לשכת ראש הממשלה מסרה הערב (ראשון) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש שב"כ רונן בר והודיע לו כי יביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו. הממשלה תתכנס השבוע, ככל הנראה ביום רביעי, כדי לאשר את סיום תפקידו של ראש שב"כ. מדובר בישיבה שלא תוכננה מראש וזו הבאה הייתה אמורה להתכנס בראשון. נתניהו הציע לראש שב"כ להתפטר מתפקידו לפחות ב-3 הזדמנויות שונות, אך בר סירב. יש להדגיש שבסוף חודש פברואר היועמ"שית כתבה כי לפני שנתניהו מחליט לפטר את ראש שב"כ עליו להתייעץ איתה בנושא. בקבוצות המחאה השונות ישנן קריאות לצאת עכשיו לצמתים ולהפגין נגד המהלך.
בהודעתו מסר נתניהו: "יש לי חוסר-אמון מתמשך בראש השב"כ. חוסר-אמון שהלך וגבר עם הזמן". רונן בר השיב להודעתו: "הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה". משב"כ נמסר: "ראש שב"כ הבהיר לראש הממשלה בפגישתם כי בכל החלטה אשר תתקבל, יכבד את החוק".
היחסים בין משפחת נתניהו לראש שב"כ בשנתיים האחרונות נודעו כמתוחים בין השאר סביב דרישות האבטחה של המשפחה, ההתראות שניתנו או לא ניתנו לפני 7 באוקטובר, ועמדתו של בר - ושאר ראשי מערכת הביטחון - בנוגע למשא ומתן להשבת החטופים. כפי שפורסם לראשונה בוואלה כבר בחודש יולי, התוכנית של נתניהו אחרי פיטורי שר הביטחון גלנט הייתה לפטר גם את הרמטכ"ל וראש שב"כ ולהציב מינויים חדשים מטעמו בכל התפקידים הביטחוניים הבכירים.
בר מונה לראש שב"כ ב-2021 לתקופת כהונה קצובה בחוק של חמש שנים, אך הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו ולמנות ראש שב"כ אחר במקומו. עם זאת, מעולם בהיסטוריה של מדינת ישראל לא הודח ראש שב"כ במהלך כהונתו, אלא רק שני ראשי שב"כ שהתפטרו מתפקידיהם ולא השלימו את תקופת המינוי שלהם.
גורמי ביטחון מעריכים כי המועמד המוביל בעיני ראש הממשלה לראשות שב"כ הוא מ', סגן ראש שב"כ, שסיים את תפקידו לאחרונה ומונה על ידי נתניהו לחבר בצוות המו"מ לשחרור חטופים לצד השר רון דרמר.
הודעתו המלאה של נתניהו
"אזרחי ישראל, אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ. אבל לצערי, המצב הפוך - אין לי אמון כזה. יש לי חוסר-אמון מתמשך בראש השב"כ. חוסר-אמון שהלך וגבר עם הזמן. בשל חוסר-אמון מתמשך זה, החלטתי להביא השבוע לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ. ואני מבקש להבהיר - אני מלא הערכה לנשות ולאנשי השב"כ. הם עושים עבודה מסורה וחשובה למען הביטחון של כולנו. כראש הממשלה שממונה על השב"כ, אני בטוח שהצעד הזה הוא הכרחי לשיקום הארגון, להשגת כל מטרות המלחמה שלנו, ולמניעת האסון הבא".
תגובתו המלאה של ראש שב"כ רונן בר:
"כמי שעמד בראשות שב"כ ב-7 באוקטובר לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע ה-7 באוקטובר. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך.
השב"כ בראשותי, ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7 באוקטובר, אשר תיקונם כבר החל. לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון.
הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור. אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה. חקר האמת הוא ערך עליון בשב"כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל.
אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב"כ תפקיד מרכזי.
לצד זאת, עלי להשלים את מחויבותי האישית ומחוייבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה - זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר.
בפגישה קודמת, הודעתי לראש הממשלה שבכוונתי להשלים את האמור לעיל בטרם אתפטר מתפקידי בתיאום עימו, וזאת לנוכח אחריותי לציבור, לביטחון המדינה ולתפקודו של שירות הביטחון הכללי לטובת מדינת ישראל.
כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל - תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו.
גורם בלשכת נתניהו מסר: "ראש שב"כ היוצא התבלבל מי כפוף למי".
"היעדר אמון של ראש הממשלה בראש השב"כ איננו עניין אישי אלא עניין ציבורי מובהק, וההיאחזות של ראש השב"כ בקרנות המזבח פוגעת בשב"כ ובביטחון המדינה".
"ראש השב"כ חוזר על השקר שהוא הזהיר את הדרג המדיני מפני מתקפת החמאס, בעוד שהפרוטוקולים מוכיחים את ההיפך הגמור: ב-1 באוקטובר 2023, שבעה ימים לפני הטבח, ראש שב"כ אמר שהחמאס מורתע ושצריך להעניק לו הטבות כלכליות כדי לשמור על רגיעה. ראש השב"כ אף חזר על טענות אלה שלושה ימים לפני הטבח".
בימים האחרונים הגיעו היחסים בין נתניהו לבר החריפו במיוחד. לאחר ראיון של נדב ארגמן בחדשות 12, נתניהו תקף את שניהם: "מעולם, בכל תולדות ישראל ובכל תולדות הדמוקרטיות, לא ביצע ראש הארגון החשאי לשעבר סחיטה באיומים בשידור חי נגד ראש ממשלה מכהן. פשע זה מצטרף למסע שלם של סחיטה באיומים באמצעות תדרוכי תקשורת בימים האחרונים, שמנהל ראש השב"כ הנוכחי רונן בר". משב"כ נמסר בתגובה כי: "מדובר בהאשמה חמורה כנגד ראש ארגון ממלכתי במדינת ישראל. ראש שב"כ רונן בר מקדיש את כל זמנו לענייני ביטחון, מאמצים להשבת החטופים והגנה על הדמוקרטיה. כל אמירה אחרת בעניין משוללת כל יסוד".
לאחרונה אף פורסם בתקשורת שנתניהו ניסה לדחוק בבר להתפטר, וכי ראש השב"כ סירב לבקשתו. מקורות בסביבת רה"מ סיפרו לוואלה שמאז נפילת פצצות התאורה ליד מעון ראש הממשלה בקיסריה במוצאי שבת, נתניהו ומקורביו דנים באפשרות להדיח את בר ולנמק את ההדחה בכשל האבטחתי עליו ועל משפחתו.
החודש פורסם תחקיר שב"כ לאירועי 7 באוקטובר שעסק בכשל המודיעיני של הארגון בשנים האחרונות ובימים שקדמו למתקפה. התחקיר הכיל גם האשמות חריפות כלפי הדרג המדיני ומעורבותו בבניית הכוח של חמאס שאפשרה להם להתעצם לקראת המתקפה. התחקיר מנה את מדיניות השקט שנשמרה לאורך שנים מול חמאס, לצד הזרמת כספים קטרים והעברתם לזרוע הצבאית. בנוסף, התייחס התחקיר למשקלם המצטבר של הפרות הסטטוס-קוו בהר הבית, היחס לאסירים ביטחוניים - ולתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית. לאחר פרסום התחקיר סביבת נתניהו עלתה להתקפה נגד בר: מסקנות תחקיר שב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. ראש שב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד החמאס באופן כללי, ובאירוע השבעה באוקטובר בפרט".