חיזוק חמאס וההתרעות שלפני הטבח: תחקיר שב"כ על האירועים שהובילו ל-7 באוקטובר

שב"כ חושף לראשונה היום (שלישי) חלק ממצאי התחקיר שהותרו לפרסום. התחקירים עוסקים במה שקדם לכשל בהיבטי ההתרעה, ההערכה והתפקוד הארגוני. מהתחקיר עלה שתכנית חמאס למתקפה רחבה הגיעו לידי שב"כ ב-2018 וגם ב-2022, אך התכניות לא הוצגו מעולם כתרחיש למערכה מכיוון עזה.

התחקיר מתייחס גם לסיבות להתחזקות חמאס במהלך השנים, שהתאפשרה בעקבות החלטות מדיניות שהתקבלו - כמו חיזוק מדיניות השקט מול הארגון ותחזוקו בכסף קטארי. התחקיר חושף לראשונה גם את ההתרעה שהועברה בלילה שלפני הטבח לבכירי צה"ל, למל"ל ולמשטרה. ההודעה הזו הייתה אמורה להניע את הצבא להעלות כוננות כבר ביום חמישי בלילה.

חברי הוועדה שכתבה את הדוח הם בכירים לשעבר בארגון. התחקיר כולל חומרים מודיעיניים, כלים ושיטות פעולה מסווגות ובשל כך קיימת מגבלה על חשיפת הממצאים במלואם. "אולם, נוכח גודל האסון, אנו רואים חשיבות גבוהה בשיקוף עיקר הממצאים לציבור. לפיכך ובאופן חריג, החלטנו לפרסם חלקים מן התחקיר באופן שתתקבל תמונה מאוזנת ושלמה עד כמה שניתן, זאת מבלי לפגוע בעניינים שיש לשמרם בסוד מטעמי ביטחון המדינה", נמסר משב"כ.

ראש שב"כ רונן בר הציג ביממה האחרונה לבכירי הארגון את עיקרי תחקירי 7 באוקטובר אודות הכישלון המודיעיני. לאחר מכן הוצג התחקיר לכלל עובדי שב"כ. כבר בפתח דבריו, אמר, "כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי". התחקיר קבע כי אילו שב"כ היה פועל אחרת בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע.

בראשית תהליך החקירה הבהיר ראש שב"כ למנהלת התחקיר כי עליהם לחקור רק את השנים בהם עמד בראש הארגון, אך הבהיר כי "לתיקון נדרשת מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני-מדיני, אחרת הכשלים עלולים לחזור גם בעתיד".

עוד אמר בר לבכירי הארגון כי "מיד לאחר פרוץ המתקפה, בבוקר 7 באוקטובר, אמרתי לחבריי למטה השירות, שההיסטוריה תשפוט את הארגון על ארבעה דברים: מתן התרעה לסיכול הטבח - בכך נכשלנו. בלימת המתקפה - אנשינו שהיו כבר בשטח, ואלה שהצטרפו אליהם, לחמו בגבורה לבדם ולצד כוחות צה"ל ומשטרת ישראל, ומנעו בגופם פלישה רחבה יותר. סיוע בהיפוך המגמה אל מול האויב - בכך שב"כ תרם רבות למאמץ הצה"לי והלאומי ובכך יש להמשיך להתרכז. לבסוף, הערכים שיובילו אותנו בביצוע התחקיר ובתהליך הפקת הלקחים - חקר האמת, רעות ושקיפות".

• טיפול חסר במידע המודיעיני על תכנית הפשיטה הרחבה המכונה "חומת יריחו", לאורך שנים באופן שלא הפך את איום הפשיטה על ישראל מרצועת עזה לאיום מרכזי.
• היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל ביחס להתרעה למלחמה, זאת על רקע הפיכת חמאס מארגון טרור לארגון צבאי.
• פערים במנגנוני הבקרה על עבודת המודיעין - בעבר היו מנגנוני בקרה, אך בעקבות שינויים ארגוניים הם נשחקו עד כדי ביטולם.
• הבנה שגויה בשב"כ של חוזק המכשול ושל המענה המבצעי הצה"לי, בדגש על ההערכות אגף המבצעים של הכוחות הקיימים בגזרה בלילה שלפני המתקפה.

התחקיר גם מדגיש את הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס, שאפשרו את יציאתו למתקפה, תוך התייחסות ממוקדת להתנהלות של הדרג המדיני בשנים שקדמו לטבח. התחקיר הראה שמדיניות של שקט שנשמרה לאורך שנים אפשרה לחמאס התעצמות מאסיבית, זאת לצד הזרמת כספים קטרים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות. התחקיר הדגיש גם את הניסיון להתמודד עם חמאס על סמך מודיעין והגנה והימנעות מיוזמות התקפיות. בנוסף, התייחסו למשקלם המצטבר של הפרות הסטטוס-קוו בהר הבית, היחס לאסירים ביטחוניים - ולתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית. כל אלה היוו זרז להחלטה לצאת למערכה. מהתחקיר עולה שחלק ניכר מהאחריות לצבירת הכוח של חמאס לאורך השנים שוכנת אצל הדרג המדיני.

