"הייעוץ המשפטי לממשלה שולט כמו דיקטטור": המתקפה של גדעון סער בוועדת החוקה | ישיר

ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת מקיימת היום (שני) בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה (היועמ"שית), וזאת לאחר שכבר עברה בקריאה טרומית בכנסת. לפי ההצעה של יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית, הייעוץ המשפטי יחולק לשלושה תפקידים שונים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות.

לקראת הדיון, בייעוץ המשפטי של הכנסת הזהירו אתמול כי מדובר בחוק שעלול להוביל לפגיעה במעמדו של התפקיד. במסמך ארוך ומפורט שפרסמו, הם הצביעו על מספר קשיים, לרבות "חשש לפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי, חשש שיועץ משפטי יהיה יועץ אישי בעל זיקה פוליטית".

זאת ועוד, בייעוץ המשפטי של הכנסת הביעו חשש מ"אובדן הראייה המערכתית בסוגיות רבות כמו מלחמה בפשיעה מאורגנת, טרור, סחר בבני אדם ועוד יש ממדים המשלבים היבטים שונים של הדין ויש חשיבות לקיומה של ראייה מערכתית שבראשו המערכת עומד בעל תפקיד אחד".

עוד מזהיר הייעוץ המשפטי של הכנסת מ"פגיעה באחידות הדין" ומפגיעה ב"יכולת לפקח על הפרקליטות, מפגיעה בתפקיד של שמירה על האינטרס הציבורי וחשש מניגוד עניינים".

בפתח הדיון נשא דברים שר החוץ גדעון סער, שכיהן בזמן ממשלת השינוי כשר המשפטים ומינה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. "אני משוכנע מזה שנים רבות שנדרשת רפורמה עמוקה במוסד הזה ואני אומר את הדברים מתוך אכפתיות וכאב", אמר השר סער. "סוגיית ניגוד העניינים הוא מובנה. אין אדם במערכת המשפט שיכול לתפוס שהאדם שנותן את הייעוץ המשפטי לממשלה, הוא גם האדם שמורה על חקירה או העמדה לדין או על עסקת טיעון ועיכוב הליכים של חברי הממשלה ושל ראש הממשלה".

"גם התפקיד המיניסטיראלי הלך והידרדר בשנים האחרונות", המשיך שר החוץ. "שר צריך לנהל ויכוח עם מי שהוא גם יועץ שלו וגם התליין שלו בעת ובעונה אחת". השר סער המשיך: "אין אח ורע למה שקרה במדינת ישראל כאשר למעשה הייעוץ המשפטי לממשלה הקנה לעצמו זכות וטו על חקיקה ממשלתית".

השר סער גם התייחס למסמך שפרסם הייעוץ המשפטי של הוועדה. "זו דיקטטורה, לא מתאפשר לשר שחולק על עמדת היועמ"ש להביא בפני בית המשפט את עמדתי, צריך לעבור בתוך פילטר מעוות שקובע לממשלה עמדה מנוגדת לעמדתה. תנו לממשלה את פתחון הפה. עצם זה שהיועמ"ש שולט כדיקטטור על זכות הטיעון בפני בית המשפט. זה בלתי סביר".

חברת הכנסת קארין אלהרר ממפלגת יש עתיד פנתה לסער שהצטרף לקואליציה ושלחה עקיצה: "אני רואה שעברת טרנספורמציה". השר סער טען כי גם בהסכמים הקואליציונים של ממשלת השינוי הוסכם בינו לבין שאר המפלגות שיפוצל מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. "כשמיניתי את היועמ"שית ופרקליט המדינה הבהרתי להם בצורה ברורה שאני אוביל פיצול", הוא אמר.

לאחר מכן התעוררה מהומה כאשר חבר הכנסת יואב סגלוביץ ממפלגת יש עתיד פנה לשר סער ואמר: "מאז זמננו בקואליציה היה נתון שהשתנה. לא היה ראש ממשלה שעומד לדין". בהמשך לאחר חילופי דברים בין הצדדים, יו"ר הועדה רוטמן הורה להוציא את חבר הכנסת סגלוביץ מהדיון - צעד שעורר תגובות ביקורת מצד חברי האופוזיציה שהביעו ביקורת.

לפי ההצעה של חבר הכנסת רוטמן, הייעוץ המשפטי יחולק לשלושה תפקידים שונים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות.

היועץ המשפטי לממשלה: תפקיד זה יסתפק, כשמו, בייעוץ לממשלה ולשריה לממש את מדיניותם בהתאם לחוק. הממשלה תמנה אדם לתפקיד זה, בהתאם להצעת ראש הממשלה ושר המשפטים. היועץ ימונה לכהונה של שש שנים וחוות דעתו לא תהיה מחייבת.

התובע הכללי: יעמוד בראש התביעה הפלילית וכביכול ללא תלות בשיקולים פוליטיים, אולם ימונה על ידי שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה.

מייצג המדינה בערכאות: יטען עבור המדינה בהליכים אזרחיים ומינהליים. על זהות מייצג המדינה בערכאות יחליט שר המשפטים לבדו.

בהסבר להצעה נכתב כי "הצורך בהפרדה זו נובע מניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים האמורים. היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. תפקיד זה מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עימם. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של חשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור - דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה".

עוד נכתב: "בנוסף, קיים ניגוד עניינים בין ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים לבין ייצוג המדינה בהליכים פליליים. בעוד שבהליכים אזרחיים ומנהליים מייצג היועץ המשפטי את האינטרסים הספציפיים של הממשלה הנבחרת, בהליכים פליליים עליו לייצג את האינטרס של הציבורי הכללי, ללא משוא פנים וללא תלות בעמדת הממשלה".

הוויכוח על סמכויות היועמ"ש נמשך שנים. בין התומכים בפיצול התפקיד היו שרי משפטים לשעבר, בהם איילת שקד וגדעון סער, כמו גם אנשי אקדמיה. מנגד, בכירים במערכת המשפט, בהם נשיא העליון לשעבר אהרן ברק, טענו כי המהלך מביא עמו סכנות. ועדת שמגר, שבחנה את מינוי ותפקיד היועמ"ש, קבעה כי הפיצול עשוי להחליש אותו ולהפחית ממעמדו ומהרתעתו.

בהרב-מיארה גם התנגדה למהלך והזהירה כי מדובר בחקיקה פרסונלית, ונגעה בנקודה שמעלה את אחד החששות המרכזיים - שמטרת הצעד תהיה שיבוש המשפט של נתניהו. החלפת התובע הכללי ומינוי מטעם הממשלה, למשל, תוכל לאפשר בחינה מחודשת של התיק והמגעים להסדר טיעון, ולדחוף לכיוון הרצוי לנתניהו.