הפחד בבירה האיראנית: "אני לא רוצה שטהרן היפה שלי תהפוך לעזה"

הבריחה ההמונית מטהרן נמשכת גם ביממה החולפת, עם המשך ההתקפות של חיל האוויר בבירה האיראנית. תורים ארוכים נרשמים מחוץ לתחנות הדלק והמאפיות, וכבישי היציאה סתומים עם פקקי ענק.

למרות עשרות שנים של עוינות מול ישראל ואיומים הדדיים במלחמה כוללת, הרשויות בטהרן לא נערכו כמו שצריך לתרחיש הזה. אין מקלטים ציבוריים, ותחנות מטרו וחניונים הפכו למקומות מפלט זמניים. התושבים נותרו חרדים, מבולבלים וחסרי אונים.

המלחמה עם איראן - כל העדכונים

"לא ישנו במשך לילות", סיפרה לרשת BBC סטודנטית למוסיקה בת 21, שהזדהתה בשם הבדוי "דוניה". "כולם עוזבים, אבל אני לא. אבא שלי אומר שיותר מכובד למות בבית שלך מאשר לברוח".

כמו איראנים רבים, היא מתעבת את המשטר האסלאמי, אך דוחה את הניסיון של ישראל להציג את עצמה כמושיעה של העם.

"אני באמת לא רוצה שטהרן היפה שלי תהפוך לעזה", אמרה, בהתייחסה להרס האדיר שחוותה רצועת עזה מאז תחילת המלחמה בין חמאס לישראל.

לגבי קריאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאיראנים להתקומם נגד ההנהגה הדתית שלהם, השיבה: "אנחנו לא רוצים שישראל תציל אותנו. שום מדינה זרה מעולם לא דאגה לאיראן", היא אמרה. "אנחנו גם לא רוצים את הרפובליקה האסלאמית".

אישה אחרת סיפרה שבהתחלה חשה "התרגשות מוזרה" לראות את ישראל מחסלת קציני צבא איראנים כה בכירים, שחשבה שיחיו לנצח. "פתאום תדמית הכוח הזו התנפצה", היא אמרה ל-BBC בשפה הפרסית.

"אבל מהיום השני, כששמעתי שאנשים רגילים - אנשים שלא הכרתי, אנשים כמוני - גם נהרגו, התחלתי לחוש צער, פחד ועצב", הסבירה.

היא הוסיפה שהעצב שלה הפך לכעס כששמעה ששדה הגז סאות' פארס נפגע, מחשש שישראל מנסה להפוך את איראן ל"עיי לחורבות". לראשונה בחייה, היא אמרה, היא התחילה להתכונן לרעיון של מוות.

לפי הרשויות האיראניות, יותר מ-220 בני אדם - רבים מהם נשים וילדים - נהרגו מאז יום שישי. בישראל נהרגו לפחות 24 אזרחים במטחי הטילים האיראניים.

בניגוד לישראל, באיראן אין התרעות מפני תקיפות אוויריות ואין מקלטים לרוץ אליהם. התקיפות של חיל האוויר, יחד עם דיווחים על סדרת מכוניות תופת שהתפוצצו בטהרן, הוסיפו לפאניקה והבלבול בקרב תושבי הבירה.

אפילו כמה מתומכי המשטר, כך דווח, כועסים על כך שההגנות שבהן התגאה המשטר נחשפו כחדירות כל כך.

דוניה לא נמית על תומכי המשטר, והיא נהגה להתריס נגד קוד הלבוש שלו כשיצאה לרחובות עם ראש חשוף. אך כעת, בשל דחיית המבחנים באוניברסיטה בשל המצב, היא לא יוצאת מהבית.

"אני כל כך מפחדת בלילה", היא אמרה. "אני לוקחת כמה כדורים כדי להירגע ולנסות לישון".

טהרן היא עיר גדולה, ובכל זאת כל שכונה נפגעה בדרך כלשהי מהנזק", סיפרה צעירה אחרת ל-BBC בשפה הפרסית. "בינתיים, כל מה שאנחנו עושים זה לבדוק את החדשות בכל שעה ולהתקשר לחברים וקרובי משפחה שהשכונה שלהם נפגעה כדי לוודא שהם עדיין בחיים".

היא ומשפחתה עזבו כעת את ביתם כדי לשהות באזור שבו אין מבני ממשלה ידועים, אם כי במדינה כמו איראן, קשה לדעת מי מתגורר לידך.

לדבריה, ההתקפות של ישראל מפלגות את הציבור האיראני. יש החוגגים את האבידות של המשטר, בעוד שאחרים כועסים על אלה שמעודדים את ישראל. הדעות משתנות שוב שוב במהירות, והמחלוקות קורעות משפחות מסוימות

רבים מהאיראנים משנים את דעתם שוב ושוב לגבי מה שהם חושבים. המחלוקות מרות, אפילו בתוך משפחות מסוימות.

"המצב מרגיש כמו השעות הראשונות לאחר שהטיטניק פגעה בקרחון," סיפרה. "חלק מהאנשים ניסו לברוח, חלק אמרו שזה לא עניין גדול, ואחרים המשיכו לרקוד".

לדבריה, היא תמיד מחתה נגד השליטים הדתיים של איראן, אך רואה את מה שנתניהו עושה למדינתה כ"בלתי נסלח".
"רוב האיראנים, אפילו אלה שמתנגדים לממשלה, הבינו כעת שחופש וזכויות אדם לא מגיעים מפצצות ישראליות שנופלות על ערים שבהן חיים אזרחים חסרי ישע", הדגישה. היא הוסיפה: "רובנו מפחדים ודואגים לגבי מה שצפוי לבוא. ארזנו תיקים עם ציוד עזרה ראשונה, מזון ומים, למקרה שהדברים יחמירו".

ישראל טוענת שאיראן הציבה בכוונה את מרכזי הפיקוד והנשק שלה בתוך מבנים ואזורים אזרחיים.

גם בקרב הקהילה הגדולה של הגולים האיראנים יש דאגה. "קשה לתאר איך זה להיות איראני כרגע", אומרת דורה חטיבי-היל, פעילה וחוקרת לזכויות נשים מלידס ששומרת על קשר עם משפחה, חברים ופעילים אחרים נגד המשטר.

"אתה שמח שחברי המשטר - שהתעללו ורצחו אנשים - מסולקים מהדרך", אמרה, אך הוסיפה: "אבל אנחנו יודעים שאזרחים מתים. זו קטסטרופה הומניטרית הרסנית".

לדבריה, האיראנים לא מקבלים מידע מדויק על המתרחש. "האדם המרכזי באיראן - המנהיג העליון - עדיין בחיים בזמן שאיראנים נמלטים על חייהם", אמרה על עלי חמינאי, שלפי דיווחים הועבר למקום מאובטח עם תחילת ההתקפות.

נתניהו אמר אתמול שהוא לא שולל את חיסולו של המנהיג העליון, ולפני יומיים דווח בארצות הברית שהנשיא דונלד טראמפ עצר - לפחות בינתיים - תכנית כזו.

"אף אחד לא רוצה שאיראן תהפוך לעיראק, סוריה או אפגניסטן נוספת. אף אחד מאיתנו לא רוצה את המלחמה הזו. אנחנו גם לא רוצים את המשטר", הבהירה חטיבי-היל.