בינה מלאכותית חושפת: מי באמת כתב את התנ"ך?

הבינה המלאכותית (AI) מחוללת מהפכה כמעט בכל תחום בחיינו - מרפואה ועד קולנוע ופיננסים. אז למה לא להשתמש בה כדי לפענח את אחד הטקסטים העתיקים והנערצים ביותר בעולם: התנ"ך? מחקר חדש משלב מדע ורוח בצורה מרתקת. חשוב לציין שהמחקר לא נועד לערער על האמונה בכתוב בספרי הקודש, אלא להאיר את ההיסטוריה הספרותית העשירה של המקרא ולהעמיק את הבנתנו על דרך כתיבתו ועריכתו לאורך הדורות.

צוות מחקר בינלאומי, הכולל את פרופ' שירה פייגנבאום-גולובין ממחלקת מתמטיקה באוניברסיטת דיוק (Duke University) ואת פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש בית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, חבר יחד כדי לענות על אחת השאלות המרכזיות בלימודי המקרא: זיהוי מחבריו - כלומר: מי כתב את הטקסט התנ"כי?

על ידי שילוב של בינה מלאכותית, מודלים סטטיסטיים וניתוח לשוני, הצליח הצוות להבחין בין שלוש מסורות כתיבה נפרדות המשתרעות על פני תשעת הספרים הראשונים של התנ"ך (החומש וספרי הנביאים הראשונים: יהושע, שופטים, שמואל ומלכים). המודל לא רק זיהה את סגנונות הכתיבה, אלא גם הסביר כיצד הגיע למסקנותיו.

שיתוף הפעולה הייחודי בין פינקלשטיין לפייגנבאום-גולובין החל כבר ב-2010. אז, הם השתמשו בכלים מתמטיים וסטטיסטיים כדי לזהות את מחברי כתובות שנמצאו על שברי כלי חרס מתוארכים לשנת 600 לפנה"ס, על ידי השוואת סגנון וצורת האותיות. תגליותיהם זכו לפרסום נרחב, כולל כתבה נרחבת ב-"ניו יורק טיימס". "הסקנו שהממצאים בכתובות אלו יכולים להציע רמזים חשובים לתיארוך טקסטים מהתנ"ך", הסבירה פייגנבאום-גולובין. "זה היה הרגע שבו התחלנו להרכיב את הצוות הנוכחי, שיכול היה לסייע לנו לנתח את הטקסטים המקראיים האלה".

המיזם הרב-תחומי כלל ארכיאולוגים, חוקרי מקרא, פיזיקאים, מתמטיקאים ומדעני מחשב. הצוות, שכלל גם את אלון קיפניס (אוניברסיטת רייכמן), אקסל בילר (הפקולטה הפרוטסטנטית לתיאולוגיה בפריז), אלי פיאסצקי (אוניברסיטת תל אביב) ופרופ' תומס רומר (קולז' דה פראנס), פיתח תוכנה מותאמת ואלגוריתם חדשני המבוסס על AI, שנועד לנתח דפוסי שפה בטקסטים עתיקים.

בעוד שאנשי אמונה רבים רואים בתנ"ך תוצר של התגלות אלוהית, חוקרים בדרך כלל רואים בו אוסף של מסמכים ומסורות נפרדות שעובדו ונערכו מאוחר יותר. "אין מחברים לתנ"ך במובן המודרני", אומר פרופ' רומר. "הגרסאות המקוריות של המגילות עובדו ונכתבו מחדש באופן מתמשך על ידי עורכים שהוסיפו, שינו ולפעמים גם השמיטו חלקים מהטקסטים הקודמים".

המחקר התמקד בשלוש מסורות כתיבה עיקריות, המכונות: דברים (הספר האחרון בחומש), ההיסטוריה הדויטרונומיסטית (הכוללת את ספרי יהושע עד מלכים א' וב'), והמקור הכהני (המכונה גם כתבי הכהונה או כתבים כוהניים) - מונח מרכזי בחקר המקרא, המתאר רובד טקסטואלי בתורה (ולעיתים גם בספרי נביאים) המאופיין בעניין רב בענייני פולחן, כהונה, קורבנות, טומאה וטהרה, וחוקים דקדקניים. הוא נחשב למפורט בתיאורים של המשכן, טקסי כוהנים, וחוקי עבודת המקדש. תיאור בריאת העולם בבראשית פרק א', למשל, מיוחס למקור זה.

- דברים: נכתב לראשונה במאה ה-7 לפנה"ס, ועיקרו חוקים המדגישים את בחירת האל במקום פולחן אחד (ירושלים).

