המהפכה חוזרת: החוקים שהולכים לטלטל את ישראל בחודשים הקרובים

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, ניתן היום (שני) האות לחזרת המהלכים שנועדו להגביר את כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו לא חלפו שנתיים של קריאות לאחדות ו-7 באוקטובר אחד, בימים האחרונים חזר בליץ החוקים המוכר מהסיבוב הקודם, לאחר מקצה שיפורים. הממשלה הכריזה: חרבות ברזל - אאוט, מהפכה משפטית - אין.

הטקטיקה שנבחרה הייתה הסלמה מדורגת וזריזה. תחילה, שר המשפטים יריב לוין הודיע בשבוע שעבר במהלך עדותו של נתניהו כי בכוונתו לקדם את הצעת החוק שתאפשר לבטל דיונים במשפטו. בהמשך, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן עדכן כי ינסה להחזיר לשולחן את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ובמקביל, אושרה ההצעה לביטול נבחרת הדירקטורים.

אחרי שהקרקע הוכנה, היום ההכוונה הפכה רשמית. "הקואליציה חייבת להתאחד ולקדם במושב הקרוב הצעות חוק לחיזוק המשילות והדמוקרטיה", קרא לוין בשם הקוד לפעולה, רגע לפני כינוס המליאה. שם, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה המשיך ואיגף מהצד השני, כשקיבע את מעמדו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מבחינת הקואליציה: שופט עליון, ותו לא.

האמירה המשפילה פיתתה גם את הנשיא יצחק הרצוג להתעורר מהתרדמת. "לא מוכן לקבל חוסר כבוד בסיסי" הבהיר, "עמית הוא נשיא העליון". אולם בכך שיחק לידיו של העומד בראש התוכנית, שחיכה לרגע המתאים להנחית את המכה. "עמית הוא נשיא העליון", סתר נתניהו את חברי מפלגתו, אך מיד הוסיף: "אבל אני ראש הממשלה ואלה השרים. את העובדות האלה צריך להכיר".

ארגונים חברתיים שעוסקים בנושא מדגישים כי המהפכה המשפטית לא ישנה, היא רק נחה. לדבריהם, גם במהלך המלחמה קודמו חוקים שנויים במחלוקת, אך עתה עולה חשש כי יוסרו המחסומים והצעדים יואצו. כשהתוכנית לסיום המלחמה עדיין בשלבי מימוש, הארגונים, לצד גורמים במערכת אכיפת החוק וחברי אופוזיציה, כבר מסמנים את המאבקים שיסמנו את הסערה שאחרי הסערה. אלה חלק מהם:

לפי ההצעה של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), שלוין הודיע על תמיכתו בה, שרי המשפטים והביטחון יוכלו לצמצם את קצב הדיונים במשפט "אם קיים חשש לביטחון המדינה", במצב חירום או מלחמה. כך, למשל, יוכלו לקצוב את ימי העדות של נתניהו. זאת, כפי שאמר קלנר בריאיון לוואלה, כדי ש"ראש הממשלה יוכל להקדיש את זמנו לניהול ענייני המדינה בעת הזו".

או בשמה המלא: הצעת חוק הפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים בתקופת הכהונה הראשונית של ממשלה חדשה. לפי החוק שמקדם ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), ממשלה חדשה תוכל לפטר במהלך מאה הימים הראשונים לכהונתה את נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה. אלה כוללים את היועמ"ש, הרמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש המוסד, המפכ"ל, נציב שירות בתי הסוהר, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ודירקטורים בחברות ממשלתיות.

ושוב, הניסיון הוותיק לחצות את תפקיד היועמ"ש לחלקים שונים חוזר. ברקע האפשרות שבג"ץ יפסול את הדחתה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה, רוטמן ינסה לקדם פיצול לשני תפקידים: אחד יהיה אמון על הייעוץ המשפטי לממשלה, והשני יהיה תובע כללי שאחראי על הפרקליטות, ויוכל, לפי החשש, לנווט לכיוון הרצוי בתיקי נתניהו. ועדת חקירה - שאינה ממלכתית.

