ב-1 באפריל 2024 כטב"ם נפץ ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים באילת. ישראל לא היססה ובאותו יום מטוסי חיל האוויר תקפו מבנה סמוך לקונסוליה האיראנית בדמשק והרגו את מפקד כוח קודס האיראני בסוריה ולבנון, מוחמד רזא זהאדי, ואת ראש המטה שלו ו-14 אנשים נוספים.
במשך שבועיים ישראל נערכה לתגובה האיראנית שהגיעה בלילה שבין 13 ל-14 באפריל, ושיגרה 130 טילים בליסטיים, 36 טילי שיוט ו-185 כטב"מים. המתקפה האיראנית נבלמה ברובה, 99 אחוזים מהשיגורים יורטו, אבל היא סימנה את תחילת העימות הישיר עם ישראל.
לפי פרסומים זרים, ב-19 באפריל צה"ל תקף את בסיס חיל האוויר האיראני באספהאן שבאיראן. בתחילת חודש אוקטובר של אותה שנה האיראנים תקפו שוב עם 201 טילים בליסטיים, הפעם הם כיוונו לעבר בסיסי חיל האוויר ומטה המוסד בגלילות. 85 אחוזים מהאיומים יורטו.
בתגובה לכך, ב-26 באוקטובר ישראל תקפה מתחמים צבאיים באיראן כשעיקר התקיפות כוונו לעבר מערכות הגנה אוויריות, מתקני פיתוח וייצור של כטב"מים ובסיסי שיגור טילים בליסטיים.
עליונות אווירית
חיל האוויר הישראלי הוכיח יכולות תקיפה בטווחים ארוכים באיראן תוך הצגת עליונות אווירית. חופש הפעולה התאפשר במרחב רווי במכ"מים, סוללות הגנ"א וכלי טיס. גורם ביטחוני אמר לוואלה שהתקיפה הקלה מאוד על הוצאה לפועל בעתיד של תקיפת מתקני גרעין.
מאמצי השיקום
משטר האייתולות, שחושש מאוד מתקיפה ישראלית רחבה נגד פרויקט הגרעין, שואף לשקם את מערך ההגנה האווירית, כולל את מפעלי הטילים הבליסטיים. לפי הערכות גורמים רשמיים במערכת הביטחון, האיראנים לא הצליחו לשקם את היכולות בדגש על תחום ההגנה האווירית מהתקופה שקדמה למתקפה הישראלית.
לא רק שמצבם הכלכלי הקשה והמחריף לא מאפשר להם, לכך מתווסף חוסר שיתוף הפעולה עם רוסיה שלא מוכרת להם מערכות הגנ"א אוויריות מתקדמות. הסיבה לכך היא חשש מתגובת ארה"ב שמנהלת בימים אלו מו"מ עם איראן על פרויקט הגרעין.
החשש הישראלי
גורמים בכירים במערכת הביטחון ממליצים לבצע תקיפה רחבה של פרויקט הגרעין, הם אף הגדירו את הזמן הנוכחי כ"יקר מאוד" ואת המצב שבו מצויה איראן כ"מוחלשת מאוד". בנוסף, אין להם את הסיוע של חיזבאללה, חמאס ומשטר אסד שהיו אמורים להוות כוח שירתיע את ישראל.
מקורות ביטחוניים מתעקשים שלישראל יש עדיין יתרון מובהק על פני איראן. לפי הערכות, יש לאיראנים מאות טילים בליסטיים, איתם ישראל יודעת להתמודד בהצלחה גבוהה.
אפשרויות שונות לתקיפה באיראן
מדרגת תיאום: זוהי מדרגת תיאום הכוללת עדכון על התקיפות ותיאום בנושא הגנה עם צבא ארה"ב ובעלות הברית במזרח התיכון.
מדרגת שיתוף פעולה: במקרה זה, התקיפה הכוללת את היכולות הצבאיות של צבא ארה"ב בהתקפה נגד פרויקט הגרעין ובהגנה מפני תקיפות מצד איראן ושלוחותיה.
מדרגת בדד: צה"ל תוקף את פרויקט הגרעין לבד. לפי הערכות, המצב ידרוש סבבי תקיפה אוויריים מרובים, כולל פעילות על הקרקע. זאת, לפי פרסומים זרים, כדי להוציא את רוב האתרים מכלל שימוש.
בדרג המדיני ובמערכת הביטחון מעדיפים את מדרגת שיתוף הפעולה עם האמריקאים. בשדה הקרב הדיפלומטי ארה"ב תוכל למנוע סנקציות נגד המהלך במועצת הביטחון.
מה צה"ל עשה בשנה האחרונה - ומה לא?
צה"ל כולו בדגש על חיל האוויר, מערך ההגנה האווירית, משרד הביטחון ואגף המודיעין, שיפרו במספר תחומים את המוכנות וההיערכות לאפשרות של תקיפה רחבה נגד פרויקט הגרעין. יצוין, כי בחודשים האחרונים שדרג צה"ל את ארסנל הפצצות והטילים והגדיל את היקף המיירטים מסוגים שונים. בנוסף לכך, החליט הממשל האמריקני לתגבר את העורף הישראלי בסוללת טהאד נוספת ליירוט איומים בליסטיים מאיראן.
מה לא הושג עד כה? בראש ובראשונה גיבוי.
לפי הערכות בישראל, ההזמנה הדחופה שקיבל נתניהו לארצות הברית לפני שבועיים, נועדה להזהיר אותו לבל יתקוף צה"ל את מתקני הגרעין בזמן שארה"ב מקיימת עם איראן מו"מ. בכך, נראה שחלון ההזדמנויות נסגר, לפחות זמנית.
חבל ההצלה לאיראן
במובן מסוים ארה"ב העניקה לאיראן חבל הצלה כשנכנסה איתה למו"מ. לפי הערכות שונות של גורמי מודיעין, האיראנים על סף קריסה כלכלית. הסכם חיובי מבחינת משטר האייתולות יכול להוציא אותם מהבוץ ולאפשר להם להמשיך ולמכור נפט.
מבחינת ישראל זו הנקודה הנמוכה ביותר בה היו מצויים האיראנים מזה עשרות שנים. לכן בכירים במערכת הביטחון סבורים שזו התקופה המתאימה ביותר לתקיפה. נדמה שעד שלא יסתיים המו"מ, או לפחות עד שארה"ב לא תאשר, לא תהיה תקיפה ישראלית באיראן.