הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, המתפרסם היום (שני) לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, שיחול שבוע הבא, מראה את השלכות המלחמה הארוכה על מצבם של הנשים, גברים, ילדים וילדות בישראל וחושף תמונה קשה על היקף הפגיעות המיניות בישראל ועל התנהלות מערכת אכיפת החוק והמשפט בטיפול במקרים אלה.
זאת לצד זינוק במספר הפניות למרכזי הסיוע, הנתונים מצביעים על שיעור גבוה של סגירת תיקים ועל כשלים בטיפול בעברייני מין.
בשנת 2023 התקבלו במרכזי הסיוע 55,044 פניות - מהן 17,484 פניות חדשות, המייצגות עלייה של 26% מאז 2018.
2,972 מהפניות החדשות התקבלו ב"קול הקיץ", צ'אט אנונימי לנוער בנושא מיניות.
הנתונים מצביעים על כך ש-59% מהפגיעות התרחשו בילדות ובילדים, נתון שמדגיש את הצורך במניעה ובחינוך בגיל צעיר. כמו כן, 54% מהפגיעות התרחשו בבית הנפגע או בסביבת מגוריו, דבר שמצביע על הסכנות הקיימות דווקא במעגלים הקרובים.
נתון מזעזע וקשה במיוחד הוא ש-36% מהפגיעות המיניות כתוצאה מגילוי עריות, 28% מאונס או ניסיון לאונס, 21% הטרדה מינית, 11% מעשה מגונה, 3% צילום והפצה של תכנים מיניים ו-2% פגיעה מינית קבוצתית. על אף העלייה בהיקף הדיווחים, נתוני המשטרה והפרקליטות מציירים תמונה עגומה של טיפול במקרים.
כמו כן על פי הדו"ח בשנת 2023 נפתחו במשטרת ישראל 6,405 תיקים על עבירות מין. 80% מהתיקים נפתחו על פגיעה בנשים, נערות או ילדות, ו-20% - על פגיעה בגברים, נערים או ילדים. בשלוש השנים האחרונות אפשר לזהות מגמה מתונה של עלייה בתלונות מגברים שנפגעו.
בנוסף, מחצית מן התיקים נפתחו על פגיעה בקטין/ה - 20% ילד/ה עד גיל 12, ו-30% - נער/ה בגיל 13 עד 18. רק 11% מהתלונות הוגשו על ידי נפגע/ת לא יהודי/ה - נתון המבטא ייצוג-חסר משמעותי ביחס למשקלה של החברה הערבית באוכלוסייה. ב-16% מהתיקים החשוד הוא קטין. רק 11% מהתלונות עסקו בפגיעה במשפחה. זאת, לעומת 35% מהפניות למרכזי הסיוע. 34% מהתלונות עסקו בפגיעה מצד זר - יותר מפי 4 ביחס לפניות למרכזי הסיוע.
עוד ניתן לראות כי על פי הדו"ח, בשנת 2023 נפתחו בפרקליטות 4,823 תיקים על עבירות מין והטרדה מינית. למרות שמספר התיקים שנפתח עולה רק ב-47 על מספר התיקים שנפתח בשנת 2022, ישנה עלייה של 15% במספר החשודים נגדם נפתחו התיקים - 5,944 בשנת 2023, לעומת 5,153 בשנת 2022. ב-713 תיקים היו שני נפגעי/ות עבירה או יותר; ב-23 מהתיקים היו יותר מ-10 נפגעות עבירה. ב-617 מהתיקים היו שני חשודים או יותר.
81% מתיקי עבירות המין וההטרדה המינית נסגרו ללא כתב אישום. רק ב-16% מהתיקים הוגש כתב אישום (2% הנוספים הסתיימו בהסדר מותנה). ב-58% מהתיקים בהם הוגש כתב אישום שונה סעיף העבירה הראשי בתיק - לרוב לסעיף מקל יותר.
בנוסף, 3,175 תיקי עבירות מין נגנזו ללא הגשת כתב אישום. 352 מהתיקים שנגנזו כללו 2 נפגעי/ות עבירה או יותר. מספר הנפגעים/ות הגבוה ביותר בתיק שנגנז הוא 11. ב-155 מהתיקים שנסגרו היו שני חשודים או יותר. 69% מתיקי עבירות המין נסגרו בשל חוסר בראיות. לפחות 43 תיקים נגנזו בשל התיישנות - לעומת 20 תיקים שנגנזו בשל התיישנות ב-2022.
על פי נתוני מח"ש תלונות על עבירות מין והטרדה מינית שביצעו שוטרים התקבלו במח"ש ב-2023. ב-66% מהתלונות שמוגשות למח"ש כלל לא נפתחת חקירה. 24% מהתיקים נסגרים אחרי בדיקה מקדימה ללא חקירה, ו-43% נסגרים ללא בדיקה וללא חקירה. אף שרוב התיקים (58%) נפתחו בגין הטרדה מינית, מח"ש כמעט ואינה חוקרת אותם - ו-88% מהם נסגרו ללא חקירה. אף כתב אישום לא הוגש בגין עבירה זו. 91% מתיקי מח"ש נסגרים ללא כתב אישום - 135 תיקים שנסגרו, לעומת 14 תיקים בלבד בהם הוגש כתב אישום.
