על פי האמונה היהודית את התורה כתב משה רבנו כפי ששמע אותה מפי הקב"ה. טים מאהוני, במאי דוקומנטרי מוערך ומעוטר, שקד במשך 12 שנים בחיפוש אחרי הוכחה לכך שמשה אכן כתב את הספר הקדוש. ארכיאולוגים והיסטוריונים סברו במשך השנים שספרי התנ"ך נכתבו בנקודות שונות בהיסטוריה, וברוב המקרים, מאות שנים לאחר המקרים אותם הם תיארו. אולם, מאהוני סובר שייתכן מאוד שהם טעו והוא מציג את המסקנות וההוכחות שלו בסרט "Patterns of Evidence: The Moses Controversy" ("תבניות של עדות: המחלוקת של משה")
מאהוני חושב שישנה אפשרות סבירה מאוד שהספר הקדוש של היהודים נכתב הרבה יותר מוקדם ממה שחוקרים אחרים חושבים. "הרבה מלומדים מוכרים דוחים את הרעיון הזה", הוא אמר ל-breakingisraelnews, "הם סבורים שהספרים הראשונים של התנ"ך לא נכתבו על ידי משה, אלא נכתבו על ידי מספר אנשים מאות שנים מאוחר יותר - כדי לייצר סיפור מקור לבני ישראל".
צפו בקטעים מתוך The Moses Controvery
כדי להוכיח את התיאוריה שלו, מאהוני חקר באיזו שפה השתמש משה בזמן יציאת מצרים. חוקרים מוכרים האמינו שגרסה קדומה של עברית היתה בשימוש בזמן הזה, מה שהוביל את מאהוני למסקנה שהיציאה של ישראל מעבדות לחירות התרחשה בזמן אחר ממה שהרוב חושבים.
הוא הסביר: "כדי לחקור את הזמן של יציאת מצרים, אני צריך תיאור גיאוגרפי ואת הסממנים המזהים שניתנים בטקסט למסע משום שאת חלק מהאתרים אפשר עדיין לאתר. החקירה שלי מראה שאותיות ה-א' ב' הופיעו במצרים בדיוק מתי שאני מאמין שיוסף היה במצרים. סגנון הכתיבה הקדום הזה משפיע על המסרים מהתנ"ך".
עוד על משה רבנו
"מצאנו את המקום בו משה רבנו ובני ישראל חצו את ים סוף"
חוקרים טוענים: משה רבנו היה מסטול כשקיבל את לוחות הברית
מאהוני מסביר שההירוגליפים וכתב היתדות המצרי מורכבים מאלפי סמלים שנדרש שנים כדי ללמוד אותם - ולכן מראש הלמידה היתה מוגבל רק לאליטה. לעומת זאת אלפבית המורכב מפחות מ-30 סמלים הפך את הקריאה והכתיבה לנגישים הרבה יותר. "האלפבית הבסיסי הזה היה טכנולוגיה שעשתה דמוקרטיה למידע, ואפשרה להעביר אותו באופן נרחב", הוא מסביר, "התנ"ך ניתן לכל העם באמצעות שפה אלפביתית."
"תמיד האמנתי שהתנ"ך הוא אמת ולכן כשחוקרים התחילו להגיד לי שאין שום הוכחה לכך שהסיפורים האלה אי פעם קרו - הספק הזה באמת הפריע לאמונה שלי, הסביר מאהוני. לטענתו הוא חקר את הטענות המדעיות נגד התנ"ך והופתע לגלות שהמדענים פירשו לעתים קרובות את העדויות באופן מאוד ספציפי שיתאים להנחות היסוד שלהם.
"אנשים שואלים אותי אם אני מנסה להוכיח את התנ"ך," אמר, "אבל מה שאני עושה הוא לנסות לאשר את התנ"ך. הצלחתי לגלות שיש ראיות לכך שהחוקרים לא משתפים, או שהם מפרשים בצורה מסויימת, וייתכן שהם אפילו עושים זאת בגלל הטיה נגד התנ"ך שיש להם. זו דוקטרינה של חוסר אמונה. הבעיה היא שכל כך הרבה אנשים מתחילים לקבל את הטענות האלה נגד התנ"ך ובסופו של דבר לא מאמינים באלוהים."
"אחת האמיתות שהבנתי במהלך השנים היא שבחיים האמיתיים - אמונה והוכחות הן שותפות - האמונה באלוהים דורשת אמונה עם ראיות". הוא מאמין שהמפתח הוא שהראיות והתשובות יכולות לחזק את האמונה ולהילחם בספק. "אנחנו אמורים לאהוב את אלוהים עם הלב, הנשמה והמוח שלנו. המשמעות היא שאין נתק בין שלושת ההיבטים הללו - לא אמורה להיות תחושה של 'אני אשתמש רק באמונה שלי; אני לא מתכוון להשתמש בשכל שלי.' התחלתי לראות שיש הרבה קטעים בתורה שדיברו על המוח שלנו. התנ"ך לא מפריד בין המוח ללב. הם עובדים יחד; הם לא מתחרים אחד בשני. כשהם משתלבים יחד - אז אתה מרגיש שאין לך את הדיסוננס הזה בחיים שלך".
סרטו אחר של מאהוני - Patterns of Evidence: The Exodus, הוא מחפש ברחבי העולם את העדויות שסיפור יציאת מצרים אכן התרחש ומראה את הראיות שהוא מצא שמנפצות לדבריו כמה תפיסות קודמות לגבי התנ"ך. "תמיד האמנתי שהתנ"ך היה נכון. שמנו את מבטחנו באל שיעזור לנו. אנשים שואלים אותי אם אני מנסה למצוא הוכחה לתנ"ך. מה שאני עושה זה לנסות לאשר אותו. גיליתי שישנן ראיות שהחוקרים לא שיתפו איתנו והם עושים את זה בגלל תפיסה שלילית לגבי הספר הקדוש. זו דוקטרינה של חוסר אמונה".