ברחובות ההומים של טהראן, סימני השינוי נראים בבירור. נשים צועדות ללא כיסוי ראש, לבושות בג'ינס ונעלי ספורט; גברים ונשים יושבים יחד בבתי קפה שבהם מתנגנת מוזיקה מערבית; וזוגות מטיילים יד ביד. אלו סדקים קטנים בקודים החברתיים הנוקשים שאפיינו במשך עשרות שנים את הרפובליקה האסלאמית.
אך לפי ארבעה פעילים איראנים, ששוחחו בעילום שם עם סוכנות הידיעות רויטרס, מתחת לפני השטח המציאות קודרת יותר. מנהיגי הדת של איראן מגבירים את הדיכוי הפוליטי כדי להטיל פחד ולמנוע התפרצות מחאה תוך שהם משחררים מעט את הרסן החברתי כדי למנוע תסיסה אל מול המשבר הכלכלי המחריף.
לפי דיווחי ארגוני זכויות אדם, מאות עיתונאים, עורכי דין, סטודנטים, סופרים ופעילי זכויות אדם הוטרדו, זומנו, נעצרו או נענשו בדרכים אחרות בחודשים האחרונים.
הגישה הדואלית הזו, הקלה בגלוי על הגבלות חברתיות כדי להרגיע את דעת הקהל במקביל להחרפה בחשאי את הדיכוי הפוליטי, תוארה על ידי שלושה גורמים איראניים רשמיים ובכיר רפורמיסט לשעבר.
אלכס וטנקה, מנהל תוכנית איראן במכון למזרח התיכון שבוושינגטון, אמר לרויטרס שמדובר ב"ניהול טקטי" אך גבולות הגזרה של המשטר נותרו ברורים. "הסתירה הזו מכוונת", אמר וטנקה. "משחררים לחץ עבור הציבור, אך נותרה תקרה קשיחה אל מול התנגדות אמיתית".
שליטי איראן ניצבים בפני אחד המבחנים הקשים מאז מהפכת 1979. העימות עם ישראל הותיר נזק כבד לאתרים צבאיים וגרעיניים במדינה ביוני, ופגע קשות ברשת השלוחים שלה, מחמאס בעזה ועד חיזבאללה בלבנון והמיליציות בעיראק.
בתוך המדינה, הכלכלה קורסת: הריאל מתמוטט, האינפלציה דוהרת, והמחסור החמור באנרגיה ובמים מעמיק.
"איראן נמצאת בשטח לא מוכר", אמר גורם רפורמיסט לשעבר. "הגישה הנוכחית של המשטר איננה אסטרטגיה קוהרנטית אלא סדרה של ניסויים קצרים שנועדו לשרוד את הרגע המסוכן הזה".
כך, סוגיית החיג'אב, שהציתה את גל המחאות בעקבות מותה במעצר של מהסא אמיני, צעירה שנעצרה ב־2022 בגין הפרת חוק כיסוי הראש, נאכפת כיום באופן סלקטיבי.
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, מסרב ליישם את "חוק הצניעות והחיג'אב" שקודם על ידי המחנה הנצי ואושר בשנה שעברה, מחשש להתפרצות מחאה מחודשת לנוכח התסכול הציבורי הגובר.
ברשתות החברתיות מופצים סרטונים מלוטשים המציגים את איראן כמדינה תוססת ומזמינה. משפיעני תיירות זרים, שחלקם הוזמנו ומומנו על ידי הממשלה, משתפים תגובות נלהבות להריסות עתיקות, לשווקים סואנים ולארוחות מפוארות, ומציגים את איראן כמדינה "שנשפטת לרעה שלא בצדק".
התוכן שלהם, הנצפה על ידי מיליוני עוקבים, הוא חלק ממאמץ של ההנהגה הדתית למתג מחדש את איראן כיעד בטוח ומרתק.
במקביל, סרטונים ויראליים מהופעות רחוב מראים צעירים איראנים רוקדים ללא כיסוי ראש ושרים יחד שירי פופ במקומות הומים. אלו מחזות שלא ניתן היה להעלות על הדעת רק לפני שנתיים.
צעירים רוקדים בטהראן
A viral video from Tehran shows young Iranians performing rock music on a busy street as passersby, including unveiled girls, bang their heads and cheer — another public display of defiance in a country where such performances used to be banned under strict Islamic codes. https://t.co/FBNnN6nBvM pic.twitter.com/In7II0fyLW
— Iran International English (@IranIntl_En) October 25, 2025
אך מבקרי המשטר טוענים כי המחזות הללו מבוימים בקפידה: הם נועדו לשדר פתיחות כלפי חוץ, בעוד שבפועל הם מסתירים דיכוי גובר.
