לאחר הנפילה המהירה של משטר אסד ונפילתה של סוריה לידי כוחות המורדים הסורים בהובלתו של אחמד א-שרע, המכונה אבו מוחמד אל-ג'ולאני - ישראל פעלה בזריזות כשתקפה מטרות צבאיות של המשטר הקודם, והשתלטה קרקעית על האזור הקרוב לגבול עם סוריה. זאת, על מנת למנוע מהשלטון החדש בדמשק להשתלט על נכסים אסטרטגיים, ולמנוע התקרבות של פעילים מהשלטון החדש לגבול. אולם, ייתכן שהחשש האמיתי צריך להיות משכנתה של סוריה מצפון - טורקיה.
טורקיה הצהירה כבר בשבועות הראשונים להשתלטות כוחותיו של אחמד א-שרע כי תעניק את כל הסיוע הדרוש להתאוששותה של סוריה. הצהרה זו השמיע גם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. התמיכה של טורקיה בכוחות המורדים במהלך שנות מלחמתם במשטרו של בשאר אסד - צבאית, כלכלית ומדינית - אינה חדשה. אך כעת, כשהגורמים הסוריים שארדואן מימן וטיפח שולטים ברוב שטח סוריה, החשש מעליית מדרגה במתיחות מול טורקיה אינו מופרך. על כך אפשר להוסיף את המתיחות רבת השנים בין ירושלים לאנקרה לאורך תקופת שלטונו של ארדואן, וגם את המשבר הפוליטי שבו נתון הנשיא הטורקי - שאותו הוא עלול לרצות לייצא כלפי חוץ.
מהנד חאפז אורלו, חוקר יחסים בינלאומיים טורקי, התראיין השבוע לערוץ "Syrian TV" הסורי המקורב לשלטון הנוכחי בדמשק, והתייחס לפרסום ב"וואלה" על החשש לישראלי התערבות טורקית בסוריה. אורלו טען שדיונים שהתקיימו בישראל מקורם במשבר הפוליטי שבו נתון ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך הראיון אורלו שלח עקיצה שרומזת כי טורקיה עליונה מבחינה צבאית על ישראל: "המטרה של ישראל, בהבעת חששה מהנוכחות הטורקית בסוריה, היא לקבל רחמים מהעולם ולברוח מהבוץ שבו שוקע נתניהו. זאת, באמצעות פתיחה של חזית נוספת לאחר שאחרת נסגרת, כשזאת המדיניות של ממשלת נתניהו. ישראל לא יודעת להגיד אם סוריה תקבל מטורקיה, שהיא חברה בנאט"ו ומחזיקה בצבא השני הכי חזק בנאט"ו, את הידע הצבאי והמודיעיני שלה - מה שיציב את ישראל בעמדה חלשה מול סוריה, ולא רק מול טורקיה".
סימן לכך שסוריה מתכוונת ללכת בדרך שאינה תלויה בטורקיה, היא ההסכם ההיסטורי שנחתם בין נשיא סוריה אחמד א-שרע לבין מזלום עבדי, מנהיג הכוחות הכורדיים הפועלים בצפון-מזרח סוריה. הכורדים בסוריה שואפים למעורבות במוסדות השלטון בסוריה, ולכך שהמשטר במדינה יכיר בהם כמרכיב בחברה. לנוכח ההיסטוריה הארוכה והעקובה מדם בין טורקיה לכורדים, קשה לנחש מה באמת תחשוב טורקיה על שילוב כורדים בשלטון החדש בסוריה; באנקרה בינתיים לא הביעו התנגדות לכך, לפחות לא כלפי חוץ.
סוריה, אחרי שנים שבהן הנוכחות האיראנית והרוסית בה סייעה לאסד להמשיך לטבוח בעמו - לא תרצה השתלטות של מדינה אחרת על משאביה ועל קבלת החלטותיה. ועדה לניסוח החוקה החדשה לסוריה, שהוקמה לאחרונה בהוראתו של א-שרע, קבעה כי הנשק בסוריה יישאר בידי המדינה בלבד. על נוסח זה חתם א-שרע בעצמו.
האיום הטורקי באמצעות סוריה עדיין לא מוחשי מאוד, אבל אין מקום לשאננות. סביר להניח כי לנוכח התמיכה רבת השנים של טורקיה בכוחות שבסופו של דבר הביאו להפלת משטר אסד, לא-שרע אין מנוס מלספק תמורה כלשהי לארדואן. אם ישראל חפצת חיים, כדאי לה להמשיך ולעקוב מקרוב - מקרוב מאוד - אחרי הקשרים המתפתחים בין שתי המדינות.
