עימות סוער בועדה: מרידור תקף - רוטמן התפרץ והיועמ"ש לכנסת צעק: "אל תאיים עליי"

הדיונים בחוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה התחדשו היום (שני) בוועדת החוקה, אך מהר מאוד הפכו להתנגשות חזיתית בין חברי הכנסת ובכירי המערכת המשפטית.

שר המשפטים לשעבר דן מרידור, שהוזמן לדיון, מתח ביקורת חריפה על האופן שבו מנוהלת הוועדה:
"אני לא חושב שזה מצב הגון לאפשר ליושב ראש הוועדה להגיד שהיועצת המשפטית היא עבריינית", אמר.

יו"ר הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן הגיב בכעס: "אם אתה רוצה להתייחס אליי - אני אקטע אותך", והוויכוח בין השניים התלהט.

בשלב הזה התכופף רוטמן ולחש משהו באוזנו של היועץ המשפטי לועדת הכנסת, גור בליי. בליי, שחש מאוים, התפרץ עליו וצעק: "אתה לא תאיים עליי!".

רוטמן השיב בתדהמה: "סליחה?", אך חבר הכנסת גלעד קריב מיהר להתערב וקרא לעברו: "אל תדבר כך ליועץ המשפטי לוועדה, בריון!".

הדיון נמשך תחת מתיחות רבה, בעוד הצדדים מתקשים לחזור לשיח ענייני סביב אחת הרפורמות הרגישות ביותר בקדנציה.

ברקע העימות החריף, שר המשפטים לשעבר דן מרידור, תקף את רפורמת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והזהיר כי ההצעות עלולות לפרק את מנגנוני הבלמים של המערכת הדמוקרטית. לדבריו, היועמ"ש, מערכת המשפט והעיתונות מהוות "רסנים חיוניים על השלטון", וכי הניסיון לרסן אותם נעשה בתקופה שבה הממשלה מבקשת "לשנות לחלוטין את המשטר בישראל".

מרידור הדגיש כי אם תעבור הפוליטיזציה של מערכת המשפט - "לא יהיה רסן לרוב, שיחליט על הכול", והזכיר כי לאורך דורות היה קונצנזוס רחב על הערכים הדמוקרטיים המשותפים, אך כיום "המאבק הוא על עצם קיומם של מוסדות העצמאיים".

מרידור הרחיב כי מודל שבו היועמ"ש מעניק עצה משפטית אך אינו הגורם המכריע בהעמדה לדין הוא מתכון ל"כאוס מסוכן", והביא כדוגמה את ועדת לנדוי משנת 1987, שקבעה כי השב"כ פעל במשך שנים בניגוד לחוק - מקרה שבו היה חיוני שהיועמ"ש גם ייתן את העמדה המשפטית וגם יגן עליה. הוא הזהיר כי "הכוח של הממשלה והשרים עצום", וכי פרידת התפקידים תאפשר לשלטון לבצע מהלכים בלתי חוקיים ללא בלמים אפקטיביים. עוד הוסיף כי מערכות הייצוג המשפטי והמשפט בישראל התפתחו במשך 77 שנים והוכיחו את עצמן, וכי ניסיונות להחליש אותן מהווים "גלישה למקומות רעים מאוד". יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הגיב לקולות הביקורת בוועדה וציין כי יש לקחת בחשבון את "עמדותיו הפוליטיות הידועות" של מרידור.

בהמשך הדיון, רוטמן תקף את ריבוי התפקידים של היועצת המשפטית לממשלה, וטען כי גם בניסיון לפטר אותה היא מתערבת: "מי שהיום יכול לפגוע בזכויות אזרח מבלי לתת את הדין הוא היועמ"שית. היא מחליטה מה ניגוד עניינים, מה הסנקציה, אך כאשר מדובר בה עצמה, היא מגישה בקשה נוספת לבית המשפט ואם מפטרים אותה היא משתמשת בכוחה השלטוני להישאר בתפקידה", חתם.

