בג"ץ יכריע: האם המועמד החדש של לוין ילווה את חקירת הפצ"רית? | שידור ישיר מהדיון

הדיון בג"ץ בעתירות נגד מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לליווי חקירת פרשת ההדלפה משדה תימן החל הבוקר (חמישי). העותרים מבקשים למנוע ממועמדו של שר המשפטים יריב לוין, השופט בדימוס בן חמו, להחליף בליווי החקירה את היועצת המשפטית לממשלה (היועמ"שית) גלי בהרב-מיארה. טרם הדיון, חברת הכנסת טלי גוטליב שהגיעה התווכחה עם הנוכחים באולם, ודרשה ממשמר בית המשפט להתערב. כמו כן, הנאשמים בהתעללות בעצור הפלסטיני מכוח 100 הגיעו גם הם לדיון לצד גוטליב.

הרכב שופטי העליון שדן בתיק כולל את הנשיא יצחק עמית, יעל וילנר וח'אלד כבוב. אלה יידרשו לקבוע אם לקבל את בקשת העותרים - התנועה למען איכות השלטון ולשכת עורכי הדין, ולאלץ בחירת מועמד אחר לפיקוח על החקירה. הדיון מועבר בשידור ישיר לבקשת וואלה וכלי תקשורת נוספים. לפי החשד, הפרקליטה הצבאית (הפצ"רית) לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, פעלה יחד עם גורמים נוספים בפרקליטות הצבאית להעברת סרטון ההתעללות בעציר הפלסטיני לתקשורת - וטייחה זאת לאחר מכן.

בן חמו מונה על ידי השר לוין במקומה של היועמ"שית מחשש לניגוד עניינים אפשרי שלה, ולאחר שבג"ץ הכריע שר המשפטים מוסמך למנות את מחליפה. לקראת הדיון, נענה בית המשפט לבקשת העותרות והוציא צו ארעי שלפיו יעוכב מינויו של בן חמו עד לפסיקה שתינתן בנושא. עמית נימק את ההחלטה ב"התפתחויות שפורטו בגוף הבקשה" ו"מטעמי שימור המצב הקיים", והדגיש כי אין בכך להביע עמדה על הטענות.

עו"ד דוד פטר, נציגו של השר יריב לוין טען בפתח דבריו בדיון כי "התהליך הזה כל כך כשר שאם זאת הייתה מסעדה הייתי חושב שלא טעים שם. איך יכול להיות שכל הגורמים המקצועיים אמרו כשר למהדרין? לא רק שזו הייתה החלטה נכונה משפטית, זו הייתה ההחלטה היחידה האפשרית מבחינה משפטית. כל החלטה אחרת הייתה גורמת לסיכול החקירה בהיעדר מלווה או למינוי אדם שאינו מתאים".

השופט כבוב הפציר בעו"ד פטר: "אני תוהה מתי אדוני יעבור לעתירה שלנו? לפנינו סוגיה אחת עיקרית שאינה נוגעת להליכים לפני העתירה".

השופטת וילנר המשיכה והבהירה: "בית המשפט הציע הסכמה בין הצדדים, פשרה בין הצדדים, כל ההצעות היו כהצעה. לא נאמר בפסק בדין שהשר רשאי למנות שופט מכהן בחלק האופרטיבי של פסק הדין. לבוא ולומר בית המשפט עשה את זה זו בעיה. הפצרנו שתהיה הסכמה".

שופטת העליון יעל וילנר השיבה לטענות נציגו של השר לוין, עו"ד דוד פטר, כי היה קשה למצוא מועמד מתאים לתנאי פסק הדין והבהירה לו כי "בפסק הדין נקבעו תנאים לא כהמלצה, כתנאים שהשר מחויב בהם. כל הטיעון של אדוני שהיה קשה למצוא מבחינתי לא רלוונטי. השאלה היא אם זה שלא הצליח או שקשה לו פוטר אותו מלעמוד בתנאים - אם בן חמו לא עומד בתנאים, אני לא מביעה עמדה כרגע. אני מציעה להתמקד בתנאי שעל פניו הוא לא עומד בו, עיסוק משמעותי בחקירה".

