משרד הביטחון, צה"ל והמל"ל לא תיקנו ליקויים שעלו בהגנה על מתקנים חיוניים מאיום אווירי - כך קובע היום (שלישי) מבקר המדינה בדוח שפרסם. המבקר מעיר לגופי הביטחון על חוסר הטיפול בפערים שעלו בדוח הקודם בנושא. כמו כן, המבקר מאשים כי גם לאחר פרוץ המלחמה, עם מימוש תרחישי פגיעת הרקטות והטילים, כמעט לא נעשו מאמצים לשיפור המצב.
המסמך החדש הוא דוח מעקב לאחד שפורסם לפני כחמש שנים. לפי הדוח, אף ליקוי מתוך החמישה שהופיעו בדוח הקודם ונבדקו שנית לא תוקן עד שבעה באוקטובר. הכשל מתעצם מול נתוני האיומים האוויריים שנוסו בפועל - יותר מ-26 אלף טילים ורקטות שוגרו לעבר ישראל מכלל הזירות מתחילת המלחמה עד אוקטובר 2024.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, "לשם שמירה על ביטחון המדינה", נכתב בדוח. "עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל משרד הביטחון, צה"ל והמל"ל לא תיקנו אף לא אחד מהליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת ולא קידמו את נושא מיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים; גם לאחר פרוץ המלחמה ועל אף התממשות האיומים האוויריים הם לא קידמו נושא זה, מלבד כמה פעולות נקודתיות", כתב המבקר. "מבקר המדינה מעיר למשרד הביטחון, לצה"ל ולמל"ל על אי-תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת ושנבדקו במסגרת ביקורת זו".
בהמשך, הדוח מפרט כי עבודת המטה למיפוי "מתקנים חיוניים מסוימים, בגופים מסוימים", טרם הסתיימה. עד לסיום הביקורת, משרד הביטחון לא קבע אילו תשתיות דרושות הגנה נמצאות בגופים אלה, לא נערך למיגונן, ואין בידיו תוכנית עבודה ותקצוב לכך.
"משרד הביטחון לא מיפה את המתקנים החיוניים שנדרש למגנם, וממילא גם לא הכין תוכנית עבודה רב-שנתית למיגונם. זאת על אף הסיכון להיפגעותם מאיומים אוויריים המצויים בידי האויב בהיקף נרחב", נכתב. "צה"ל לא יזם הצגה למשרד הביטחון של מידע מסוים לשם קידום הנושא. פניותיו החוזרות ונשנות של גורם מסוים לשרי הביטחון בשנים 2019-2022 בדבר הצורך בקידום פתרונות לנושא מיגון המתקנים הקריטיים בגוף שלו, לרבות הקצאת משאבים, לא נענו, ומשרד הביטחון לא פעל למתן מענה בנושא. דבר זה הותיר את אותו הגוף בפערי מיגון משמעותיים".
לצד זאת, נקבע כי לאחר פרוץ המלחמה הליקוי תוקן רק "במידה מועטה". המבקר פירט כי "משרד הביטחון לא מיפה את המתקנים החיוניים שנדרש למגן בגופים מסוימים, וממילא גם לא הכין תוכנית עבודה רב-שנתית למיגונם לרבות תקצובה. זאת, מלבד מעורבות משרד הביטחון לקידום הצעה למימון תוכנית המיגון של מתקנים חיוניים בגוף מסוים; ומלבד ביצוע פעילות מיגון נקודתית - פעולות שאינן מחליפות את עבודת המטה הנדרשת לצורך המיגון הפיזי של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים. רק בדצמבר 2024, עם סיום ביקורת המעקב, הנחה מנכ"ל משרד הביטחון על הקמת צוות בנושא מיגון של מתקנים חיוניים".
המל"ל לא משך בדש מעילו של נתניהו
הדוח מפרט על אי-השלמת תוכנית המיגון בגוף מסוים שנותר חסוי, וכן על פער בחלוקת הסמכות והאחריות בנוגע למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים. "בביקורת עלה כי בתקופה שבין ינואר 2019 ועד למועד סיום ביקורת המעקב עברו הסמכות והאחריות בנוגע למיגון המתקנים בין כמה גורמים במערכת הביטחון, אך במשך תקופה זו מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר), אגף התכנון ורשות החירם הלאומית (רח"ל) לא פעלו למימוש אחריותם בנושא. יתרה מכך, הגורמים האמורים אינם רואים בעצמם אחראים על נושא זה וממילא לא פעלו לקידומו. פער זה גרם לאי-קבלת החלטות בנושא ולאי-קידומו".
ליקוי נוסף שטרם תוקן נמצא באחריות המל"ל. "כגוף שמרכז את עבודת המטה של הממשלה, של הקבינט המדיני-ביטחוני ושל כל ועדת שרים אחרת בענייני החוץ והביטחון וכגוף שמציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים שיידונו בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, לא הציע לראש הממשלה להעלות לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את סוגיית היערכותם של הגורמים הנוגעים להגנה על המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, לרבות מיגונם הפיזי במידת הצורך; וממילא הנושא לא נדון במסגרת ישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני. זאת, על אף חשיבותם הלאומית של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים ולמרות המלצת מבקר המדינה בדוח הקודם", נכתב.