בתגובה לעיקרי העמדה שהציג היועץ המשפטי לועדה, בליי: "חזרתי ועיינתי בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לועדה, ולא מצאתי אפילו בדל השוואה לעולם, והסיבה היא, שההתמודדות עם צבר הטיעונים שעלו פה על ידך ועל ידי אחרים, נעשית בעולם באמצעות יועץ משפטי שהוא לעיתים מינוי פוליטי על מלא, של מושל או שר משרי הממשלה", טען.

"בכל מדינה נורמלית מצאו פתרון שהוא לא כמו הקונגלומרט הקיים אצלנו לתפקיד היועץ המשפטי. הדבר היחיד שהזכרת היה שמודל פוליטי לחלוטין הנוהג בארה"ב יש איתו בעיות, שעל כך אני מסכים איתך", חתם רוטמן.

רוטמן, המשיך וביקר את עמדת הייעוץ המשפטי והזכיר את המלצת ה-OECD: "הסיבה שאין בחוות הדעת בדל של השוואה לנעשה בעולם, היא שבכל מדינה נורמאלית מצאו פתרון שהוא לא כמו הקונגלומרט הקיים אצלנו לתפקיד היועמ"ש. מי שקרא את חוות הדעת, לא יודע שה-OECD המליץ בעל פה על פיצול התפקיד. זה כ"כ חד-צדדי. מדינות התמודדו עם זה בדרכים שונות, אך לא בריכוז כוח וסמכויות כזה. אני מוכן ככתבו וכלשונו לאמץ את מסקנות אגרנט", חתם.

"הסיבה של המנגנון התקיף בהצעת החוק, הוא כי לא רציתי לכתוב את המנגנונים היותר תקיפים שהציע השר לשעבר פרידמן", הסביר יושב ראש הועדה רוטמן. "רציתי להגביל פחות את היועץ המשפטי לגבי מתי הוא נותן חוות דעת. העיקרון אומר שהממשלה וגופים מסוימים אחרים לא מחויבים וגם אלו שמחויבים, מחויבים כל עוד לא קבעה הממשלה אחרת. מה שמעניק את הכוח לחוות דעת הוא הממשלה".

לאור הנוסח התקיף בהצעת החוק, רוטמן הסביר את הסיבה לאגרסיביות בניסוח: "אולי זה קצת תקיף מדי ואני פתוח לשקול, אבל העיקרון הוא שהיועץ המשפטי הוא לא מקור כוח עצמאי, הוא לא הופך לחוק. אם מייצרים חוק שאינו בהסכמת הנשלטים, שהם נבחרי הציבור באמצעות העם, זו לא דמוקרטיה".

רוטמן הסביר מדוע לטענתו מתן לגורם אחד מסוכן, וכי חוות הדעת של היועת המשפטי לעיתים "מסנדלת" את הממשלה: "אם מייצרים גורם שמצד אחד אינו נבחר ומצד שני הופך לחוק, איבדנו את הדמוקרטיה. הבעיות שצצו בשנים האחרונות כמו סוגיית הייצוג הדיקטטורי, שרירות לב מוחלטת, שכל חוות דעת הופכת למניעות משפטית, הן דבר שיש לתת לו מענה. אחרת, כל אחד מחר בבוקר, אם היועץ המשפטי סבור שיש ניגוד עניינים, עלול למצוא עצמו בחקירה, על בסיס חוות דעת של אדם שלא נותן דין וחשבון לאיש. בניגוד אליו, לשרים יש המון גורמים מאזנים כמו חוק תקציב. במדינת חוק, הממשלה לא קובעת את החוק, אלא הכנסת. לשאלת פרשנות החוק והעצמאות לפרשנותו- כל רשות מפרשת את סמכויותיה דבר יום ביומו", חתם.

מנגד, עורכת הדין שלומית ברנע פרגו שכיהנה בעבר כיועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, הזהירה מביטול המעמד המחייב של חוות הדעת של היועץ המשפטי: "הפגיעה באחידות הפרשנות היישומית של הדין, שחלה על עבודת משרדי הממשלה, לא תאפשר בסופו של יום לממשלה לתפקד באופן סביר, נטילת כוחה המחייב של חוות הדעת יגרום לכך שפעולות שונות ייעשו שלא כדין בהיעדר בקרה אפקטיבית של הציבור או מי מטעמו".