בג"ץ קבע בשבוע שעבר כי אין מחלוקת בין הצדדים בעתירה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר, והורה לממשלה לעדכן בעניין. הפתרון הגיע מהר מהצפוי: שינוי החוק, כך שתוקם ועדה שלא תוגדר ממלכתית, בהרכב שתכתיב הממשלה ולא נשיא עליון לשעבר. סמכויותיה יהיו מצומצמות, ובממשלה כבר הצהירו ש"תחקור גם את חלקה של המחאה".

"הגורם הנחקר לא יכול לקום ולחוקק חוק איך הוא ממנה את חוקריו", הבהירה עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת בעתירה את מכון זולת ו-86 שרים וחברי כנסת לשעבר. "עצם הקניית סמכות החקיקה לכנסת היא לא מפתח זהב שמאפשר להם לחוקק כל דבר כאוות נפשם. חובתם לחוקק במסגרת עקרונות המשטר הדמוקרטי".

עו"ד הולץ לכנר הוסיפה כי "שום חוק בכנסת לא יכול לקבוע כללים חדשים לחקירה ביחס לאירוע שהתרחש טרם החקיקה. כל שיחוקקו יתייחס לאירועים עתידיים, לא לטבח 7 באוקטובר ומה שקדם לו, שאותו חובה לחקור בהתאם לכללי המשחק הקיימים במועד האירוע".

ההצעה שעברה אתמול בוועדת השרים לחקיקה עתידה לבטל את נבחרת הדירקטורים, מאגר מועמדים לתפקידים בחברות ממשלתיות שהוקם ב-2013 במטרה למנוע קידום מקורבים ולהציב בעלי כישורים הולמים בתפקידים. השינוי שמקדם השר הממונה על התחום, דודי אמסלם, שטען כי ההליך הקיים מביא לחוסר ייצוג, יעמיק את שליטת הממשלה בחברות אלה.

ההצעה, אותה מקדמים חברי עוצמה יהודית מבקשת להוריד את הרוב הנדרש במליאה להפסקת כהונתו של חבר כנסת מ-90 ל-80. ההצעה באה ברקע הניסיונות להדיח את ח"כ עופר כסיף (חד"ש). כך, אם תעבור, הכישלון בהדחתו של כסיף, עם רוב של 86 בלבד בהצבעה שהתקיימה, יוכל להתהפך.

ההצעה, שזכתה לשם "חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי", כוללת בין היתר איסור על הפרעה ליהודי להניח תפילין או להתפלל במרחב ציבורי ובמוסד שהמדינה מתקצבת, חובת התקנת מזוזה במרחבים ומוסדות אלה, חובת בחינה במשפט העברי לכל מועמד להפוך לשופט והתניית קידום במעבר בחינה זו, וכן שימוש במשפט העברי להכרעה בסוגיות משפטיות.

בהסבר להצעה שיזמו חברי הכנסת גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד) ואליהו ברוכי (לשעבר יהדות התורה), ציינו כי נועדה "להבטיח את הגשמת מילוי חובתו של עם ישראל לבטא את זהותו הלאומית והדתית במדינתו, ואת זכותו למלא חובה זו ללא חשש מהפרעה או רדיפה של בעלי סמכות".

לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ אושר שקלים (ליכוד), הוועדה המאשרת מינוי ראשי שב"כ ומוסד, רמטכ"ל, ונגיד בנק ישראל, במטרה להבטיח הליך תקין ומועמדים ראויים - תפסיק לפעול. במקום זאת, מינוי בכירים בשירות המדינה ייעשה בידי הממשלה ולא יחויב באישור של ועדה מייעצת.

במסגרת הניסיון לפגוע במערכת המשפט, ההצעה מבקשת לשנות את החסינות המוקנית לשופטים. ההצעה של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) תסיר את חסינות השופטים על עבירות שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, שוחד וזיוף. לדבריה, המצב הקיים מאפשר "הגנה מופלגת מאחריות פלילית שאינה מתיישבת עם העיקרון שכולם שווין בפני החוק". מנגד, גוטליב ניסתה לקדם חוק שיעניק חסינות לחברת כנסת.

