חידוש העימות בין ישראל לאיראן הוא רק עניין של זמן, על אף הטענות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלפיהן מתקני הגרעין "הושמדו" לחלוטין - כך מעריכים גורמים בכירים במפרץ וגורמי מודיעין, שצוטטו על ידי ניו יורק טיימס.
הסכם הגרעין מ־2015, שנועד להגביל את העשרת האורניום האיראנית, פג תוקפו בחודש שעבר. הסנקציות הכבדות על טהראן חודשו, והמשא ומתן בנושא הגרעין תקוע. לפי הערכות מודיעין, לאיראן יש מצבור של אורניום מועשר ברמה גבוהה - המספיק לייצור עד 11 פצצות גרעין - אך לא ברור אם החומר הושמד בתקיפות, כפי שטוענת איראן, או הועבר למקום מסתור, כפי שסבורים בישראל.
איראן, מצדה, ממשיכה לעבוד על אתר העשרה חדש המכונה "הר הפטיש" ומסרבת לאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית גישה אליו או לאתרים נוספים שמעוררים חשד. התוצאה היא קיפאון מסוכן: ללא משא ומתן, ללא פיקוח בינלאומי וללא ודאות לגבי מצב מלאי האורניום.
מומחים במפרץ מזהירים כי במצב כזה תקיפה ישראלית נוספת היא כמעט בלתי נמנעת. ישראל רואה בתוכנית הגרעין האיראנית איום קיומי, ולדברי גורמים ביטחוניים, היא רואה את "העבודה כלא גמורה" לאחר שהמלחמה ביוני הסתיימה מוקדם מהצפוי בהוראת טראמפ.
לדברי עלי ואאז, מנהל פרויקט איראן בקבוצת המשבר הבינלאומי, בטהראן מאמינים כי אם תפרוץ מלחמה נוספת, איראן תגיב בעוצמה רבה יותר. לדבריו, "מפעלי הטילים עובדים 24 שעות ביממה, והם מקווים לשגר 2,000 טילים בבת אחת כדי להציף את ההגנה הישראלית - לא 500 לאורך 12 ימים, כפי שעשו ביוני."
אין כרגע אינדיקציה למתקפה מיידית, אך לדבריו "שני הצדדים נערכים לסיבוב הבא".
איראן כיום מבודדת מהמערב יותר משהייתה בעשורים האחרונים. מדינות ערביות מרכזיות כמו ערב הסעודית, מצרים ואיחוד האמירויות העמיקו את קשריהן עם וושינגטון ועם טראמפ - בין היתר באמצעות השקעות, ובמקביל הן מנסות לשמור על ערוצים פתוחים גם עם טהראן, כדי למנוע עימות אזורי נוסף.
לדברי סאנם ואקיל ממכון צ'טהאם האוס, "איראן חלשה יותר משהייתה מאז הפלישה האמריקנית לעיראק, אך היא רחוקה מלהיות חסרת השפעה. חולשה כזו הופכת אותה לגורם שקל יותר לשכנע, אך גם למי שעלול להגיב בפזיזות ובאלימות".
בישראל מזהירים כי יתקפו שוב אם איראן תתקרב לייצור נשק גרעיני. "הישראלים מבינים שהתוכנית ניזוקה אך לא חוסלה", אמר חוקר הביטחון הבריטי-אמריקני ה"א הלייר. "ברגע שאיראן תחצה את הקו האדום, ישראל תכה שוב".
בינתיים, מדינות ערב מעוניינות לרסן את ישראל ולחדש מגעים בין טהראן לוושינגטון, אך הסיכויים לכך נמוכים.
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, אמר בנאום לציון יום השתלטות הסטודנטים על השגרירות האמריקאית ב־1979 כי "הטבע האמריקני השחצן לא מקבל דבר מלבד כניעה", רמז ברור להתנגדות לחידוש המשא ומתן.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הצהיר כי ארה"ב הציבה תנאים "בלתי אפשריים", בהם הפסקת העשרה מוחלטת ודיאלוג ישיר עם וושינגטון, דרישות שטהראן דוחה. עם זאת, הוא הוסיף שאיראן פתוחה לשיחות עקיפות אם תובטח הפסקת התקיפות הצבאיות ופיצויים על נזקי המלחמה, תנאים שוושינגטון אינה מוכנה להם.
לדברי ואאז, בתוך איראן עצמה מתחולל ויכוח על הדרך קדימה. מחנה אחד מבקש פיוס והסדר עם טראמפ כדי להציל את הכלכלה השוקעת, בעוד שהמחנה השני דורש עימות ומאמין שאין טעם לדבר עם נשיא שהפציץ את איראן בזמן משא ומתן.
שני הצדדים, עם זאת, מסכימים כי עימות נוסף עם ישראל הוא בלתי נמנע והמערכת האיראנית כולה מתכוננת לסיבוב הבא, בניסיון לשנות את "מאזן החולשה" שנוצר לאחרונה.
לדברי מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, רוב מלאי האורניום המועשר של איראן שרד את המלחמה, אך מצבו אינו ברור בהיעדר פיקוח. להערכתו, בידי איראן כ־400 ק"ג אורניום מועשר ל־60% - קרוב לרמה הדרושה לפיתוח נשק גרעיני.
בעוד שהעולם עוקב בדאגה, מדינות המפרץ ממקדות את תשומת הלב בעימות המתמשך בעזה, אך נערכות גם לתרחיש של חידוש הלחימה בין איראן לישראל. "זו תקופה מסוכנת אך גם פוטנציאלית להסדרים חדשים", סיכמה וקיל. "איראן חלשה, מבודדת, אבל עדיין שחקן שמסוגל להצית אש גדולה מאוד".