מנהיגי נאט"ו הביעו היום (רביעי) תמיכה בהגדלה משמעותית של תקציבי הביטחון כפי שדרש נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וחזרו על מחויבותם להגן זה על זה מפני התקפות.
בפסגה הקצרה, שהותאמה במיוחד לטראמפ, הוא השיג את מבוקשו, בעוד בעלות בריתו בנאט"ו נשמו לרווחה לאחר שהתחייב לעיקרון היסוד של הגנה קולקטיבית, זאת לאחר דברים מעורפלים יותר שאמר אתמול. טראמפ אף לא פסל שיספק סיוע נוסף לאוקראינה, והפציר ברוסיה לסיים את המלחמה.
בהצהרה בת חמישה סעיפים, אישרה נאט"ו יעד חדש להוצאות ביטחוניות של 5% מהתמ"ג עד 2035. היעד החדש לא הגיע רק בתגובה לדרישות טראמפ, אלא גם לחששות האירופיים מהאיום הגובר מצד רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה ב-2022.
ההודעה הקצרה של 32 החברות הוסיפה: "אנו מאשרים מחדש את מחויבותנו הבלתי מעורערת להגנה קולקטיבית, כפי שמעוגן בסעיף 5 של אמנת וושינגטון - התקפה על אחת היא התקפה על כולן".
כשנשאל על עמדתו לגבי סעיף 5, אמר טראמפ: "אני תומך בו. זו הסיבה שאני כאן. אם לא הייתי תומך בו, לא הייתי כאן".
טראמפ דרש זה זמן רב שמדינות אחרות יגדילו את הוצאותיהן הביטחוניות כדי להפחית את התלות הכבדה של נאט"ו בארצות הברית.
למרות מראית עין של הסכמה כללית, נשיא צרפת עמנואל מקרון העלה את נושא המכסים הגבוהים על יבוא שטראמפ מאיים להטיל, ואת הנזק שהם עלולים לגרום לסחר הטרנס-אטלנטי, כמכשול להגדלת הוצאות הביטחון.
"אתם לא יכולים לבוא אלינו כבעלי ברית, לדרוש שנוציא יותר, להגיד שנוציא יותר בנאט"ו - ולנהל מלחמת סחר. זה חריג", אמר לעיתונאים.
מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, שאירח את הפסגה בעירו האג, אמר כי נאט"ו תצא מהפסגה כברית "חזקה יותר, הוגנת יותר וקטלנית יותר". קודם לכן הוא הודה כי לא קל למדינות אירופה ולקנדה למצוא את הכסף הנוסף, אך הדגיש שזה הכרחי.
"יש הסכמה מוחלטת בין הקולגות שלי סביב השולחן שבהתחשב באיום הרוסי ובמצב הביטחוני הבינלאומי, אין ברירה אחרת", אמר ראש ממשלת הולנד לשעבר לעיתונאים בהאג.
היעד החדש, שיושג במהלך העשור הקרוב, מהווה זינוק של מאות מיליארדי דולרים בשנה לעומת היעד הנוכחי של 2% מהתמ"ג, אם כי הוא יימדד באופן שונה. המדינות יקצו 3.5% מהתמ"ג לביטחון ליבה, כמו חיילים ונשק, ו-1.5% לצעדים ביטחוניים רחבים יותר, כמו אבטחת סייבר, הגנה על צינורות והתאמת כבישים וגשרים לכלי רכב צבאיים כבדים.
כל חברות נאט"ו תמכו בהצהרה המעגנת את היעד, אך ספרד הכריזה כי אין בכוונתה לעמוד בו וטענה כי היא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה בנוסחה שונה בהוצאה נמוכה יותר. רוטה חלק על כך, אך קיבל פשרה דיפלומטית עם ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, כחלק ממאמציו להעניק לטראמפ ניצחון דיפלומטי ולהבטיח פסגה חלקה. ספרד אמרה שהיא לא צופה השלכות לעמדתה.
רוטה שמר על פסגה קצרה והצהרה סופית ממוקדת בהתחייבות להוצאות הביטחוניות, כדי למנוע חיכוכים עם טראמפ. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נאלץ להסתפק בהשתתפות בארוחת ערב לפני הפסגה ביום שלישי בערב, במקום בישיבה המרכזית ביום רביעי, אך נפגש עם טראמפ בנפרד לאחר סיום הועידה.
הקרמלין אמר שנאט"ו נמצאת בדרך של מיליטריזציה מופרזת, תוך דמוניזציה לרוסיה כדי להצדיק את הגדלת הוצאות הביטחון.
פטריוט לאוקראינה
בתום הפגישה עם זלנסקי, טראמפ רמז כי ישקול לספק לאוקראינה עוד טילי הגנה אווירית פטריוט כדי להגן על עצמה מפני תקיפות רוסיות הולכות גוברות.
שני המנהיגים אמרו כי הפגישה בת 50 הדקות הייתה צעד חיובי במלחמה, שנמצאת כעת בשנתה הרביעית, ושטראמפ תיאר כ"קשה יותר ממלחמות אחרות".
טראמפ, במהלך מסיבת עיתונאים, אמר כי הפטריוט "קשה מאוד להשגה", אך "אנחנו הולכים לראות אם נוכל להפוך חלק ממנו לזמין". הנשיא האמריקני גם השאיר פתוחה את האפשרות לספק סיוע צבאי נוסף לקייב, שהתקשתה להדוף את ההתקדמות הרוסית האיטית בשדה הקרב בחודשים האחרונים.
זהו שינוי בהשוואה לחוסר התלהבותו בעבר לחדש את העברות הנשק לאוקראינה, שקודמו בתפקיד ג'ו ביידן יזם.
זלנסקי תיאר את הפגישה כ"ארוכה ומהותית", ואמר כי היא כיסתה "את כל הנושאים החשובים באמת". "דנו כיצד להשיג הפסקת אש ושלום אמיתי", כתב נשיא אוקראינה ב-X. "דיברנו על איך להגן על אנשינו".
טראמפ הוסיף כי ישוחח שוב עם ולדימיר פוטין בקרוב, ואמר כי הנשיא הרוסי "באמת צריך לסיים את המלחמה הזו". הוא אף לא פסל את האפשרות שלפוטין יש שאיפות נוספות מעבר לאוקראינה.
זלנסקי פעל לשקם את היחסים עם וושינגטון לאחר פגישה סוערת בבית הלבן בפברואר עם טראמפ, שהצעותיו לרוסיה בחודשים האחרונים הדאיגו בכירים בקייב.