת החנינה בעיניים משפטיות. במישור המשפטי, סבורני שאין לראות את מה שהוגש כבקשת חנינה בהיעדר רכיב העבריינות כדרישת חוק היסוד. הסדר טיעון הוא הדרך הנכונה בעיניי לסיים את המשפט".
רובינשטיין טען עוד כי "המערכת הממשלית במדינת ישראל ירדה לשפל המדרגה שלא היה כמוהו בתפקוד הממשלתי. הממשלה והכנסת פועלות במידה רבה בווריאציה לאמור: במקרה, בימים האלה, אין כנסת בישראל; הממשלה הישר בעיניה תעשה. בכוונת הממשלה להוסיף את הייעוץ המשפטי והרשות השופטת להיות תחת מגף הממשלה. הדמוקרטיה מקרטעת. המשפט הציבורי הוא אחד הקורבנות. גם אם ראויה ביקורת על מערכת המשפט, ביקורת איננה הרס - שזה מה שמקדמת הממשלה. המאמץ השיטתי להרס מערכת המשפט, העליון והיועמ"שית".
רובינשטיין גם התייחס לפרשת הפצ"רית ואמר כי "הפרשה צריכה להתברר עד תום, כולל ההיבטים הקשורים לייעוץ המשפטי לממשלה, אם היו כאלה. חלק מההתבטאויות הקשות כלפיה, מבלי להמעיט בחומרת הפרשה לכאורה, אינן ראויות בלשון המעטה. היועמ"שית, שאני מעריך ומאמין ביושרתה, איננה מרבה להשמיע קולה בציבור. הזירה בשליטת עויניה ומבקשי הדחתה. אם חלילה תודח, התוצאה תהיה תוהו ובוהו, יד איש ברעהו, אנרכיה".