איומי המפלגות החרדיות לפרק את הממשלה הציפו מחדש את המתח בין המגזרים. הפער בין התנאים להם זוכה ציבור הבוחרים שלהן לעומת יתר האזרחים, אותו ברצונן לשמר, העלה זעם בקרב חלקים אחרים באוכלוסייה. בחינת ההטבות השונות מעלה את מוקדי הפער ביניהם, מילדות לבגרות.
במרכז המשבר הנוכחי עומד הגיוס לצה"ל, אולי הסוגיה הנפיצה ביותר בתחום בשנים האחרונות. לאחר קרוב לשנתיים של מלחמה, עם סבבי מילואים מתמשכים, התסיסה כלפי ההתעקשות שלא לחלוק בנטל התגברה. למרות זאת, החרדים דורשים מימוש של התחייבות קואליציונית ישנה לקדם חוק פטור מגיוס, שנכון לעכשיו טרם מומשה. למרות דיונים רבים, הפערים בין דרישותיהם לבין תנאיו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין לחוק "גיוס משמעותי" נותרו עמוקים.
בוואלה פורסם כי הפער העיקרי נוגע לסנקציות האישיות והמוסדיות שיוטלו על צעירים חרדים שלא יתגייסו: בעוד אדלשטיין הבהיר כי נוסח החוק שלו יכלול סנקציות משמעותיות - במפלגות החרדיות מתנגדים לכך בתוקף ודורשים חוק הרבה יותר רך ממה שאדלשטיין מסמן כעת שבכוונתו לקדם.
מה חוץ מהגיוס?
ההיתר לצעירים חרדים להימנע מגיוס לצה"ל אינו ההטבה היחידה שלה הם זוכים, המתגמלת אבטלה או השתכרות נמוכה. החל מגיל לידה ועד שלוש, המדינה מסבסדת עבורם את מעונות היום ב-1700-1400 שקלים. הסבסוד ניתן רק למשק בית בו שני ההורים עובדים, על בסיס מבחני הכנסה לנפש - אך המדינה מחשיבה גם תלמיד ישיבה כ"עובד" לצורך קבלת הסבסוד.
מיד לאחר מכן, בגיל 8-4, הם מקבלים סבסוד של 600-400 שקלים בדמי הצהרונים. הסבסוד לצהרוני "ניצנים" של משרד החינוך, בגילי גן ובכיתות א'-ב', לצהרוני משרד הכלכלה ולבית הספר של החגים והחופש הגדול משתנה לפי אשכולות סוציו-אקונומיים. לכן הוא אינו בלעדי להם, אלא שכלל הרשויות החרדיות נמצאות באשכולות 3-1, הזוכים להטבה המקסימלית.
ההקלות ממשיכות לחיים הבוגרים. בין גיל 18 לנישואים, הן מצטברות ל-1,150-670 שקלים. אלה מורכבים מ-350-70 שקלים של הנחה בתחבורה ציבורית, 300-100 שקלים דמי ביטוח לאומי ו-500 שקלים של קצבת אברך.
ההנחה בתחבורה הציבורית עוררה סערה בצל הרפורמה של שרת התחבורה מירי רגב. זו מספקת תשלום של 50% למתגוררים באשכולות פריפריה 5-1 והמשתייכים לאשכולות סוציו-אקונומיים 5-1. זאת, בזמן שהקריטריונים המרכיבים את האשכולות הסוציו אקונומיים של הלמ"ס מיטיבים עם חרדים, כשהם נקבעים בין השאר לפי אחוז המשפחות עם ארבעה ילדים ומעלה, אחוז בעלי תואר אקדמי, אחוז בעלי הכנסה מעבודה, הכנסה חודשית ממוצעת לנפש וחציון גיל.
מבחינת הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, תלמידי ישיבה מקבלים את הסבסוד המקסימלי. כך, הם משלמים בדומה לסטודנטים - ופחות מלא מועסקים ומעובדים בשכר מינימום. ההנחה ניתנת כל עוד האדם מוגדר כתלמיד ישיבה, ללא הגבלת גיל או זמן. קצבת האברך אותה הם מקבלים מועברת לישיבה כל עוד הם אינם נשואים.
לאחר הנישואים מגיעות הטבות נוספות: 500-200 שקלים בארנונה, 1,500-500 סיוע בשכר דירה, בין 40 ל-100 שקלים הנחה חודשית במשכנתא מהמדינה, ו-150 שקלים תווי מזון. קצבת האברך עולה לכ-900 שקלים ומועברת בדרך כלל ישירות אליו.
ההנחה בארנונה ניתנת ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות, ומבוססת על מבחני הכנסה לנפש, כך שהיא מתמרצת מגזרים שלא עובדים. ההטבה המקסימלית, 90%, ניתנת רק למשפחות בנות שבע נפשות או יותר. הסיוע בשכר דירה מבוסס על מבחני מיצוי כושר השתכרות לאחד ההורים בלבד ועל מבחני הכנסה לנפש, ומתחלק לשלוש דרגות סבסוד: משפחה עם ילד אחד, 3-2 ילדים וארבעה ילדים ומעלה.
את המשכנתא החרדים מקבלים בתנאים מיטיבים מהמדינה: עד 162 אלף שקלים בתנאי ריבית טובים מ-0.5% ועד 3% מתחת לממוצע. גם כאן, נראה כי חלק מהקריטריונים המרכזיים תואמים לאורח החיים החרדי - שנות נישואים, מספר ילדים ומספר אחים ואחיות.