שרידה מקגי נאבקת לשמור על זכרו של בן דודה, ג'ורג' פלויד, בחיים.
מיליוני בני אדם יצאו לרחובות ברחבי העולם כדי למחות על רצח פלויד, גבר שחור ממיניאפוליס, שאמר "אני לא יכול לנשום" זמן קצר לפני שמת לאחר ששוטר לבן כרע על צווארו במשך כמה דקות במאי 2020.
רצח ג'ורג' פלויד - האירוע שטלטל את אמריקה
זעקתו הפכה לסיסמת הקרב של תנועת המחאה, שדרשה אחריות משטרתית וצדק גזעי. חברות גדולות התחייבו לסכומי כסף משמעותיים לטיפול באפליה מערכתית, ושיחות על גזענות ממסדית תפסו את מרכז השיח.
אך בדיוק חמש שנים לאחר הרצח, ארצות הברית חווה נסיגה דרמטית בתמיכה במאמצי השוויון הגזעי. התחייבויות של תאגידים וממשלה הופחתו או בוטלו. מדיניות ותוכניות לקידום גיוון, שוויון והכלה (DEI) נמצאות תחת מתקפה של הנשיא דונלד טראמפ, אם כי חלק מהרגרסיה החלה עוד בטרם חזר לחדר הסגלגל.
"זו הייתה הקרבה אולטימטיבית, ואני חושבת שאם לא יוצרים הזדמנויות לאנשים ללמוד ממנו, אם לא מתרחשים שינויים בגלל האובדן העצום הזה, אז זה היה לשווא. מותו היה לשווא", אמרה מקגי באירוע לזכרו שנערך ביום חמישי ביוסטון.
היא הוסיפה שהיא מאוכזבת - אך לא מופתעת - מהחזרה לאחור ומהחלטת משרד המשפטים לבטל את הפיקוח על יחידות משטרה שהחל בעקבות הרצח של פלויד ותקריות אחרות בארצות הברית שבהן נהרגו שחורים בידי שוטרים.
פעילים חברתיים טוענים שההתקדמות הארצית לעבר צדק בין-גזעי נמשכת למרות היעדר רפורמות משמעותיות בתחום. עם זאת, הם מודים שהדרך קדימה מאתגרת, ומתארים אותה כתגובת נגד עזה למאמצים לקידום גיוון חברתי וזכויות אזרח.
"(ג'ורג' פלויד) היה תובנה עבור רבים ברחבי המדינה שרצח גלוי זה היה לא רק מזעזע, אלא הביא לסגירת מעגל את שאלת היחס לאנשים שחורים, במיוחד גברים שחורים, במדינה זו" אמר נשיא NAACP דריק ג'ונסון. "אבל הצד השני של הסיפור הוא שיש עייפות מצערת במדינה הזו".
מומחים אומרים כי תקופות של תגובת נגד אינן חדשות. לאורך ההיסטוריה האמריקנית, כולל לאחר תנועת זכויות האזרח, המדינה חוותה תקופות של "עייפות גזעית" או תרעומת לאחר רפורמות למען זכויות מיעוטים.
"לראות את ביטולה של תחילת התעוררות גזעית בתוך פחות מחמש שנים, כשלקח 12 שנים וכמה בחירות לאומיות להגיע לתקופת ג'ים קרואו (חוקי אפליה נגד שחורים), התקופה הנמוכה ביותר של הפוליטיקה השחורה לאחר תקופת השיקום, הפעם זה קרה ממש מהר", אמרה נדיה בראון, פרופסור לממשל בג'ורג'טאון ויו"ר תוכנית לימודי נשים ומגדר. "בחלוף חמש שנים, אני חושבת שתחושת האופטימיות נעלמה".
סקר של מכון מחקר "פיו" מ-7 במאי מצא כי 72% מהמבוגרים ב-2025 אמרו שההתמקדות באי-שוויון גזעי לא הובילה לשינוי שסייע לאמריקנים שחורים. הסקר הראה ש-67% מהשחורים פקפקו בשאלה אם ארצות הברית תשיג אי-פעם שוויון גזעי.
"הייתה ספקנות גוברת בחמש השנים האחרונות", אמרה ג'וליאנה הורוביץ, מחברת שותפה של הדוח ומנהלת מחקר בכירה במרכז פיו. "זה שינוי משמעותי מאוד."
לפי הדוח, האמריקנים נותרים חלוקים לגבי החשיבות של הצהרות חברות בנושאים פוליטיים או חברתיים, לאחר שכמה מהן ביטלו את תוכניות ה-DEI שלהן לחלוטין או המשיכו לתמוך בהן בשקט.
הכומר אל שרפטון, שנשא את ההספד בלוויתו של פלויד וציין את יום השנה עם משפחת פלויד ביוסטון, מתכנן צעדה גדולה בוול סטריט באוגוסט.
"אנחנו יכולים לדרוש דין וחשבון מהמגזר הפרטי משום שהם לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על הדולרים שלנו", אמר שרפטון, מייסד רשת הפעולה הלאומית, שנפגש עם כמה מנכ"לים של חברות גדולות. הוא דחק בהם לחזור בהם מביטול תכניות ה-DEI או לשמור על המדיניות שלהם.
אך קווין מקגארי, פעיל שמרן ומייסד הארגון Every Black Life Matters שבסיסו בטקסס, אמר כי לאחר רצח פלויד, חלק מהחברות היו תחת לחץ להתחייב לקדם שוויון בהליך הגיוס שלהן.
