במקביל לתמרון הקרקעי של צה"ל ברצועת עזה והסלמת הלחימה מול חמאס, חמולות חמושות ברחבי רצועת עזה מרימות ראש ומפגינות משילות בשטח בו הן מתגוררות, כך לפי מקורות בפיקוד הדרום.
לפי אחד המקורות הצבאיים, אותן חמולות הציבו מאות פעילים בכניסות לטריטוריות שונות במטרה להדוף מנגנוני ביטחון של חמאס שמטרתם להגביר את אחיזתם בשטח. בין אותם מנגנונים קיימת "יחידת חץ" - יחידת חמאס כוחנית ואלימה שעוסקת במעצרים, תקיפה ורצח של משתפי פעולה עם ישראל.
ההנחה היא שאותן כוחות מקומיים בעזה הבינו כי ישראל נחושה לפרש את חטיבת העיר עזה בפיקוד עז-אדין אל חדאד וזיהו את תנועת האוכלוסייה דרומה כנקודת חולשה של הארגון. לפי מקורות, בחלק מהמוקדם התרחשה לחימה של ממש בין הקבוצות החמושות למחבלי חמאס.
בדומה לחמולת אבו שבאב, החמולות הצטרפו להסכם שבעל-פה עם צה"ל והשב"כ לפיו הם יקבלו אפשרות להישאר בתא השטח של העיר עזה מבלי שיתפנו לדרום הרצועה, מרחב בטוח מתקיפות בתיאום עם צה"ל וציר מאובטח להעברת סיוע הומניטרי.
לפי מקורות, בחלק מהמוקדים התרחשה לחימה של ממש בין הקבוצות החמושות למחבלי חמאס. באותם מוקדי לחימה, ההערכה היא שראשי החמולות מאמינים כי צה"ל יכריע את חמאס, ולכן הם מנצלים את ההזדמנות לבסס ולהפגים שליטה.
גורמים במערכת צופים כי כל שכיבוש העיר עזה יתגבר - היקף החמולות שיתנגדו לחמאס יגדל גם כן. עוד הדגישו גורמי הביטחון את התהליך חיובי ומרחבי תודות לתיאום הדוק בין מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור לשב"כ.
מקרה הבוחן
חמולת אבו שבאב משמשת מקרה בוחן עבור ישראל. הקבוצה פועלת בין רפיח וחאן יונס, ולפי מקורות, היא הרגה מחבלי חמאס. כך גם קבוצה נוספת - חמולת טראבין, שחלקה מתגורר בדרום הרצועה. לפי דיווחים, גם בתקופה האחרונה המשיכו להתנהל חילופי אש בין אבו שבאב לחמאס. אולם על הפרק עומדות חמולות נוספות שחלקן בשלב הזה מתנדנדות בעמדתן מול חמאס, שמותיהן הן: שאוויש, בארכה, אבו טיר ונוספות. חלק מהקבוצות קולטות תחת חסותן משפחות שלא רוצות לנוע לאזור המחסות - תחת התחייבות לסור למרות החמולה.
יצוין כי בתחילת המהלך, הושמעו קולות ביקורת על המהלך הישראלי של תמיכה בקבוצות חמושות ברצועת עזה וביניהן אבו שבאב.