אני צורפתי בעל כורחי ל"כת החטופים". זה קרה ב-7 באוקטובר - באותו רגע שבו נחטפה אימי, דיצה הימן, מהממ"ד שלה בקיבוץ ניר עוז. זו "כת" שהייתי שמחה מאוד לא להיות חלק ממנה, אבל אולי ה"כת" המוצדקת ביותר בעולם. ב-7 באוקטובר ובימים שבאו לאחר מכן, עוד לא הבנתי מה נכפה עלי. עוד לא הבנתי שיש צורך ב"כת", חשבתי שזה מובן מאליו שיש להחזיר הביתה את האנשים שנחטפו יחפים ובפיג'מות.
מי שכפה עלינו את ה"כת" הם אלו שלא שמו את החזרת החטופים בראש סדר העדיפויות, אלא החליטו להפקיר את החטופים וכפו עלינו את המאבק על המובן מאליו. כחברה ב"כת" נכפה עלי לצאת לרחובות בחום ובקור, ושוב בחום ובקור, במעגל שנמשך כבר כמעט שנתיים. להופיע באולפנים, לכתוב טורי דעה, להזניח את החיים שהיו לי עד 7 באוקטובר, את העבודה, את המשפחה, הכל כדי להילחם על המובן מאליו.
האמירה המקוממת של תא"ל במיל' ארז וינר, ההוא שהודח, מצטרפת למה שחשף תחקיר ניו יורק טיימס ומגלה את מה שכבר ידענו מזמן: החטופים ומשפחותיהם הם נטל, עול - "כת" של משוגעים, ומכיוון שאינם נחשבים "מהבוחרים של ראש הממשלה", אין שום בהילות לפתור את מצוקתם. המשפט "חיים פרי צדק" מעולם לא זהר יותר בחושך, חיים ז"ל ידע כבר אז, את מה שחשף התחקיר - אנחנו לא מעניינים את מר הפקרה כי אנחנו לא מהכת שלו. סליחה, מהבייס.
רבים וטובים מאזרחי ישראל הצטרפו אף הם ל"כת", למרות שלא נחטף להם אף אחד מהמשפחה. הם הבינו שהיום זה אנחנו ואם לא יחזירו את היקירים שלנו, מחר זה הם. הם הבינו שללא השבת החטופים לא תהיה למדינה תקומה או זכות קיום, אז הם קמו והצטרפו ל"כת". למעשה ה"כת" הזאת כוללת לפי הסקרים האחרונים כ-77% מהעם. אם אנחנו הרוב, אולי מישהו אחר בעצם הוא ה"כת"? מר הפקרה נתניהו, הגיע הזמן לפרק את ה"כת" הזאת שכל כך מציקה לך. סיים את המלחמה, תחזיר את כולם בהסכם - מבטיחים לפרק את הכת בשנייה שאחרון החטופים יחצה את הגבול. לא תהיה מאושרת ממני לגזור את כרטיס החבר הדמיוני והמדמם שלי בכת הנוראית הזאת, שלא בחרתי בה.
הכותבת היא בת קיבוץ ניר עוז ובתה של דיצה שנחטפה ושוחררה ביום ה-53 בעסקה מצילת חיים