בזמן שיאסר אבו שבאב נמצא על הכוונת של חמאס ומבוקש על ידם, דף הפייסבוק של ארגונו, "יאסר אבו שבאב - הכוחות העממיים", הפך למוקד אהדה נדיר. בין התגובות הבולטות:
"שאללה ישמור עליכם ויציל אתכם מסכנה. כל התמיכה וההערכה למפקד יאסר", "אם הייתה הצבעה לשלטון ברצועת עזה - אז הייתי מביא לך את הקול שלי, יא יאסר", "תגמרו אותם ואל תשאירו אפילו איש חמאס אחד", "העם שלנו נמצא תחת אסון כבד מאוד בגלל אינטרסים אישיים ועלינו להיאבק באסון זה ולהביא לעצמנו חיים יותר טובים מזה".
מדובר בתופעה בולטת: דמות חמושה, אך כזו שקוראת לדיאלוג ומחזיקה בחזון חדש - שאינו רק אלים או אופוזיציוני, אלא גם רעיוני ומוסרי.
מי אתם "הכוחות העממיים"?
אבו שבאב מסביר ל"וואלה" את המהות של ההתארגנות: "הכוחות העממיים הוא גוף פלסטיני לאומי ועצמאי, שהוקם מתוך מענה לצורך בשטח להגנה על האזרחים, לחלוקה של הסיוע ההומניטארי וללקיחה בכוח של אזורים חדשים שלא יהיו נתונים לטרור ולא לקיצוניות מקומית, זאת לאור קריסת המערכות הרשמיות ולאור השליטה של היגיון הנשק ללא הבחנה". הוא מוסיף: "אנחנו תנועה עממית ולא פוליטית השואפת להקים חברה פלסטינית, אשר תהיה יציבה, נקייה מאלימות, שקטה, בטוחה, החיה חיים מכובדים ומאמינה בדרך הדיאלוג כאמצעי לגיטימי להגעה להבנות עתידיות הוגנות".
אבו שבאב נשאל על על מתקפת 7 באוקטובר: "ההחלטה של חמאס על ה-07/10 נתנה את ההצדקה לתקוף את העזתים וזו הייתה החלטה צבאית כושלת שהביאה אותנו לגיהינום. אבל ה-07/10 לא מהווה תירוץ למה שעשתה ישראל נגד העם שלנו באמצעות מדיניות הענישה הקולקטיבית ומה שעשתה נגד חפים מפשע".
כאשר נשאל האם יש חשש שהנשק של ארגונו יופנה בעתיד כלפי ישראל, השיב: "הנשק שלנו לא קיים בשביל שיהיה נגד אף אחד מחוץ לגבולות שלנו ואנחנו נושאים נשק על מנת להגן על העם שלנו מפני אנרכיה בתוך הרצועה, מפני דיכוי, מפני שחיתות ומפני מי שמנצל את האנשים ברצועה במעטה של התנגדות או דת". הוא הוסיף: "אנחנו לא צד בהחלטות על מלחמה ושלום עם ישראל... לא ירינו כדור אחד מחוץ למסגרת של הגנה על העם שלנו".
לגבי האפשרות שישראל תתקוף ביום שאחרי חמאס אמר אבו שבאב: "העמדה שלי ברורה: קודם כל נגן על האזרחים, נעשה רעש מבחינה בינלאומית ונלחץ להפסקת האלימות, שאף אחד לא רוצה שתהווה דלק לסכסוכים שאין לנו שליטה עליהם".
כשנשאל האם ישראל זכאית לביטחון, השיב אבו שבאב: "כמו שלעם הפלסטיני יש את הזכות לחיות בחופשיות, בבטחה ובכבוד במדינתו, אז גם לישראלים יש את הזכות לחיות בביטחון ובשלום, בתוך גבולות המוכרים על ידי החוק הבינלאומי ועל בסיס קשר של אי-תוקפנות".
