הממשלה אישרה הלילה (שישי) פה אחד את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר. לפי ההחלטה שהתקבלה, בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל, יומיים לפני ליל הסדר. מדובר במהלך חסר תקדים, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל - שכן, בר מונה לראש שב"כ ב-2021 לתקופת כהונה קצובה בחוק של חמש שנים אולם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט להדיח אותו מבעוד מועד. זאת, מלבד שני ראשי שב"כ שהתפטרו מתפקידיהם מיוזמתם ולא השלימו את תקופת המינוי שלהם.
עתירה ראשונה הוגשה הבוקר לבג"ץ נגד הדחתו של רונן בר על ידי התנועה לאיכות השלטון. "ההחלטה להדיח את ראש שב"כ בעת מלחמה, כששב"כ מנהל חקירות נגד מקורבי נתניהו, היא דוגמה מובהקת לשימוש פסול בסמכות שלטונית ופגיעה חמורה בשלטון החוק ובביטחון ישראל", נמסר מעו"ד ד"ר אליעד שרגא. "העתירה מפרטת כיצד הדחת ראש שב"כ מתרחשת בעיצומן של חקירות ביטחוניות רגישות שמנהל השב"כ נגד מקורבי ראש הממשלה, ובראשם דובר ראש הממשלה לשעבר, אלי פלדשטיין, ויועצו הקרוב יהונתן אוריך, החשודים בהדלפת מידע מסווג ובקשרים עם קטאר, מממנת מרכזית של חמאס".
החלטת הממשלה אושרה פה אחד, אף לא שר אחד התנגד. השרים חיים כץ, משה ארבל ויעקב מרגי נעדרו מהישיבה. ראש שב"כ בר לא הגיע לישיבה בעצמו. מלשכת נתניהו נמסר: "רונן בר יסיים את תפקידו כראש השב"כ ביום ה-10 באפריל 2025 או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע - לפי המועד המוקדם מביניהם".
לפי ההצעה שהובאה לאישור הממשלה, כהונתו של בר הייתה אמורה להסתיים בעוד כחודש, ב-20 באפריל. אולם בשל זעם השרים על המכתב שפרסם בר במהלך ישיבת הממשלה, ובו ביקר בחריפות את נתניהו ואת הליך הדחתו - ראש הממשלה וראשי הקואליציה החליטו להקדים את מועד הדחתו ב-10 ימים. במכתב ששיגר בר, הוא טען שההדחה שלו קשורה לחקירת קטאר גייט ולכן נגועה ב"ניגוד עניינים חמור וסכנה לביטחון המדינה"
נתניהו צפוי למנות בשלב ראשון ממלא מקום זמני לתפקיד, ולא מינוי קבוע. בהצעת ההחלטה נכתב כי סיבת ההדחה היא "חוסר אמון מקצועי ואישי מתמשך של ראש הממשלה בראש השירות, אשר בין היתר מונע מן הממשלה ומראש הממשלה מימוש יעיל של סמכותם, ופוגע ביכולתו של השירות לממש את ייעודו".
ראש הממשלה נתניהו אמר במהלך ישיבת הממשלה: "זה ברור שאם יש חוסר-אמון בסיס של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו".
נתניהו הבהיר שאינו מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון: "אתם מכירים את אותו ליל השבעה באוקטובר, וגם בניהול המשא-ומתן הגעתי למסקנה שרונן בר פשוט לא מתאים לזה. אני מנהל שנים ארוכות משאים-ומתנים מדיניים. הייתה לו גישה רכה ולא מספיק תקיפה. אמרתי בקבינט: 'תהיו תקיפים יותר. אתם נכנעים מהר מדי - ולכן נקבל פחות חטופים'. ישבתי איתו שעות, וזה הוכיח לי שהוא לא מתאים לזה".
עוד הוסיף רה"מ: "לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא-ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא-ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".
בניגוד לדברי נתניהו, בר היה חבר צוות המו"מ שהשיג את ההסכם על עסקת החטופים הראשונה והשניה. כל החטופים ששוחררו היו כתוצאה מהמו"מ שהוא ניהל. המו"מ שניהל צוות המו"מ החדש שמינה נתניהו לא הצליח להביא עד כה לשחרור של אף חטוף.
לפי החוק, הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש שב"כ, אך היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לנתניהו שההחלטה צריכה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (ועדת גרוניס) שמינתה אותו, וכן שעליו להציג תשתית עובדתית לפני פיטורי ראש שב"כ. נתניהו החליט להתעלם מעמדתה ולהעלות את ההצעה להצבעה בכל זאת. ביום ראשון הממשלה צפויה לקיים דיון והצבעה גם על הבעת אי-אמון ביועמ"שית, ולפתוח גם בהליך הדחתה שלה.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה עו"ד גיל לימון השתתפו בישיבת הממשלה. לימון הוציא חוות-דעת לפיה על הממשלה לקבל את חוות דעתה של הוועדה למינוי בכירים בטרם היא מתכנסת כדי להדיח את בר, דבר שלא נעשה.
ההדחה של בר היא חלק מתוכנית של נתניהו להחליף את כל הצמרת הביטחונית של 7 באוקטובר, לאחר שפיטר את שר הביטחון יואב גלנט והראה את הדלת החוצה לרמטכ"ל הרצי הלוי, ולמנות במקומם קברניטים ביטחוניים "נאמנים".
