המשבר הפוליטי שהסלים, הדד-ליין - והאם האיום של החרדים יתממש? | הקרב על חוק הגיוס

משבר הפטור מגיוס הסלים דרמטית בימים האחרונים בעקבות פקיעת האולטימטום שהציבו הסיעות החרדיות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקידום חוק שיסדיר את הפטור מגיוס עד חג השבועות. עוד לפני החג, יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, החל לאיים כי יפעל להקדמת הבחירות, ואחרי החג הצטרפו אליו גם רבני דגל התורה ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, שהודיעו כי יתמכו בחוק לפיזור הכנסת.

לכנס הקיץ של הכנסת נותרו עוד 7 שבועות - אבל לנוכח המשבר, באופוזיציה החליטו להניח על סדר היום של המליאה ביום רביעי הבא הצעות חוק לפיזור הכנסת - ואם האיום החרדי יתממש - יהיה להן רוב בקריאה טרומית והן יתחילו להתגלגל. כך נוצר לנתניהו בעצם דד ליין חדש - בעוד שבוע - כדי לנסות להתקדם בניסוח החוק, וכך לדחות, לרכך, או לפצל את ההתנגדות החרדית בין הסיעות.

לנוכח הפערים הגדולים בין דרישות החרדים לחוק שיסדיר את הפטור מגיוס לדרישותיהם של ח"כים בליכוד ובציונות הדתית בהובלת יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין - בקואליציה מעריכים שהסיכוי שיימצא נוסח חוק שיוסכם על כולם נמוך. ועדיין, נתניהו קיים הערב פגישה עם אדלשטיין, שבסיומה לשכת רה"מ פרסמה הודעה לפיה "יש דרך לגשר על הפערים", ומחר הוא צפוי לכנס פגישה נוספת עם אדלשטיין ונציגי החרדים בניסיון להיכנס לעובי הקורה ולפתור את המשבר.

אחת האפשרויות שנבחנות בסביבת נתניהו היא להדיח את אדלשטיין, שסומן על ידי הסיעות החרדיות כאשם, ולמנות במקומו ראש ועדת חוץ וביטחון אחר, אך לכל היותר מדובר בפתרון שיאפשר למשוך זמן בלבד. הדחה של אדלשטיין אולי תזרז את הליך ניסוח החוק בפרמטרים שיהיו נוחים לחרדים - אך לא תפתור את בעיית הרוב הקואליציוני לאישור החוק בוועדה או במליאה, לנוכח הלחץ של ארגוני המילואמניקים והמשרתים על ח"כים בליכוד ובציונות הדתית לחוקק חוק גיוס משמעותי יותר.

נזכיר, בנובמבר האחרון נתניהו הדיח את שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, בין השאר לדרישת החרדים שסברו שהוא בולם חוק פטור מגיוס אבל גם החלפתו בישראל כץ לא סייעה לקידומו או לפתרון המשבר.

אם נתניהו לא יצליח לצאת מהפלונטר עד יום רביעי, החוק לפיזור הכנסת יעלה בקריאה טרומית בשבוע הבא - ואם כל הסיעות החרדיות יתמכו בו - לאופוזיציה יהיה רוב. אבל כמו כל חוק, הוא יידרש לעבור שלוש קריאות נוספות, תהליך שיכול להימשך בין ימים ספורים עד מספר שבועות לכל היותר - ומי ששולט בקצב הוא נתניהו. מאחר וסדר היום של החקיקה נמצא בשליטה מוחלטת של הליכוד- יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ויו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ, הם יכולים לעכב - או לזרז - את ההליך לפי האינטרסים שלו. אם ההצעה תעבור בארבע קריאות עד סוף הכנס - הבחירות ייקבעו לפחות 90 יום אחר כך וככל הנראה בסוף אוקטובר.

ואולם, נכון לעכשיו, כך לפי מקורביו, נתניהו שואף למשוך את שבעת השבועות שנותרו לכנס הקיץ עד הפגרה - שתיתן לממשלה כמעט שלושה חודשים נוספים של שקט עד מושב החורף, שמתחיל בסוף אוקטובר - ורק אז לפזר. לכן, גם אם החוק לפיזור הכנסת עובר בקריאה טרומית ואפילו קריאה ראשונה, הוא יוכל לנסות להגיע לסיכום עם הסיעות החרדיות על השלמת החקיקה ופיזור הכנסת רק בתחילת המושב הבא, כך שהבחירות יתקיימו בתחילת 2026.

ההערכה הרווחת בקואליציה היא שבכל מקרה המושב הבא יהיה האחרון מאחר והתקציב הבא צריך לעבור עד מרץ 2026 ובאווירת שנת בחירות - אף אחד לא ירצה לאשר עוד תקציב של העלאת מסים וגזירות כלכליות. אם הממשלה לא תעביר תקציב במועד הכנסת תתפזר אוטומטית והבחירות ייערכו בקיץ 2026, כמה חודשים לפני המועד הקבוע שלהן בחוק, באוקטובר 2026.