בזמן הזה, התפרצו הנוכחים בדיון וצעקו לעברו של שופט העליון יצחק עמית: "אתה עבריין, שיקרת בטופס 4. לא ניתן לך. אתם לא שופטים!".

עמית השיב: "אני שמח שהציבור מהמצלמות רואה כיצד מנסים להלך אימים על בית המשפט". המתפרעים צחקו בתגובה והטיחו בו: "הרצחת וגם ירשת".

עמית דרש: "תוציאו כל מי שצעק והפריע. זה לא נתון למשא ומתן".

רן רוזנברג, נציג הפרקליטות עלה לטעון אחרי פטר, שסיים במחיאות כפיים מהקהל. "השר שוגה בפרשנות פסק הדין, פשוט הופך אותו לאפשרות. זו אינה אפשרות. זו מגבלה מנדטורית. נעשה הליך חפוז, מהיר, שלא מאפשר לבחון את הדברים", טען.

"פסק הדין קובע נקודת מוצא - הטלת התפקיד על הייעוץ המשפטי, אם לא ניתן העברה לגורמים בפרקליטות המדינה, ולצד זאת חריג. בית המשפט בוחן את ההחלטה בעניין קולה, וקובע מורה נבוכים בפרשה לעתיד לבוא, ראה את הצורך להדריך את שר המשפטים במקרה שמינוי קולה נפסל", אמר רוזנברג בפתח דבריו.

נציג הפרקליטות המשיך ותיאר את הלך הדברים לטענתו: "פסק הדין המורכב מפורש בתוך יממה וחצי על ידי שר במשפטים ללא הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים בשלב הזה. עובד מדינה בכיר הוצב כמגבלה מהותית שנועדה לגדר את שיקול הדעת של השר. כשבאים למצוא פתרון למקרה הנדיר שבנדיר בית המשפט קובע הגבלות. הטיעון ששמענו מחברי מפרש במנותק מפסק הדין", אמר.

גוטליב התפרצה לדבריו של רוזנברג, והנשיא עמית השיב לה: "לא ידוע לי שגברתי מייצגת. זו התראה ראשונה. עד כאן. לא תהיה התראה נוספת", הזהיר. גוטליב לא עצרה והתפרצה פעם נוספת: "כל יום שעובר הוא בו היועמ"שית לא נחקרת", והוסיפה: "אני רואה את המשמר מתקרב, עליי אתם קוראים את המשמר?"

רוזנברג סיים, ועו"ד עידן סגר, שמייצג את לשכת עורכי הדין, עלה. "נפלו פגמים חמורים בשיקול הדעת. יש לבטל את ההחלטה כי לא הפעיל את שיקול הדעת בהתאם לתנאים שנקבעו כאן, שנועדו לוודא ששיקול הדעת יהיה ענייני. אנחנו יודעים ששיקול זר עמד במוקד החלטה זו. אי אפשר להתפלא עם תוצאה שהיא סטייה גלויה מהתנאים", טען עם תחילת טיעוניו.

יצחק עמית הבהיר בתגובה: "אנחנו לא מערערים על פסק הדין", וסגר השיב כי "הדברים ברורים".

השופטת יעל וילנר השיבה וטענה כי "כנראה שהדברים לא ברורים. אדוני ייגע במדוע לדעתכם הוא (השופט בדימוס בן חמור) לא עומד בקריטריונים".

נוכחת בקהל קטעה שוב את נציג לשכת עורכי הדין והוצאה מהאולם. "אתם משתמשים בדמי החבר שלנו, מי אתם?", צעקה.

לטענת התנועה לאיכות השלטון, "המינוי נעשה בניגוד בוטה להוראות החוק ולאמות המידה שנקבעו בפסק הדין שניתן לפני ימים ספורים בבג"ץ, ומהווה פגיעה חמורה בעצמאות רשויות אכיפת החוק.