בעוד שפעילי זכויות אזרח טוענים כי DEI מבטיח הזדמנויות שוות למועמדים מיעוטים מוסמכים, מקגארי ומבקרים אחרים של התכניות הללו טוענים שהן מקדמות אנשים לפי מוצא, ולא על בסיס יכולות. "כולם צריכים לקבל דחיפה כדי לעמוד בסטנדרט של מצוינות", אמר.
יש המטילים ספק בהשפעת מחאות ה-Black Lives Matter בשל היעדרן של רפורמות מקיפות. אך מומחים אמרו לרויטרס כי התנועה שינתה את השיח הלאומי ואת הנרטיב.
לדברי בראון, היא שינתה את "החזון של האמריקנים כלפי אנשים שחורים והביאה אותם להסתכל על דברים דרך עדשה מערכתית של הבנת האופן שבו גזע וגזענות פועלים בארצות הברית".
נשיא הליגה העירונית הלאומית, מארק מוריאל, ציין כי בתקופת ממשל הנשיא הקודם ג'ו ביידן, כמה שוטרים הורשעו בפלילים ונפתחו 12 חקירות של הפרות זכויות אזרח במחלקות משטרה ברחבי המדינה. עם זאת, ממשל ביידן לא הצליח להבטיח הסכמים מחייבים לפני עזיבתו, ואלו בוטלו על ידי ממשל טראמפ.
"ההתקדמות הזו, שהייתה משמעותית, אך לא ההתקדמות שרצינו, נמצאת כעת תחת איום גדול יותר", אמר מוריאל. "אנחנו צריכים שראשי ערים, חברי מועצות עירוניות, מחוקקים במדינות וגורמים ממשלתיים מקומיים ייקחו על עצמם את נושא רפורמת המשטרה".
בהחלטה שהנחיתה מכה קשה על חקירת הפרות זכויות אדם בידי הממשל הפדרלי, משרד המשפטים הודיע שהוא לא ינסה עוד להגיע להסדרים לפיקוח על מחלקות המשטרה במיניאפוליס - העיר שבה נרצח פלויד - ובלואיוויל קנטאקי.
הממשל הקודם קבע שהמחלקות האלו הפרו באופן שיטתי את זכויות האזרח של תושבים שחורים, אך משרד המשפטים טען שהחקירות הללו הן התערבות מיותר של הממשל הפדרלי.
גם החקירות של מחלקות המשטרה בפיניקס, אריזונה; ממפיס, טנסי; טרנטון, ניו ג'רזי; מאונט ורנון, ניו יורק; אוקלהומה סיטי ומשטרת מדינת לואיזיאנה ייסגרו, על אף הממצאים הקודמים לגבי הפרות זכויות אזרח מצד שוטריהן.
"מיקרו-ניהול פדרלי של משטרות מקומיות צריך להיות דבר חריג, ולא הנורמה", אמרה הארמיט דילון, עוזרת התובע הכללי למחלקת זכויות האזרח של משרד המשפטים. היא טענה שהשליטה על המשטרה שייכת לקהילות המקומיות ולא ל"פקידים לא נבחרים".
לדבריה, מאז שובו של טראמפ לבית הלבן בינואר, המשרד שלה איבד יותר מ-200 תובעים. דילון אמרה שמשרדה יבחן את כל ההסדרים הפדרליים שנעשו בעבר, רבים מהם עוד בתקופת ממשלו של ברק אובמה, כדי לקבוע אם צריך להמשיך בהם.
למרות ההודעה של משרד המשפטים של ממשל טראמפ, ראשי העיר של מיניאפוליס ושל לואיוויל - שם נהרגה צעירה שחורה בשם בריונה טיילור על ידי שוטרים שפרצו לדירתה עם צו שלא דורש מהם לדפוק על הדלת - הבטיחו להמשיך ברפורמות. מיניאפוליס אף הודיעה שהיא תעתור נגד המהלך, בטענה שהוא יפגע בהתקדמות שרשמה העיר בתחום השיטור.
עורך הדין לזכויות האזרח בן קראמפ, שייצג את משפחות פלויד וטיילור, אמר כי "משרד המשפטים לא רק מבטל את הרפורמה, הוא מנסה למחוק את האמת וסותר את העקרונות שלמענם עומד הצדק".
"צווי ההסכמה והחקירות הללו לא היו מחוות סמליות, הם היו חבל הצלה לקהילות שזועקות לשינוי, מושרשות בשנים של התארגנות, סבל והסברה", אמר קראמפ לאחר הודעת משרד המשפטים.
"צומת דרכים"
מייסדת BLM Grassroots, מלינה עבדאללה, אמרה שהתנועה נמצאת "בצומת דרכים", אך ציינה שהאסטרטגיה שלה עברה לקידום שינויים ברמת המדינה - כולל מימון צוותי רפואה לבריאות הנפש וזכויות טרנסג'נדרים שחורים - שבהן ההשפעה עשויה להיות משמעותית יותר.
"אנחנו אומרים שהגיע הזמן להכפיל את המאמצים שלנו", הצהירה עבדאללה.
התנועה למען חיי שחורים, רשת ארצית של יותר ממאה ארגונים, אמרה שהמשימה שלהם נותרה ללא שינוי.
"אנשים שחורים תמיד היו מעין הקנרית במכרה הפחם, ותמיד היינו בחזית בניסיון להצביע על המערכות המדכאות האלה", אמרה אמארה אנייה, אחת מראשי התנועה. "זה לא התחיל רק ב-2020 וזה לא השתנה בחמש השנים האחרונות."