לקראת חג הפסח שיחל בסוף השבוע, תושבי עוטף עזה מתכוננים לערוך את ליל הסדר השני מאז 7 באוקטובר, אך התחושות קשות מנשוא בעקבות ההימצאות של 59 חטופים וחללים בשבי חמאס.
"זה יהיה חג פסח שני שהחטופים לא פה, לחגוג אי אפשר", אמרה מירב כהן מקיבוץ עין השלושה. "לדבר על חג החירות זה לא רלוונטי בכלל, אנחנו לא יכולים לחגוג כשהם ללא אוכל במנהרות חמאס. אנחנו נתפלל בליל הסדר לרפואה הנפשית והפיזית של החטופים שלנו", הוסיפה.
בני חסון, תושב קיבץ כיסופים, גם התייחס ליל הסדר ואמר כי "חברי הקיבוץ לא מתכוונים לחזור לקיבוץ עד שאחרון החטופים יחזור ביתו". לדבריו, "בזמן שאנחנו עקורים מביתנו, ליל הסדר לא נעשה במסגרת קיבוצית אלא במסגרת משפחתית. ליל הסדר הזה יהיה עצוב ומלא בחששות לחטופים שלנו שנמצאים בעזה, ואנחנו דואגים לחיילים שנלחמים עבורנו". חסון הדגיש ואמר כי "אנחנו נתפלל בליל הסדר שכל חטופינו יצאו לחירות".
מור גודארד-השרוני, תושבת קיבוץ בארי שהוריה נרצחו ב-7 באוקטובר אמרה לקראת ליל הסדר: "לפי לוח השנה הגיע פסח. מה לי ולו? מה לנו ולו? איך נקרא בהגדה כשכל עולמנו נקרע מעלינו? איפה אמא ואבא שאצלם נפגשים לסדר? איפה הבישולים, ההתארגנות המשותפת? איפה השולחן הארוך ארוך שאמא ערכה? חגיגי ומקושט, עם מפה לבנה? איפה המרק שלה עם הקניידלך? והעוף המפורסם? איפה אמא שתנהל את הסדר כולו? קצת הגדה, הרבה צחוק, המון יין ושירים? איפה אבא שיישב עם חיוך ענק לאורך כל הערב, ויסתכל סביבו בנחת ובגאווה על השבט שהקים? שישחק מחבואים עם הנכדים? שיחלק להם קרטיבים לקינוח? איפה אבא באמת? כמה זמן עוד נילחם על החזרה שלך, אבא?"
מור הוסיף כי "כמה זמן נמשיך להיות ארבעה אחים ששואלים עוד ועוד - איך יכול להיות שהם עדיין בעזה? איך יכול להיות שהחיים ממשיכים? איך יכול להיות שהמלחמה לא נגמרה? איך יכול להיות שחזרו לשגרה? שיוצאים לחופש, לפגרה?"
קמליה חוטר ישי, תושבת בארי, אמרה לקראת החג: "איך אפשר לנשום כשאנו עומדים ימים ספורים לפני 'חג החירות'. ללא חג בלב וללא חירות ל-59 חטופות וחטופים הנמצאים עדיין במרתפי חמאס האכזר, וכשראש הממשלה לא מוכן לסיים את הסיפור של יציאת עזה. גם השנה, לא אצליח לשבת בנחת מסביב לשולחן הסדר, כי האחיות והאחים האהובים שלנו עדיין מעונים וסובלים במרתפי חמאס".
בשנה שעברה, חברי קיבוץ בארי חגגו את ליל הסדר בכיכר החטופים בתל אביב. חברת הקיבוץ נעם יצחקי אמרה בפתח החג כי "שולחנות הסדר שלנו השנה חסרים באופן שהדעת לא מצליחה לתפוס. במהלך 7 באוקטובר איבדנו 100 מחברינו וחברותינו, ילדינו ובני הנוער שלנו, וחסרונם הוא בור ענק שנפער בלב הקהילה. בנוסף, הוקרא שיר שכתבה תמי ברוך, אמם של עידן ברוך שנרצח ב-7 באוקטובר וסהר ברוך שנחטף לעזה ונרצח בשבי.