- ההיסטוריה הדויטרונומיסטית: נכתבה בהשראת ספר דברים, והיא סוקרת את תולדות ישראל מהכיבוש ועד גלות בבל. היא עובדה מחדש מספר פעמים, והסבירה את החורבן כתוצאה מאי-ציות לחוקי האל.

- המקור הכהני: נכתבו לראשונה סביב 520 לפנה"ס, בהקשר של בניית בית המקדש השני, ומדגישים את חשיבות הפולחן והקורבנות.

במאמר שפורסם במגזין Plos one, הצוות לקח 50 פרקים נבחרים מתוך תשעת הספרים הראשונים בתנ"ך. פרקים אלו נבחרו מכיוון שזהות מחבריהם כבר הוגדרה באופן מוסכם על ידי חוקרי מקרא, מה שאיפשר לבחון את דיוק המודל. האלגוריתם שפותח, שמקורו בניתוח פיזור מילים בטקסטים באנגלית, עבר התאמה לעברית.

"לקחנו מילה ספציפית, ובחנו את מספר הופעותיה בטקסט", הסבירה פייגנבאום-גולובין. "יכולנו לכמת את פיזור המילה בטקסט אחד ובטקסט שני ולבדוק אם הם זהים. חזרנו על התהליך עבור מספר מילים - כאלו שמופיעות בשני הטקסטים וכאלו שמופיעות רק באחד מהם". האלגוריתם ניתח גם תדירות מילים וצירופי מילים, כמו זוגות או שלישיות שמופיעות יחד.

"בסופו של דבר, הרכבנו מילון שלם של מילים עבור כל גוף טקסט", הוסיפה. "בדרך זו, הייתה לנו מדידה של דפוסי דמיון בפיזור מילים ששיקפה את הכותב שמאחורי הטקסטים". המילים כמו "אלוהים" ו-"לא" נמצאו אופייניות לדברים, בעוד ש"מלך" ו"אשר" אופייניות להיסטוריה הדויטרונומיסטית, ו"זהב" למקור הכהני.

לאחר יצירת מילון עם כ-1,447 מונחים ייחודיים עבור שלוש אסכולות הכתיבה, נבחנו 50 הפרקים מחדש. ב-84% מהמקרים, הייחוס האוטומטי תאם להערכות חוקרי המקרא. דיוק המודל היה גבוה יותר בטקסטים ארוכים יותר, ורוב הטעויות (5 מתוך 8) התרחשו בין דברים וההיסטוריה הדויטרונומיסטית, להן יש דמיון גדול יותר.

עוד בנושא
מדענים חושפים מי כתב את התנ"ך - וזה לא מי שאתם חושבים

האם משה רבנו אכן כתב את התורה? החוקר שחושף את האמת

כדי לבחון את המודל על קטעים שזהות מחבריהם נתונה במחלוקת רבה, הצוות התמקד, בין היתר, ב"סיפור ארון הברית" בספרי שמואל. למרות שרוב החוקרים סברו שהסיפור בשמואל א' ובשמואל ב' מהווים יחידה אחת, הניתוח הראה שחלקו בשמואל א' אינו מתיישב עם אף אחד משלושת גופי הכתיבה שנבדקו, בעוד שהפרק בשמואל ב' מראה זיקה ל"היסטוריה הדויטרונומיסטית". זה אישש את דעת המיעוט בקרב החוקרים.

החוקרים בדקו גם קטעים אחרים בתנ"ך, כמו חלק מסיפורי אברהם בספר בראשית (לדוגמה, הקרבות להצלת לוט - מלחמת ארבעת המלכים את החמישה), שלפי הערכות נכתבו מאוחר יותר משאר הספר, וכן את מגילת אסתר, הנחשבת לכתובה בתקופה ההלניסטית. בשני המקרים, המודל אישר שהטקסטים הללו כנראה אינם קשורים לאף אחת משלוש אסכולות הכתיבה שנבדקו, מה שתואם להערכות קודמות.

"מחקר זה חשוב הן לחוקרי מקרא והן לחוקרי ישראל הקדום", סיכם פרופ' פינקלשטיין, "מכיוון שיש לו פוטנציאל למקם טקסטים שנויים במחלוקת בהקשרם הספרותי וההיסטורי הנכון".

פייגנבאום-גולובין וצוותה כבר בוחנים יישום של אותה מתודולוגיה לחשיפת תגליות חדשות בטקסטים עתיקים אחרים, כמו מגילות ים המלח. "זו שיתוף פעולה ייחודי בין מדע למדעי הרוח", היא מדגישה. "זו סימביוזה מפתיעה, ואני בת מזל לעבוד עם אנשים שמשתמשים במחקר חדשני כדי לדחוף את גבולות המחקר".