הוא הוסיף מסר אישי לישראלים: "אנחנו לא רואים בעם הישראלי אויב שלנו, אלא ביטחון הדדי מתחיל מכיבוד הזכויות השורשיות של העם שלנו. כל מי שלא מאיים על העם שלנו, נענה לו רק עם שיקול דעת".
לגבי הסיכוי להפסקת אש, אבו שבאב מסביר כי "הפסקת האש היא חיונית מאחר והרעב מחריף וצריך שיהיה לפלסטינים זמן לנשום לרווחה ושיהיה להם אזורים הומניטאריים בטוחים ללא אלימות - שם יהיה מענה לדרישות שלהם לחיות בכבוד". חזונו ל"יום שאחרי" חמאס ברור: "רצועת עזה שלאחר המלחמה תהיה אזור מוכה אסון, אשר יהיה זקוק למאמצים בינלאומיים משותפים בכדי לשקם אותה. כדי שאזרחי הרצועה יוכלו לחיות חיים מכובדים, שיפצו אותם על כאב המלחמות והאסונות, כשבכך יסתיים עידן האלימות".
אבו שבאב אף רמז על כניסה לפוליטיקה: "אנחנו נהיה מה שהעם שלנו ירצה שנהיה... לא נכפה כל צורה פוליטית על רצון העם שלנו". במהלך הזמן צבר הארגון כוח, מה שגרם לרבים לטעון שהוא שלוחה של הרשות הפלסטינית. תגובתו של אבו שבאב: "אנחנו לא כפופים לרשות הפלסטינית ואנחנו עצמאיים לחלוטין. היו ניסיונות לקשור אותנו לרשות במטרה לשלול את הלגיטימיות של הרעיון העצמאי שלנו".
הוא מבהיר: "נכון שמספר גורמים, כולל הרשות, הגישו סיוע קטן בתחילת הקמתנו, אבל זה לא מפחית בכלום מהעצמאות שלנו. אנחנו מברכים על כל מאמץ שיקל להשיג את המטרות: הגנה על אזרחים, מניעת גניבת סיוע, חיזוק הצדק והכבוד".
חמאס מאיים - והוא לא נרתע
עם עליית כוחו, חמאס החל לתקוף את אבו שבאב. משרד הפנים ברצועה פרסם לפני יותר מעשרה ימים צו מעצר נגדו באשמת "בגידה", ואיים להעמידו לדין שלא בפניו. גם חדר המבצעים המשותף של הארגונים פרסם הודעה נדירה: "לא נרחם על אף אחד מכנופיית אבו שבאב. הגורל שלהם הוא בפח הזבל של ההיסטוריה".
ערוצים ערביים המזוהים עם חמאס קידמו את הקו הזה - כולל איומים מרומזים מצד עיתונאים. תגובתו של אבו שבאב? רחוקה מהבעת חשש. "אנחנו לא פוחדים מחמאס ואסור להם לחשוב לתקוף אותנו - יש לנו הפתעות בלתי-צפויות. זכותנו שתהיה לנו אהדה ציבורית שמאמינה בנו, זו הדמוקרטיה הנכונה".
אבו שבאב מסיים את דבריו בביקורת דתית-מוסרית נוקבת: "חמאס כבר איבד מהפופולאריות שלו. עליו להתנצל בפני העם שלנו על ההחלטה לבצע את ה-07/10, עליו לעזוב את השלטון, ליישם את הרצון הפלסטיני והערבי ולא את הרצון האיראני ולא באמצעות מנטליות של קיצוניות. דת האסלאם שלנו היא דת של צדק, ביטחון ושלום... אנחנו לא נולדנו בכדי להילחם לעד - אלא לחיות בכבוד על אדמתנו".
בשלב זה קשה להעריך אם "הכוחות העממיים" יהפכו לזרם מרכזי שיחליף את חמאס, אך דבר אחד בטוח: הדמות של אבו שבאב - חמוש, נרדף, אך גם שקול, פרגמטי ודוגל בדיאלוג - היא אחד הסימנים הברורים לשבירה של מחסום הפחד ולתחילתה של שיחה אחרת ברצועת עזה.