טקס ליל הסדר של קהילת בארי מתקיים הערב (שני) בכיכר החטופים בתל אביב. נעם יצחקי, חברת הקיבוץ ומנחת הערב פתחה בדברים ואמרה כי "שולחנות הסדר שלנו השנה חסרים באופן שהדעת לא מצליחה לתפוס. במהלך השבת השחורה, איבדנו 100 מחברינו וחברותינו, ילדינו ובני הנוער שלנו, וחסרונם הוא בור ענק שנפער בלב הקהילה; 30 מחברינו נחטפו במהלך השבת, 19 מתוכם שבו אלינו, חלקם אף יושבים איתנו היום - אנחנו כל כך שמחים שאתם איתנו".
עוד הוסיפה יצחקי: "אולם, לצערנו, חלק מהחברים כבר לא היו בין החיים כאשר נחטפו, חלקם נרצחו בעודם בשבי, ובכך קיבלנו המחשה מכאיבה לסיכון שבו נתון כל מי שעדיין נמצא שם. אנחנו קוראים מכאן למקבלי ההחלטות - איבדנו מספיק. עשו כל מה שצריך - כל מה שצריך - על מנת להשיב את החירות למי שעודנו שבוי ועל מנת להשיב את מי שאינו בין החיים לקבורה ראויה באדמת הבית. זו איננה הכרעה פוליטית או אסטרטגית, אלא הכרעה ערכית ומוסרית, ולכן ניתן לקבל אותה עכשיו".
לאחר מכן הוקרא שיר שכתבה תמי ברוך, אמם של עידן ברוך שנרצח ב-7 באוקטובר וסהר ברוך שנחטף לעזה ונרצח בשבי.
אייל דבורי, חבר הקיבוץ, הקריא את טקסט פדיון שבויים, כשמאחוריו הוקרנו תמונות של 11 חטופים מהקיבוץ שעוד מוחזקים בשבי החמאס. "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך", ועל "לא תעמֹד על דם רעֶך", ועל "לא יִרדנו בפרך לעיניך", ובטל מצות "פתֹח תפתח את ידך לו", ומצות "וחי אחיך עמָך", "ואהבת לרעך כמוך", ו"הצל לקוחים למות" והרבה דברים כאלו. ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים".
דורית אור, אמו של דרור אור, שחטוף ומוחזק בשבי חמאס נאמה ואמרה: "כוס ראשונה - כוס החירות נישא ליציאת ישראל משעבוד לחירות, מגולה לגאולה. לחירות שהיא עצמאות לכל אחד ואחת, בכל מקום ובכל זמן, לחיים ולישועה".
"כוס ראשונה מוקדשת בעת הזו לחירות הבסיסית ביותר, שנלקחה מחברינו וחברותינו שנחטפו בשבת ההיא. לכל אחד ואחת חירות לחיות חיים מלאים, בטוחים וחופשיים, עם משפחותיהם, עם קהילותיהם. לכל אחד ואחת הזכות להיקבר באדמת ביתם", הוסיפה אור.