ומה עם שיקום?
על פי הדו"ח רק 28% מהאסירים השפוטים על עבירות מין שולבו בתוכנית שיקומית ייעודית. שיעור האסירים המשולבים בתוכניות אלו הולך ויורד משנה לשנה.
בנוסף, על פי נתוני יחידת הסיוע המשפטי, 323 נפגעות ונפגעים יוצגו על ידי יחידת הסיוע המשפטי בשנת 2023. 288 מתוכם בזכות חוקים שניסח וקידם איגוד מרכזי הסיוע. 232 נפגעות ונפגעים זכו לייצוג משפטי בהליך פלילי לפי תיקון 20, שמבטיח ייצוג משפטי חינם לנפגעי ונפגעות עבירות מין חמורות החל מהגשת כתב אישום. השנה (2024) אישרה החוק הרחבה של החוק שקידם האיגוד, שתגדיל את מספר הנפגעות והנפגעים שזכאים לייצוג.
28 נפגעות ונפגעים יוצגו בהליכי חסיון ראיות. ביולי 2022 עבר תיקון לחוק החסיון ("חוק שרי גולן") שמבטיח לנפגעות ולנפגעים שליטה רחבה יותר בהליכי הסרת החסיון מעל טיפולים נפשיים. 12 הליכים נגמרו עד היום, מתוכם ב-4 הליכים החסיון לא הוסר, ב-6 הליכים התקבלה הסכמה על היקפי הסרת החסיון, וב-2 תיקים החסיון הוסר ללא הסכמה. 28 נפגעות ונפגעים יוצגו בהליכים לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע/ת העבירה, שאותו יזם וקידם האיגוד ב-2004, ובמהלך השנים קידם תיקונים שהרחיבו את תחולתו.
לדברי מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, הנתונים מדגישים את הכשל המערכתי העמוק בטיפול בנפגעות ובנפגעים: "הנתונים שאנו מביאות בדו"ח זה משקפים לצערנו תמונת מצב עגומה על הטיפול הלקוי של מערכת אכיפת החוק באלימות מינית. אחוזי סגירה של מעל ל-80% מתיקי עבירות המין מעידים על אוזלת יד שיטתית ומתמשכת של המערכת. העובדה שפחות מרבע מעברייני המין שכבר הורשעו זוכים לתוכנית שיקום ייעודית, מול אחוזי עברייני המין החוזרים, לא נתפסת. הבחירה המקוממת של מח"ש לא לחקור 88% מהתלונות על הטרדה מינית מצד שוטרים מעידה שיש סיבה לחשש גם מהמתרחש בתוך המערכת עצמה.
"אנו מסכמות שנת פעילות שכמותה לא יכולנו לדמיין, ובה מצאנו עצמנו בחזית העיסוק בפגיעות מיניות במלחמה. אך לאורך כל הזמן הזה, המשיכו מרכזי הסיוע להעמיד את הנפגעות והנפגעים בראש סדר העדיפויות. זו הייתה וזו עדיין תקופה קשה מנשוא, שבה הפניות ביטאו מצוקה גוברת, מול תחושה של היעדר לגיטימציה לפנות לעזרה לאור ההתרחבות המתמשכת של מעגל הטראומה. עם הזמן, עשרות אלפי פניות התקבלו במרכזי הסיוע, ואנו מוקירות תודה על האמון של כל אחת ואחד שבחרו לפנות אלינו", הדגישה.
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ פנינה תמנו שטה, אמרה: "הנתונים הקשים מעידים כי מגפת התקיפות המיניות היא עדיין אחת הרעות החולות שעומדת בפנינו כחברה. התקיפות המיניות לא פוסחות על אף אחת ועל אף אחד - גברים ונשים, ילדים ובגירים, צעירות ומבוגרות. חשוב להדגיש כי הרוב המכריע של התקיפות נעשות על ידי אדם מוכר לנפגעת - מה שמדגיש את הצורך בטיפול עמוק ורב מערכתי בתופעה. הנתון המראה כי 59% מהפניות עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים חייב להיות תמרור אזהרה בוהק למשטרה ולפרקליטות. כאשר מרבית התיקים שנפתחים לא מגיעים לכדי כתב אישום הפוגעים ממשיכים לפשוע והנפגעות חושבות פעמיים אם להתלונן. המצב חייב להשתנות. אנחנו רואות עלייה במספר הפניות למרכזי הסיוע, אבל המערכת המשפטית והמשטרה ממשיכות לאכזב. כאשר רוב התיקים נסגרים ללא כתב אישום, המסר ברור: אין צדק לנפגעות ולנפגעים. הנתונים הללו לא רק מעידים על כשל, אלא גם על חוסר רגישות והתעלמות מהבעיה".