חמישה חיילים נהרגו ו-14 נפצעו, חלקם קשה, באירוע בבית חאנון. אירוע זה, כמו האירוע בו נהרגו שבעה חיילי הנדסה בפומ"ה, מדגים שוב ושוב כמה המלחמה בעזה היא חסרת תוחלת - מלחמה שהמחירים הכרוכים בה גבוהים מכל תועלת אמיתית.
יש כלל ברזל במלחמות המאה ה-21. הכלל אומר כי בכל מקום שבו יש מגע וערבוב בין חיילי הכוח הכובש ובין האוכלוסייה העוינת יהיו פיגועים קשים. כך קרה עוד בסוף המאה ה-20 לאמריקנים בווייטנאם, לרוסים באפגניסטן, לנו בלבנון ולאמריקנים והבריטים בעיראק ובאפגניסטן. את הכלל הזה ניתן היה להבין ולהטמיע עוד טרם התמרון בעזה, תמרון שעלה ביותר מ-400 הרוגים ואלפי פצועים.
מאז סיום הפסקת האש האחרונה נהרגו בעזה 39 חיילים, פי שתיים ממספר החטופים החיים, אשר לכאורה למען שחרורם יצאנו למבצע "מרכבות גדעון". מה נכון היה לעשות? כבר בסוף נובמבר 2023 הצענו לצבא ואחר כך לדרג המדיני את מה שנקרא "תכנית האלופים". בעיתוי זה הושלם מסדרון נצרים, מסדרון אשר משלים את הכיתור של שטח צפון הרצועה המהווה כ-35 אחוז משטחה של רצועת עזה, ובתוך השטח הזה גם העיר עזה, המרכז השלטוני של חמאס. המסדרון עצמו הוגדל במהירות לרוחב של חמישה קילומטר של שטח פתוח ללא מבנים וללא תשתיות. הנוכחות של צה"ל בגבולות הצפוניים והדרומיים של המסדרון יצרה מצב שאיש אינו יכול להיכנס לשטח זה מבלי להתגלות.
קל יחסית להפוך כיתור למצור. כל שנדרש היה הוא לעשות שלוש פעולות: 1. לפתוח מעברים חד-כיווניים שיאפשרו לאוכלוסייה לצאת מצפון הרצועה אך לא לחזור אליה. 2. למנוע כניסה של כל אספקה לצפון הרצועה, לרבות של הדבר החשוב ביותר - מים. 3. להגדיר את שטח צפון הרצועה כשטח צבאי אשר נוכחות אוכלוסייה אזרחית אזורה בה. פעולה כזו, אשר לא מחייבת כניסה של שום חייל לשטח הנצור הייתה גורמת לאלפי לוחמי החמאס במקום זה או להיכנע או למות בצמא.
וכן, פעולה זו תואמת לחלוטין את דרישות המשפט הבינלאומי. אובדן מוחלט של שטח הוא אמצעי הלחץ היעיל ביותר נגד חמאס. לעומת זאת כיבוש של שטח שבו נותרת אוכלוסייה אזרחית הוא חרב פיפיות שרק נותן תחושה מזויפת של הצלחה, ובפועל מכניס את הצבא לביצה שמחיריה הולכים וגדלים.
הוויתור על אסטרטגיה זו, אותה ניתן היה לשכפל אחר כך גם בדרום הרצועה, לא מאפשר לצה"ל להגיע לאותו "ניצחון מוחלט" מיוחל. נראה שישנה מבוכה רבה גם בדרג המדיני, גם בצבא ומתח עולה בין שני הצדדים. יותר מכך, אם נושיב את חברי הקבינט בחדרים נפרדים ונבקש מכל אחד לכתוב כיצד ניתן לנצח במלחמה, כמה זמן הדבר ייקח, איך נדע שהגענו לאותו רגע של ניצחון, והכי חשוב - מה יהיה ביום שאחרי - נקבל מספר תשובות שונות כמספר חברי הקבינט.
במצב דברים זה של מבוכה אסטרטגית נותר מעשה אחד אותו כדאי לעשות - להגיע עם חמאס לעסקה גדולה אשר תסיים את המלחמה כפי שחמאס רוצה, לרבות יציאת צה"ל מעזה עבור קבלה של כל החטופים בעסקה אחת. כל העולם ואשתו מעוניינים בכך, מחמאס, דרך רוב הציבור בישראל ועד נשיא ארה"ב. הגורם היחיד שלא מעוניין בכך זו ממשלת ישראל. בספרה האיקוני "מצעד האיוולת" מסבירה ברברה טוכמן כי איוולת היא התעקשות להיצמד למדיניות שהוכח כי אינה משרתת את האינטרסים הלאומיים האמיתיים. בין מאפייני האיוולת לשיטתה קיים המאמץ ההולך וגדל לשכנע כי האסטרטגיה הקיימת היא נכונה ואין בלתה.
נכון לעכשיו חמאס, למרות הלחץ בו נמצא, אינו ממהר לקבל את המתווה המטופש של עסקת ביניים. ישנה סכנה כי ימשיך בסירובו ולכן צה"ל ימשיך בלחימה הקיימת ויאבד עוד לוחמים לצד מחירים אחרים ההולכים ומאמירים עד שנגיע יום אחד מן הסתם למסקנה הנדרשת - סיום המלחמה תמורת כל החטופים.
ישנם שטוענים בהיגיון מסוים כי סיום המלחמה כאשר חמאס על הרגליים עלול לאפשר לו לבנות שוב את כוחו המפלצתי ולבצע שוב את טבח 7 באוקטובר. לטענה זו יש שלוש תשובות: ראשית, חמאס בנה את כוחו הודות לדבר אחד - כסף. לא רק שישראל אישרה לקטאר להעביר לחמאס 360 מיליון דולר כל שנה, ישראל הפסיקה למעשה מאז 2018 להילחם במעבר כספים לחמאס ממקורות אחרים וביניהם כסף קטארי ואיראני, עמותות איסלמיסטיות במערב, עסקאות קריפטו לא חוקיות, כספים מחברות טורקיות והלבנת כסף דרך בנקים באירופה. את כל זה ניתן לחסום.
כאשר עזה הרוסה לחלוטין, וללא תשתיות, לא יוכל החמאס להשתקם צבאית בלי משאבים אלה. שנית, השלטון בעזה יכול לעבור לידיים של מדינות ערב המתונות, כפי שמצרים הציעה כבר לפני כמה חודשים, וחבל שישראל התעלמה מפנייה זו. שלישית, נניח שאני טועה וחמאס יוכל תוך מספר שנים לבנות חצי מהיכולת שהייתה לו ב-7 באוקטובר. לכולם ברור כי מה שקרה ביום הנורא ההוא נגרם לא רק בשל יכולות חמאס אלא בעיקר בשל מחדל ישראלי מודיעיני ומבצעי. יש להניח שגם אנחנו למדנו משהו בכדי למנוע אירועים דומים.
הסיכון או המחיר שבהסכמה ישראלית לסיום המלחמה תמורת כל החטופים אכן קיים, אך הוא קטן בהרבה מכל המחירים הוודאיים שישראל משלמת עבור המשך הלחימה בעזה.