החטוף אלי-ה כהן חשף הערב (שלישי) כי חטוף שנלקח עימו לרצועת עזה ניסה לברוח ממחבלי חמאס ששבו אותו ב-7 באוקטובר - ונורה למוות. "הוא בחר לקחת את הסיטואציה לידיים ואמר: 'אני קופץ'. אמרנו לו 'אל תעשה את זה', אבל תוך כדי נסיעה הוא עשה. הם עוצרים את הטנדר והם יורים בו למוות. אנחנו ממשיכים את הנסיעה לעזה כאילו כלום לא קרה. כאילו לא קפץ עכשיו בחור וירו בו, ואנחנו ממשיכים לנסוע", סיפר.
הוא מתח ביקורת על הדרג המדיני: "זה פשוט לא הגיוני שאני מדבר אל הממשלה. שאנחנו מספרים להם מה עברנו שם, הרעבות, שרשראות ואלימות, שהם שומעים את כל זה - ובכל זאת בוחרים לחזור ללחימה". עוד הדגיש: "יש שם בני אדם מתחת לאדמה. צריך למצוא פתרון. לשבת בשולחן המשא ומתן ולשבור את הראש איך להוציא את האנשים האלה משם. בעיניי, זה גזר דין מוות".
בשישי, כהן פרסם בחשבון האינסטגרם שלו סטורי המסכם את תקופת השבי. "החלטתי היום, סוף סוף, לשבת ולסכם את התקופה הכי לא הגיונית שהייתי בה".
את הסיכום בחר אליה לפתוח עם ציטוט: "זְכוֹר אֶת הַיָּמִים שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ לַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָךְ הַיּוֹם". והמשיך מיד בסיכום הרשמי שלו לתקופה שבה שהה בשבי: "תקופה של 505 ימים שלא דומים לשום דבר שאפשר לדמיין. 505 ימים של שבי. של חושך. של ניתוק מוחלט מהעולם, מהמשפחה שלי, מהחברים שלי, מזיו - מהחיים שלי".
"לקח לי קצת זמן לאסוף את עצמי, להבין איך בכלל אפשר להסביר במילים את מה שעברתי שם. את הסיטואציות הכי קשות, הכי הזויות, הכי כואבות שאדם יכול לפגוש". כתב אליה בפוסט. "היו שם רגעים ששום סרט לא יכול לשחזר. רגעים של רעב, של פחד, של כאב מטורף בגוף ובלב. והיו גם רגעים קשים, כאלו שהייתה בהם תחושת אובדן, תחושת בדידות מוחלטת".