יחסי נתניהו עם ראש שב"כ בשנתיים האחרונות נודעו כמתוחים, בין השאר סביב דרישות האבטחה של משפחתו, ההתראות שניתנו או לא ניתנו לפני ה-7 באוקטובר, ועמדתו של בר - ושאר ראשי מערכת הביטחון - בנוגע למשא ומתן להשבת החטופים. המוטיבציה להדחתו גברה בחודשים האחרונים ברקע החקירות האחרונות של שב"כ את הגורמים המקורבים ביותר בלשכת נתניהו, הידועות בתור פרשות פלדשטיין וקטארגייט, מה שעשוי לעורר חשש לניגוד עניינים ולשמש את העותרים לבג"ץ נגד ההדחה.
בהצעת המחליטים נכתב כי "אובדן האמון המקצועי התגבש לאורך המלחמה. מעבר לכשל המקצועי שלו בליל ה-7 באוקטובר , בייחוד בחודשים האחרונים ראש הממשלה מוצא את תפישתו הביטחונית והאסטרטגית של ראש השירות כשגויה מן היסוד וכשונה מזו שלאורה ראש הממשלה מאמין ששירות הביטחון חייב להתנהל. אובדן האמון האישי ויכולת העבודה עם ראש השירות מקורם במה שנדמה כאי-הבנה של המשמעות של כפיפות השירות וראשו לדרג המדיני. מצד אחד ראש השירות לא ניהל עם הדרג המדיני דיון במידע ובהכרעות חיוניות ובכך מנע ממנו לממש את סמכותו. מצד שני ראש השירות עוסק פומבית בסוגיות השמורות להחלטת הדרג המדיני שבחלקן גוררות את השירות לעיסוקים בעניינים שבמחלוקת ציבורית".
שרי הממשלה הגיבו לדיון והביעו דעה באשר לנכונות המהלך לפיטורי בר
שר התקשורת שלמה קרעי: "לראש שב"כ אין לי שאלות. מי ששלח צוות טקילה והבין שמשהו רע קורה ולא עדכן את ראש הממשלה, מי שראש הממשלה לא נותן בו אמון - הולך הביתה. זה החוק".
קרעי פנה ליועמ"שית ושאל האם היא לא נתונה בניגוד עניינים בשל הליך ההדחה שלה עצמה: "אני רוצה להמליץ לשניכם: כבדו את עצמכם, הפסיקו לאחוז בקרנות המזבח, הרכינו ראש בכבוד בפני הכרעת העם ובפני הממשלה הנבחרת, והתפטרו. זו דמוקרטיה. אם לא תרכינו ראש בכבוד, לא תשאירו לנו ברירה אלא להדיח אתכם בראש מורם - אך בבושת פנים".
השר איתמר בן-גביר: "ראש שב"כ התנגד למשמר הלאומי. לשינוי התנאים של המחבלים בכלא. דווקא בגלל ההפחדות שלו בחול המועד סוכות לא עליתי להר הבית. וקרה אשר קרה. ביקשו מנציג שב"כ בהערכות מצב לרשום את מה שבן-גביר אומר. ראש שב"כ ששולח מרגל אחרי שר, זה סוף הדמוקרטיה".
גם שר החוץ גדעון סער הודיע כי יתמוך בהדחתו של בר: "הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד העברת ראש שב"כ מתפקידו היא אחריותו למחדל ה-7 באוקטובר, אחריות בה הכיר במפורש. מה משמעותה של אחריות זו, היום, שנה וחצי אחרי ה-7 באוקטובר? כל האחראים האחרים - ראשי מערכת הביטחון מימשו כבר את אחריותם וסיימו את תפקידם: ראש אמ"ן. הרמטכ"ל. אלוף פיקוד הדרום. ואני שואל - מה ההבדל? ואני שואל שאלה נוספת: מהשעה שקיבל על עצמו ראש שב"כ את האחריות - מיהו הקובע את עיתוי מימושה? האם ראש שב"כ קובע את עיתוי מימושה וביטויה של האחריות, או ממשלת ישראל, שנקבע במפורש שהשירות נתון למרותה, ואשר לה הסמכות הבלעדית למנות וגם לסיים את תפקידו של ראש השב"כ?".
גורם בלשכת ראש הממשלה הגיב למכתב אותו פרסם ראש שב"כ: "ממשלת ישראל, הממונה על השב"כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות.
הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ"ל היוצא. אך רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?
אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר".
יצויין כי אחד ההסברים שנשמעו להודעת לשכת רוה"מ, הוא כי היא מהדהדת את תיאוריית קונספירציה לפיה מערכת הביטחון ושב"כ "לא עשו דבר" והסתירו מנתניהו את ההתרחשויות בליל ה-6 באוקטובר, והוא עצמו "לא ידע". מדובר בתיאוריה שנפוצה מאז ה-7 באוקטובר בין השאר על-ידי בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, וחלק מתומכיו ברשתות החברתיות - וכעת הגיעה לתדרוך של גורם רשמי מהלשכה.
ראש הממשלה נתניהו אמר בישיבת הממשלה: "אין לי אמון יותר ברונן בר. ברמה המקצועית זה ברור. הכל התחיל באותו לילה. אני גם לא מאמין בגישה שלו. אני לא סומך עליו. אין לי אמון שהוא ידבר איתי ברגע מכריע. לא מקובל שראש שב"כ מכהן יקדם פומבית את אחת האופציות של ועדת חקירה. בצה"ל חלון ההזדמנויות נוצל להחלפת הפיקוד. צריך לנצל גם כאן, ולאשר את זה".
גם בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, התייחס להדחה ברשתות החברתיות - וכתב: "רונן בר מנסה לבצע מהלך של הפיכה ע"י ארגון חמוש, בדומה למדינות עולם שלישי באפריקה. מה הסרט שהוא חי בו?!? הוא וחבריו בדיפ סטייט שכחו מי בשלטון באמריקה?!? כדאי להם לצאת מהסרט שהם חיים בו".