עצרת משפחות החטופים מתקיימת בשעה זו (שבת) בכיכר החטופים בצל ביקורו המדיני של ראש הממשלה, בנימין נתניהו בארה"ב - יממה לאחר נאומו בעצרת הכללית של האו"ם וימים לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "אני פה פעם שלישית, אני טסה לטראמפ, לארה"ב פעם שלישית. איך זה הגיוני?", אמרה שורדת השבי דורון שטיינברכר. "בגדול, בא לי לקלל. ממש לקלל. כי זה לא הגיוני בשום צורה".
"אנחנו עוברים עוד ימים, חגים, מועדים והם לא חוזרים? זה לא מזיז למקבלי ההחלטות? זה אכפת רק למי שבא לפה? אני באמת רוצה להאמין. אני רוצה להאמין שעושים הכל להחזיר אותם, שזה בראש סדרי העדיפויות. גם שם את רוצה להאמין שזה המצב. ניסיתי להאמין בזה שם, ואני מקווה מאד שהם מצליחים. ניסיתי להאמין בזה כשהפציצו את המנהרה שלי והבריחו אותי לרחובות עזה, ניסיתי להאמין בזה כששמעתי מסוקי קרב מפציצים מעלי, ניסיתי להאמין בזה כשהבנתי שיש חג. אתה רוצה להאמין בזה כשלא נותנים לך אוכל, אתה רוצה להאמין בזה כשמתעללים בך, אתה רוצה להאמין בזה כשאתה רואה את חברייך לשבי משתחררים. אתה רוצה להאמין בזה כשאתה שומע ברמקולים שראש הממשלה פונה אליך אישית ואומר שלא שכח אותך, אתה רוצה להאמין בזה כשאתה שומע שוב ושוב ושוב את איומי והבטחות טראמפ. אתה רוצה להאמין בזה כשאתה שומע שוויטקוף אופטימי".
"הלוואי ואתם שומעים אותי עכשיו, תאמינו שהעם שלכם רוצה אתכם פה - תאמינו שתהיו פה", המשיכה. "חוץ מלקלל בא לי לצעוק. אני לא אדם שצועק, אני בכלל לא בטוחה שאצליח לצעוק פה "הצילו" גם אם ארצה. אבל די. חלאס, זה אדים אחרונים. אין שקט, האשמה שאני פה והם לא מרחפת מעל הראש כל הזמן, הולכים לישון עם אשמה, קמים עם אשמה, אני מחייכת עם אשמה, האשמה היא ענן שהולך איתי כל הזמן. אם יש עכשיו כזאת הזמנות. שוב הזדמנות. שהיא בכל הכותרות. שעם הכניסה לעזה חשבנו שייקח חודשים שתגיע, שלא בטוח יישארו חטופים חיים, שלא בטוח שידעו איפה החללים, שיהרגו ויפצעו בגוף ובנפש עוד חיילים וחיילות, שהמדינה תמשיך להיות במלחמה, שלא תתחיל בשיקום שלה. אל תפספסו את ההזדמנות הזאת. אל תפספסו את התקווה הזאת. תצילו אותם, אותנו".
בהמשך נאם רונן אהל, אחיו של אלון אהל. "לקראת יום כיפור יש לי הרבה סליחות לבקש - סליחה מאלון, סליחה שאתה עוד לא פה, סליחה שאולי אני לא עושה מספיק כדי שיפסק הסבל הזה, אבל אני רוצה הפעם להתמקד בלסלוח", אמר. "אני רוצה שאלון יסלח לנו אני רוצה לסלוח לעצמי ולא לחיות עם האשמה הזאת. הדרך היחידה שנוכל לסלוח זה כשאלון יהיה בבית. כי האמת? אין רגע אחד ביום שאני לא חושב עליך. אבל התחושה שאתה שם ואנחנו פה לא נותנת מנוחה. זה כאילו אני נושם אבל אוויר לא נכנס. אז ביום הזה, שבו מבקשים סליחה גם על מה שלא הצלחנו לעשות אני אומר לך את זה: אני לא מוותר. ואני לא אפסיק. עד שתהיה איתנו שוב".
"אלון האח שלי היקר והאהוב, לפני כמה ימים ראיתי אותך", המשיך בקול חנוק. "בסרטון - ראיתי את הפנים שלך, את הקול שלך, את המבט בעיניים. ראיתי אותך מנסה להיות חזק ואת הפחד שמסתתר מתחת. וזה שבר אותי. כי אתה לא צריך להיות חזק לבד. אנחנו צריכים להיות החוזק שלך. אתה לא שבוי לבד - אנחנו שבויים איתך, כל עם ישראל. ולכן, ברגע הזה אני פונה לראש הממשלה, בשם המשפחה שלי, בשם ההורים שלנו, בשם כל משפחות החטופים: אל תחזור מארצות הברית בלי ארבע מילים: 'החזרתי את אלון הביתה, החזרתי את כולם הביתה' לא מכתבים. לא הצהרות. לא דחיות. יש הזדמנות עכשיו. יש רגע שבו אתה יכול לבחור להיות מנהיג. אלון, אם אתה שומע את זה, תדע שאנחנו נלחמים. ואם אתה לא שומע - תדע שנמשיך עד שתשמע. כי המקום שלך הוא פה בבית. מבקש שתהיה השנה הזו שנת שיבה. שנת תיקון. שנת צדק. שנת החזרה הביתה".
