לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים שיצויין ב-25 בנובמבר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מפרסם היום (רביעי) את הדו"ח השנתי לשנת 2025, המשרטט תמונת מצב קשה של ממדי האלימות המינית בישראל.על פי הנתונים, בשנת 2024 התקבלו 51,118 פניות למרכזי הסיוע ברחבי הארץ. מתוכן 16,659 היו פניות חדשות, בהן 3,902 פניות לשירות AnyTeen, צ'אט אנונימי לנוער בנושא מיניות, זוגיות, נטייה מינית וזהות מגדרית. מדובר בעלייה של כ-30 אחוזים לעומת השנה הקודמת.
באופן חריג, שורה של גופים ומשרדי ממשלה ובהם המשטרה, הפרקליטות, משרד החינוך, משרד הרווחה, מח"ש, שב"ס וצה"ל נמנעו השנה מלהעביר נתונים הנוגעים לטיפול בפגיעות מיניות. באיגוד מרכזי הסיוע מדגישים כי מדובר בהפרה של חובת הדיווח הקבועה בחוק ובשבירת שיתוף הפעולה המתמשך עם ארגוני הסיוע. כתוצאה מכך הוגשו עתירות מנהליות נגד המשטרה, משרד החינוך, שב"ס וצה"ל, וייתכן שיוגשו עתירות נוספות אם לא יועבר המידע המלא.
כמו כן, האיגוד מדווח על עלייה חדה במספר הפניות על פגיעות מיניות במערכת החינוך, במקום העבודה, באוטובוס, במקומות קבלת טיפול ובמרחב הציבורי. גידול ניכר נוסף שניתן לראות על פי הדו"ח הינו במספר הדיווחים על תקיפות תחת השפעת חומרים מטשטשים, ביניהם - סמי אונס, שכ-110 מקרים נרשמו תחתם, וסמים ואלכוהול תחתם נרשמו כ-317 פגיעות.
רוב הפגיעות - "מתרחשות בסביבה הקרובה"
מהנתונים עולה כי 86% מהפניות עסקו בפגיעות בנשים ו-14% בגברים, וכי מרבית הפגיעות התרחשו בקרב קטינים וקטינות: 28% אחוזים בגילאי 12-0, ו-30% בגילאי 13-18. כ-71% מהפגיעות בילדים נגרמו בידי בן משפחה, ורובן התרחשו בבית הנפגע או הפוגע. רק ב-2% מהמקרים הפוגע היה אדם זר.
בקרב בני נוער נרשמה עלייה של יותר מ-45% במספר הפגיעות במערכת החינוך, ועלייה של 57% במספר הפגיעות במקום העבודה. מתוך כלל הפגיעות בבני נוער, 33% דווחו כגילוי עריות, 39% התרחשו בבית הנפגע או הפוגע, ו-14% בידי בן או בת זוג או דייט. מהדו"ח עולה כי רק כ-10% מהנפגעות והנפגעים בחרו להגיש תלונה במשטרה. לפי נתונים שהעבירה הפרקליטות לוועדת החוקה, 81% מתיקי עבירות המין נסגרו בשנת 2024 ללא הגשת כתב אישום. מתוך כ-3,900 תיקים, רק 706 הגיעו לידי כתב אישום.
במערכת בתי המשפט נרשמו 72 תביעות אזרחיות על עבירות מין והטרדה מינית, כאשר 62% מהן התקבלו. בבתי הדין לעבודה הוגשו 97 תביעות, ו-73% מהן התקבלו. במקביל, יחידת הסיוע המשפטי העניקה בשנת 2024 ייצוג ל-427 נפגעות ונפגעים - עלייה של 30% לעומת השנה הקודמת. באיגוד מציינים כי העלייה נובעת בין היתר מתיקוני חוק חדשים המרחיבים את הזכויות לייצוג משפטי חינם.
קשר השתיקה נמשך
אחד מהנתונים המטרידים הוא ש-80% מהנפגעים - כלל לא דיווחו לרשויות. הסיבה לטענת הנפגעים היא ההנחה שאין טעם לדווח מאחר ו"כלום לא יקרה עם הדיווח". אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ציינה: "נתוני הדו"ח מעידים על תהליך עמוק ומדאיג של ניצול פוגעני של יחסי כוח במשפחה, ביחסי טיפול ובמערכת החינוך". עוד הוסיפה והסבירה את מה שלטענתה עומד מאחורייה העלייה בנתונים: "העלייה בפגיעות בתוך מערכת חינוך ובמקצועות טיפוליים, לצד העובדה שעדיין אנחנו רואות דמויות בולטות בעולם הבידור ומובילי דעת קהל המנצלים את מעמדם ופוגעים מינית, מעידה עד כמה הנורמות הציבוריות חייבות להשתנות ולייצר הוקעה כלפי כל מי שפגע מינית".
"לאחר שנים רבות שבהן אנו אוספות את נתוני הרשויות כדי לספק תמונה מלאה ומהימנה של ההתמודדות המערכתית עם אלימות מינית, נדהמנו לגלות השנה שגופי אכיפת החוק ומשרדי ממשלה החליטו שלא להעביר את המידע", העידה סוליציאנו, והדגישה את חומרת הדבר לדבריה: "החלטה זו מביעה זלזול והתנערות מאחריות המדינה לאזרחיות ולאזרחים שלה, שלצערנו אנחנו רואות היטב גם בשטח בטיפול המשטרה בעבירות מין - יחס לא ראוי לנפגעות ולנפגעים, מחסור בחוקרי/ות עבירות מין, סגירת תלונות מקוונות באופן מיידי, חקירות רשלניות ועוד".
לטענתה, "כל אלו תורמים לסגירת תיקי עבירות מין, ועבריינים שלא נותנים את הדין על מעשיהם. במציאות כזו, העשייה שלנו במרכזי הסיוע היא קריטית - לא רק הגנה על נפגעות ונפגעים, אלא גם מאבק על דמותה המוסרית של החברה הישראלית". יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ מירב כהן, הגיבה לדו"ח והזהירה כי "הנתונים של איגוד מרכזי הסיוע מלמדים ששום מקום כבר לא בטוח - לא לנשים, לא לנערות ונערים, וגם לא לילדות וילדים. חדר הטיפולים, מקום העבודה, בית הספר, ואפילו - כולם מהווים זירות אפשריות לפגיעה מינית".