קצר בתקשורת בין משרדי הממשלה
"על אף ההבנה שמערכות ההגנה האווירית אינן מספקות מענה הרמטי, ואף שהמל"ל השתתף בפעילות הנוגעת למיגון מתקנים חיוניים מסוימים, הוא לא עסק בנושא מיגונם הפיזי של מתקנים חיוניים אחרים עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, שבמהלכה התממשו האיומים האוויריים", הוסיף המבקר. "רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שבמהלכה התממש האיום האווירי על מתקנים חיוניים, עם התערבות ראש הממשלה בעניין ולאחר פניית גורם מסוים לראש המל"ל בדצמבר 2023, קיים המל"ל לראשונה דיון ייעודי בנושא מיגון המתקנים החיוניים, אך טרם נקבע מתווה לקידום הנושא. עוד עלה בביקורת המעקב כי על אף התממשות איומים אוויריים משמעותיים במהלך המלחמה, עד למועד סיום הביקורת המל"ל לא השיג את השלמתה של בחינה מקיפה של הצורך במיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים ולא הציע לראש ממשלה להעלות סוגיה זו לפני הקבינט המדיני-ביטחוני".
עוד נכתב כי לא תוקן הפער בתוכנית העבודה למיגון המתקנים החיוניים. "נכון למועד סיום הביקורת, דצמבר 2024, משרד הביטחון לא פעל למציאת פתרון לסוגיית המימון, לרבות העלאת הנושא לממשלה, כפי שהמליץ מבקר המדינה בדוח הקודם. זאת, על אף ההכרה בחשיבות של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים ובסיכונים המוחשיים להיפגעותם מאיומים אוויריים, וההבנה כי עלויות המיגון גבוהות ונדרש לסכם את מקורות מימונן". "חרף הנחייתו של המל"ל למשרד הביטחון לבצע עבודת מטה ולקבוע מדיניות אחודה, לרבות קריטריונים ברורים, להשתתפות המדינה במימון בקשות עתידיות למיגון מתקנים בגופים מסוימים - משרד הביטחון לא ביצע את עבודת המטה האמורה. לפיכך, נכון למועד סיום הביקורת, דצמבר 2024, וכשנה לאחר פניית גורם מסוים בנושא תוכנית המיגון של גוף מסוים - לא התקבלה החלטה בנוגע לתוכנית ולאופן מימונה", המשיך המבקר.
"בביקורת המעקב עלה כי המל"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר וגורם רגולטורי מסוים טרם הגיעו לסיכום לגבי המקור התקציבי למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, וכי כל אחד מהגורמים ראה לנגד עיניו פתרון שונה לסוגיית המימון. עמדת משרד הביטחון היא כי אין בתקציב המשרד המקורות הנדרשים למימון המיגון של גופים מסוימים. עמדת אגף החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר היא כי המימון צריך להינתן ממקורות של גופים מסוימים או להיעשות מתוך תקציב משרד הביטחון", מתח המבקר ביקורת.
זרקור גם על הממשלה
בנוסף לכך, מציין המסקר כי מיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים לא הוסדר בחוק, אף שחלפו 14 שנים מאז משרד הביטחון הפיץ את הצעת החוק לשעת חירום. טיוטת החוק עדיין בשלבים מקדמיים, ואין צפי בשלב זה לסיום החקיקה. הנושא לא הוסדר גם בהחלטת ממשלה - בביקורת הקודמת עלה כי על אף קיומה של החלטת ממשלה משנת 2011 בנושא הגנת תשתיות לאומיות חיוניות ומתקנים רגישים בישראל, שקבעה בין היתר את הקמתה של ועדה בין-משרדית שתעסוק בנושא, בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, צה"ל, משרד הביטחון והמל"ל, לא קיימת החלטת ממשלה מקבילה הקובעת מנגנון דומה לצורך מתן מענה למתקנים חיוניים מסוימים, והמתקנים האמורים לא נכללו במסגרת החלטת ממשלה. זאת, כותב המבקר, אף שמנכ"ל משרד הביטחון, וגורם נוסף ציינו את הצורך בכך. "היעדר הסדרה נורמטיבית בעניין זה, לרבות בדרך של החלטת ממשלה, עלול לגרום לכך שמיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים לא יקודם", הזהיר.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי "על שר הביטחון להנחות את מנכ"ל משרד הביטחון, ואת הרמטכ"ל לפעול לקידום מיפוי המתקנים החיוניים ולגבש המלצה לתוכנית עבודה רב-שנתית למיגון המתקנים האמורים. על שר הביטחון להגדיר את חלוקת הסמכות והאחריות בין גורמי מערכת הביטחון, ובכללם רח"ל וצה"ל, בנושא המיגון הפיזי מפני איומים אוויריים במתקנים חיוניים של גופים מסוימים, ולהנחות כי הגדרות אלו יקבלו ביטוי בהוראות הגופים. על ראש המל"ל ושר הביטחון להנחות על השלמת גיבוש תוכנית המיגון של גוף מסוים ועל ביצועה. על ראש המל"ל להעלות בהקדם לפני ראש הממשלה, כנושא לדיון בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, את סוגיית המיגון של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים לצורך גיבוש מדיניות כוללת בנושא. על המל"ל להוביל בהקדם, בשיתוף משרד הביטחון, שהחל לעסוק בנושא, ובשיתוף משרד האוצר וגורמים רלוונטיים נוספים, עבודת מטה לבחינת המודל המימוני המיטבי למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, ולהביא לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את המלצתו. בהתחשב באיומים האוויריים המשמעותיים על גופים מסוימים ובצורך האסטרטגי הלאומי במיגונם, מומלץ כי שר הביטחון בתיאום עם המל"ל יעלה את סוגיית ההסדרה של המיגון הפיזי של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לקבלת החלטתו בעניין. מומלץ כי ראש הממשלה יעקוב אחר מימוש הנחייתו בנוגע למיגון גוף מסוים וייתן דעתו בנוגע למיגון יתר הגופים הרלוונטיים".