עינב צנגאוקר נאמה מוקדם יותר היום בהצהרת משפחות החטופים שהתקיימה בשער בגין בתל אביב. "נתניהו - אם תחבל שוב בהסכם, נרדוף אותך עד סוף הדורות, לא יהיה לך שניה של שקט, לא לך ולא לכל הסובבים אותך", אמרה. "זהו היום ה-722 שמתן שלי ועוד 47 חטופים וחטופה בשבי חמאס. בניגוד למסע השקרים של מלאך החבלה נתניהו, יש 48 משפחות שהיקירים שלהם בשבי בעזה, וכולם צריכים לחזור לא רק אלה שהוא פנה אליהם. נאום הזוועות שלו שבר לנו את הלב, אבל לא את הנחישות והתקווה".
"לא סתם קוראים לנתניהו מלאך חבלה, בשנתיים האחרונות הוא חיבל בכל סיכוי לעסקה, פוצץ מגעים, הפציץ את המתווכות, הסית נגד משפחות החטופים, מלאך החבלה והמוות, זה כל מה שהוא יודע לעשות, להמיט אסונות עלינו", המשיכה. "המשחק נגמר, פשוטו כמשמעו, כל העולם רואה מי הוא, וכל העולם - כולל הנשיא טראמפ נחושים לעצור אותו מלחבל שוב. אני מסתכלת אליך בעיניים נתניהו, אם אתה חוזר בלי הסכם, מחכה לך פה גהינום שאתה לא יכול אפילו לתאר, ההפגנות וההשבתות של השבועות האחרונים ייראו לך כמו משחק ילדים ממה שאני מכינה לך".
איציק הורן, אביו של איתן הורן החטוף בעזה, נאם גם הוא בהצהרה. "אני פונה לראש הממשלה והקבינט: מה עשיתם השבוע בשביל להציל את חייו של בני איתן - ואת חייהם של החטופים הנוספים?", זעק. "מה עשיתם בשביל להחזיר את החטופים והחטיפה שנהרגו לקבורה? מה עשיתם בכדי לשמור על חיי החיילים שלא ימותו לשווא? מה עשיתם בשביל לשמור על הערכים הישראלים והמדינה שלנו?
והתשובה היא כלום!".
"בזמן שאתם ישנים על מצעי פשתן וסועדים להנהגתכם בני איתן ישן חולה וגווע ברעב על רצפת מנהרה בעזה, או גרוע מכך, משמש כמגן אנושי אל מול לוחמי צה"ל", המשיך. "עם מה תציל אותו?!? עם רמקולים?!. שבוע שלם משפחות חטופים ישבו וישנו על הכביש באוהל מתחת לחלונכם. כלום. לא יצאתם לחבק, ללחוץ יד אפילו, אפס יכולת. אפס אנושיות. אפס מנהיגות".
במקביל, אלפים השתתפו במחאה לשחרור החטופים בבגין. מחאה נוספת התקיימה מול ביתו של שר החוץ גדעון סער בנס ציונה. במהלכה, תושבת רחובות בשנות ה-20 לחייה ותושבת תל אביב בשנות ה-60 לחייה נעצרו בחשד להפרת הסדר והועברו לחקירה.
המפגינים טענו לאלימות מצד המשטרה, וממטה המאבק "חופשי בארצנו" נמסר כי "לכל השוטרים והקצינים שבוחרים לנקוט באלימות ולפעול נגד החוק, תדעו - הפעולות שלכם אולי יזכו לתמיכת השר העבריין, אך אנחנו כאן כדי להזכיר לכם שיש גם יום אחרי - והוא קרוב מתמיד".
עצרת נוספת של קהילת ניר עוז התקיימה הערב בכרמי גת. "אפשר וצריך לסיים את הארוכה במלחמות ישראל, ראשי הצבא ומערכת הבטחון קובעים שהלחימה בעזה מוצתה ויש לנצל את הישגיה ולפעול לשחרור יקירינו מיידית בדרך של המו"מ", אמר יחי יהוד, אביהם של ארבל יהוד שנחטפה ושוחררה בעסקה, ושל דולב יהוד שנפל בשבעה באוקטובר בהגנה על ניר עוז. "ארבל שלנו כמי שלא השפילה מבט ולא הרכינה ראש גם בשבי, יושבת מול מקבלי ההחלטות בדרגים הפוליטיים והצבאיים וממחישה להם מה זה להיות שבויה בעזה כשהלחימה מתנהלת סביבה וקנה של רובה מופנה לראשה כששומעים את הצבא מתקרב, האימה והפחד המשתקים האלה כך היא אומרת להם זה מה שאריאל שלי ודוד אחיו ויתר בני הערובה חווים כל רגע ורגע. היא תובעת מהם בפגישות תוך שהיא מישירה אליהם מבט לנקוט בצעדים הדרושים ולסיים את המלחמה מיד".