הצעת החוק תפסיק את כפיפות היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ליועמ"שית, כשהחלופה תהיה הצבתם תחת מנכ"ל המשרד. כך, במקום שחוות דעתה של היועמ"שית תחייב אותם, הם יידרשו להיענות למשרה שממנה שר בממשלה.

לפי ההצעה שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), ברקע הניסיונות לדכא את המחאות נגד הממשלה, קריאה שלא להתייצב למילואים תיחשב להמרדה שעונשה חמש שנות מאסר. בהסבר להצעה נכתב כי "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מסוכנת של קריאות לסרבנות ואי-התייצבות לשירות מילואים. מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע כי קריאה לסרבנות לשרת בצבא ההגנה לישראל תחשב עבירת המרדה".

ההצעה העדכנית, בנוסח של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, תסדיר את הפטור מגיוס של אלפי בני ישיבות. במסגרתה, לאחר חמש שנים מחצית מכל שנתון חרדי יתגייסו, אולם השאר יוכלו להמשיך לקבל דחייה. בוואלה פורסם כי דרישתו של אדלשטיין למנגנון ביומטרי, הכולל החתמה של בחורי ישיבה שלוש פעמים ביום, ירדה מהפרק, כמו גם הדרישה לשלול רישיון נהיגה ממי שיוגדר משתמט.

"יש פסק דין של בג"ץ שחייב ביוני 2024 בגיוס שוויוני לצה"ל של כל אוכלוסיית חייבי הגיוס ללא הבחנה בין חילונים, שומרי מצוות או חרדים", מזכירה הולץ לכנר, שייצגה בעתירה זו את עמותת אימהות בחזית. "ברגע שהממשלה מנסה לגעת במצב הנתון היא למעשה שוב באה לשנות את עיקרון השוויון בפני החוק ולחתור תחתיו. כל ניסוח שיביא ביסמוט סותר את פסיקת בג"ץ מיסודו".

במסגרת ההצעה, שמטרתה להחליש את כוחו של נשיא העליון, תילקח ממנו הסמכות לקבוע את הרכב השופטים בדיונים. במקומו, מחשב יקבע באקראי את הרכב השופטים. הנשיא עמית, כצפוי, הביע התנגדות להצעה.

"הממשלה מעולם לא פסקה מלנסות לקדם את ההפיכה המשטרית", הדגישה הולץ לכנר. "כמי שנמצאת כל הזמן בצומת בין הרשות השופטת, המחוקקת והמבצעת אני יכולה להעיד שכל העת הדברים האלה מתקדמים. בין אם בניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גם בזמן לחימה עצימה, ניסיונות לפטר את ראש שב"כ ומינוי אחר תחתיו, התעלמות מנשיא העליון וניסיונות למנות נציב שירות מדינה, התעלמות בן גביר מדרישות בגץ והיועמ"שית, והפרות של ראש הממשלה וחברי ממשלתו את חוות הדעת של היועמ"שית, שבהתאם לפסיקת העליון מחייבות אותם כל עוד בג"ץ לא פוסק אחרת", היא מונה חלק מהנושאים. "זה לא שכרגע המלחמה שוככת ולפתע קמה לה הפיכה משטרית. היא הייתה פה כל הזמן. פשוט עכשיו העיניים של הציבור יותר מסתכלות".

"ראינו שמרגע שהחלה המהפכה המשטרית בינואר 2023 הצלחנו לעצור אותה רק באמצעות עתירות לבג"ץ בשילוב עם הפגנות ומחאות ציבוריות רחבות", הדגישה רותם בבלי, מנהלת המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון. "זה לא שמהלכי ההפיכה הופסקו כשהגיעה המלחמה, הם פשוט לא נעשו בריש גלי, בהצהרות חגיגיות כמו זו של לוין. היו תקנות וחוקים שהועברו או ניסו להעביר מתחת לשולחן. ועכשיו, כשהמלחמה פחות תופסת את הביקורת הציבורית, הם ירגישו שיש אפילו יותר מנדט לקדם את מה שהפסיקו. קשה להסתכל על החיים שלפני 7 באוקטובר ולהגיד שנצליח לחזור למה שהיה אז. אנחנו מנהלים את המאבק המשפטי והציבורי ללא הפסקה, גם כשההפגנות שינו פוקוס לדברים אחרים".