שיעור ההוצאות להורג באיראן זינק לרמות שלא נראו מאז 1989. נכון ל־21 באוקטובר, הרשויות הוציאו להורג לפחות 1,176 בני אדם בשנת 2025 - ממוצע של ארבע הוצאות להורג ביום - כך לפי משרד זכויות האדם של האו"ם.
"הלחץ גובר - מאיומים על משפחותינו ועד מעצרים של פעילים, סטודנטים ועיתונאים. הם רוצים לרמוס כל התנגדות", אמר פעיל שנכלא ב־2019 במהלך מחאות על העלאת מחירי הדלק, שהפכו במהרה למחאה פוליטית בדרישה לשינוי משטר.
כל הפעילים שדיברו עשו זאת בעילום שם מחשש מנקמה.
האליטה השלטת באיראן נתונה בלחץ גובר, בין תסיסה פנימית לבין קיפאון בשיחות הגרעין עם וושינגטון , שילוב שהותיר את המדינה מבודדת מבחינה מדינית וכלכלית.
השבתן של סנקציות האו"ם בספטמבר, בעקבות פקיעת הסכם גרעין המקורי, עלולה להחריף עוד את מצבה של הכלכלה האיראנית ולצמצם את הסחר גם עם מדינות שהתעלמו עד כה מהסנקציות האמריקניות.
בנוסף לכך, במסדרונות השלטון בטהראן גוברת הדאגה מהאפשרות שישראל תחדש את תקיפותיה נגד איראן אם המשא ומתן עם ארצות הברית יקרוס. לפי גורמים רשמיים, תרחיש זה שעלול להעצים עוד יותר את הלחצים הפנימיים והחיצוניים על המשטר.
ארצות הברית וישראל הזהירו כי לא יהססו לתקוף שוב אם איראן תחזור להעשיר אורניום לרמות שיכולות לשמש לפיתוח נשק גרעיני. איראן מצדה מכחישה כי בכוונתה לבנות פצצות גרעין.
טהראן, המצהירה כי היא מעוניינת ב"הסכם גרעין בדרכי שלום", איימה בתגובה צבאית קשה אם תותקף שוב.
"הסיכון להתפרצות מחאה עממית רחבת היקף הוא ממשי; החברה האיראנית נותרה כועסת, מאוכזבת ומשוכנעת כי המבוי הסתום הכלכלי והדיפלומטי לא יוסר", אמר וטנקה.
וטנקה הוסיף כי אסטרטגיית המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, נראית דו־כיוונית: "כלפי חוץ, הוא משאיר דלת דיפלומטית צרה פתוחה כדי להימנע ממלחמה עם ישראל או ארצות הברית; כלפי פנים, הוא ערוך ניסויי פתיחות מדודים", אמר.
"הלחץ הבינלאומי הולך וגובר"
הדיכוי הפוליטי באיראן הוחרף לאחר המלחמה שנמשכה 12 ימים ביוני מול ישראל, שבה נהרגו כמה מבכירי הצבא האיראני וזעזעו את יסודות ההנהגה. הפעיל השני אמר כי הקלת המגבלות החברתיות נועדה למנוע מאנשים לצאת לרחובות.
"אבל זה רק פלסטר", אמר. "מאז סיום המלחמה ביוני זומנתי שוב ושוב ואיימו עליי גורמי ביטחון. הם איימו לעצור את אחי הצעיר אם אקח חלק בכל פעילות פוליטית". משרד המשפטים האיראני לא הגיב לפניות לגבי טענות הפעילים על איומים בעקבות המלחמה.
בעקבות סיום הלחימה השתמשו הרשויות בטיעון של ביטחון לאומי כדי להצדיק את הדיכוי הנרחב. מערכת המשפט של איראן הורתה על קיום משפטים מהירים לנאשמים בשיתוף פעולה עם ישראל, ובמקביל העביר הפרלמנט חקיקה שהרחיבה את האפשרות לגזור עונש מוות בעבירות ריגול.
החוק החדש מתייחס גם לפעילות מקוונת, ומפליל פרסומים הנחשבים ל"הפצת מידע כוזב". לפי מערכת המשפט האיראנית, נעצרו יותר מ־21 אלף בני אדם, בהם עיתונאים, פעילים וחברי קבוצות מיעוט כמו כורדים, בלוצ'ים וערבים.
חברי הקהילה הדתית הבהאית הואשמו כי הם "מרגלים ציונים", וחלקם נעצרו בפשיטות על בתיהם, שבהן הוחרם רכושם, כך לפי ארגוני זכויות אדם.
"הלחץ הבינלאומי הולך וגובר, והם חוששים לאבד את אחיזתם בשלטון, ולכן הם מהדקים אותה בבית, כלפי מתנגדים פוליטיים", אמר בכיר רפורמיסטי לשעבר, שריצה שנים בכלא באשמת "פעולה נגד ביטחון המדינה" בשל דעותיו הפוליטיות.