שני אירועים דרמטיים התערבבו הבוקר הזה, לכאורה ללא קשר, ואולי עם קשר הדוק. ב-7 בבוקר פרסמה לשכת נתניהו כי ראש הממשלה החליט לבחור את האלוף (במיל') אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ. הבשורה נחתה על מערכת הביטחון בהפתעה גמורה. התדרוכים שיצאו עוד אתמול בערב מלשכת נתניהו ידעו לספר על ארבעה מועמדים מובילים; האלוף (במיל') שרביט לא אוזכר, אפילו לא ציין כי הוא רואיין לתפקיד.
שרביט שירת כמפקד חיל הים עד 2021. בג"ץ אמור לדון בקרוב אם לקבל את הדחת ראש השב"כ רונן בר, שנוא נפשו של נתניהו. ההחלטה על מינוי של אדם מחוץ למערכת, שלא מכיר את הארגון שמתוח עד קצה בימי מלחמה, היא יותר מתמוהה.
אבל מכיוון מדובר בנתניהו, שמשקר באופן קבוע, מרמה באופן קבוע, ולעולם ישים את השיקול האישי לפני הלאומי, החשדנות הגיעה לשיא. למה שרביט? ומה פתאום עכשיו?
עם ההודעה על מינוי שרביט, אני מזכיר את "שיטת ביבי": זרוק לאוויר מינוי פחות מתאים כדי שכולם יתנפלו עליו, תן לו ליפול, ואז מנה את מי שרצית מלכתחילה.
ועוד תהייה: נתניהו נהג תמיד להודיע על מינוי בכירים בשעות הפריים-טיים בטלוויזיה. מה גרם לו הבוקר, קצת לפני השעה 7, להודיע על מינוי כל כך חשוב? אולי מישהו לחש על אוזנו שצפויות התפתחויות עם פרשת קטארגייט?
ואז, שלוש שעות לאחר הפרסום על מועמדו של נתניהו לתפקיד ראש השב"כ, נפלה הפצצה השנייה לבוקר הזה: מעצרם של יונתן אוריך, מקורב המקורבים של נתניהו, ואלי פלדשטיין, בחקירת פרשה זו.
וכאן כבר החל הבלגן הגדול: עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, שהוא גם עורך דינו של אוריך ועוד כמה בסביבת נתניהו, נטש את הדיון במשפטו של נתניהו לטובת הלקוח השני, שנמצא בצרות.
ומדוע שני האירועים קשורים? כי אין דבר שמטריד את נתניהו יותר בימים אלה מחקירת קטארגייט. אוריך הוא האיש הכי קרוב אליו. בכתבה ששודרה במוצ"ש בחדשות 12 על הסתבכויות אוריך, ציין אחד המרואיינים כי הפחד הגדול של נתניהו הוא שאוריך יהפוך לעד מדינה. השב"כ חוקר כעת את פרשת קטארגייט. זו לא המשטרה; בשב"כ יודעים לחקור. ולכן נתניהו מתנהיג כמי שרוצה ראש שב"כ נוח, כזה שיבין את מצוקותיו, שלא ילחץ את אנשיו, שלא יגרום להם לספר דברים שהוא לא מעוניין בהם.