העתירה טוענת לשורה של פגמים מהותיים במינוי: ניסיון שר המשפטים לעקוף את הדרישה למינוי של עובד מדינה לתפקיד באמצעות "קליטה" מזורזת לשירות המדינה באופן אד-הוק (חד פעמי ולצורך ספציפי) "המרוקן את החוק מתוכנו והופך את התנאי לאות מתה".

עוד מנו בין הסיבות לעתירה את "זיקתו הפוליטית של השופט בן חמו לליכוד, שעל פי פרסומים ניסה להתמודד מטעם המפלגה לראשות העיר טבריה; החיפזון חסר התקדים במינוי - פחות מ-48 שעות לאחר מתן פסק הדין, ללא כל בחינה רצינית של חלופות ומועמדים אחרים מתוך שירות המדינה, ותוך התעלמות מהצעותיו של בית המשפט להעביר את ניהול החקירה לרשות ניירות ערך או רשות התחרות, ובנוסף הרקע הפוליטי למינוי, המעורר חשש כבד לשיקולים זרים, כפי שהתבטא בנושא חבר הכנסת משה סעדה בוועדת חוקה חוק ומשפט, כאשר טען כי היועצת המשפטית לממשלה 'חשודה באופן מובהק' וכי 'התפקיד שלנו לטהר את השורות והיא צריכה להיות מודחת מהמערכת'".

לשכת עורכי הדין נימקה את הגשת העתירה "הן מחמת שנשקל במסגרת החלטה זו שיקול זר, והן מחמת שהיא לא נתקבלה בגדרי אמות המידה והמגבלות המחייבות שנקבעו בפסק דינו של בג"ץ. "מרגע שניתן פסק הדין של בג"ץ, לוין ישב וזמם איך למנות אדם שיסכים מראש לחקור באזהרה את היועמ"שית ולהביא לפיטוריה", אמר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר.

הוא הוסיף: "לצורך מימוש המשימה הנפשעת שלו, לא פלא שלוין פעל למנות אדם שלא עומד בהגדרות שקבע בג"ץ: הוא אינו עובד מדינה, אין לו ניסיון בניהול חקירות מורכבות, ויש לו שיוך פוליטי", הוסיף. "הבג"ץ שהגישה הלשכה נועד לבלום את לוין, למנוע פוליטיזציה של החקירה וזיהומה ולמנוע את המינוי הלא חוקי של בן חמו".

בתגובת הפרקליטות לעתירות כתבו כי "שר המשפטים פעל בניגוד לפסק הדין ולאמות המידה המפורשות שנקבעו בו. בראש ובראשונה בכך שלא הטיל את התפקיד על עובד מדינה בכיר, אלא על מי שגויס כ'עובד מדינה לרגע' לצורך זה בלבד".

"בהחלטה של שר המשפטים נמצאו פגמים חמורים ומהותיים - הן בהליך, הן בשיקול הדעת", הוסיפו. "נראה שדי בפגמים שנפלו בתהליך קבלת ההחלטה ובהליך ההיוועצות בו מחויב השר, כמו גם בעצם הטלת המינוי על מי שאינו מכהן כעובד מדינה בכיר קבוע, תוך ניסיון לעקוף את המגבלה המפורשת בפסק הדין, כדי להביא לביטול ההחלטה".

מנגד, לוין התריע כי "כל שעה שחולפת מגבירה את החשש לשיבוש החקירה בידי המעורבים בפרשה, לנזק ראייתי בלתי הפיך, ומהווה סכנה לעצם היכולת לרדת לחקר האמת. בית המשפט לא יוכל לומר שוב שבכירי מערכת המשפט הוליכו אותו שולל", והוסיף: "ההיסטוריה תשפוט מי פעל לחקר האמת ולמען שלטון החוק, ומי עשה כל שלאל ידו כדי להסתיר, לכסות, לדחות, לשבש ולסכל".