מנהלת התחקיר התמקדה בתכנית חמאס למתקפה רחבה המכונה "וועד אלאאח'ירה", או כפי שכונתה בישראל "חומות יריחו". מהתחקיר עלה כי התוכנית הגיעה לידי שב"כ בשני גלגולים שונים - בשנת 2018 ובשנת 2022. תוכניות אלו לא עובדו לכדי "איומי ייחוס", כלומר, איום מרכזי הנוגע לביטחון הלאומי, ולכן לא הוצגו כתרחיש של מערכה עתידית מכיוון עזה. רצף רמזים מטרימים החל מקיץ 2023 לא נקשר לאיום זה. זוהי אחת הסיבות המרכזיות לכשל. היעדרו של איום ייחוס זה פגע בהכוונת האיסוף של שב"כ, בהבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר ובמיוחד בימים ובשעות שלפני תחילת המתקפה, ופגם ביכולת קבלת ההחלטות בליל הטבח.

בסביבות השעה 01:00 נשלח סיכום תמונת מודיעין של גזרת דרום בשב"כ, בה דווח על סימנים המצביעים על כך שחמאס נערך לפעול במתכונת חירום: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' ומוערך כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה ובכניסה למערכה בעת הנוכחית". הודעה זו כשלעצמה הייתה אמורה לדרוך את המערכת הצבאית.

לאורך סוף השבוע התגברו הסימנים המעידים שנקלטו בכלי טכנולוגי ייעודי שפיתח שב"כ ושהופץ לכלל מערכת הביטחון. לאור כך, בשעה 03:03 הופץ לכל הגופים, צה"ל, משטרה ומל"ל, המסר בנוסח: "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות, עם זאת לציין כי מדובר במצרפיות חריגה ובהינתן סמ"חים (סימנים מעידים) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס".

ההתרעה, אם כן, הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאפשר העלאת כוננות ושינוי הערכות אגף המבצעים בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה.

ב-5 באוקטובר בשעות הערב הופצה ידיעה ראשונה לגורמים בצה"ל על אינדיקציה להפעלה של כרטיסי סים ישראליים בצפון רצועת עזה. עד 7 באוקטובר בשעה 04:30, הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה ובכדי להסביר את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות בליל 7 באוקטובר - בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. בשני המועדים הללו - בחמאס לא יצאו למתקפה.

בשב"כ הייתה הנחת עבודה מאז שלהי 2021 - בהינתן שתהיה מערכה, היא תהיה רב-זירתית. לכן, על רקע הסימנים שהצטברו לאפשרות של תקיפה מצד חמאס, ביצע ראש השירות דיון עם כל ראשי הזירות, שהתקיים בליל המתקפה בשעה 04:30. בסיכום הערכת המצב הלילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה וביניהן, לחומרה, גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה או חטיפה. ניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך מול נקודות חדירה אפשריות לשטח ישראל.

מנהלת התחקיר מצאה גם כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני בלילה הגורלי: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי, גם לנוכח ההשוואה להשמשת כרטיסי הסים בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא-כלום, לצד דיווחי מקורות אנושיים על שגרה בחמאס. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי. שליחת כוח "טקילה" כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הערכת יתר של המכשול הקרקעי, הגדר, ושל כוחות צה"ל שבגבול, ואופי השיח שהתקיים במהלך הלילה בין שב"כ לבין פיקוד דרום - כל אלה, תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום.

התחקיר מעלה שהיה שיתוף פעולה טוב בין שב"כ לאמ"ן. עם זאת, היו כשלים - ברשות אמ"ן היה יותר מידע מאשר אצל שב"כ. בתוך כך - שתי אינדיקציות לפעילות חריגה שזוהו באמ"ן בשעות הלילה שלפני המתקפה - לא היו חלק מתמונת המודיעין שהייתה בפני השב"כ באותו הזמן.

נרשם חוסר בגיוס ובהפעלת מקורות מידע אנושיים באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועת עזה. בשנת 2018 נחשפו מקורות אנושיים רבים של שירות הביטחון. למרות שחלה התאוששות ומקורות גויסו בהיקף גדול, התקשה שב"כ למצות את יכולות המודיעין האנושי, וזאת בשל מגבלות הפעילות ברצועת עזה, אשר הציבו משוכה גבוהה מאוד לגיוס ולהפעלה של מקורות כאלה במשך שנים, ובמיוחד בשנים האחרונות.

שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק, ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה, נכתב לדרג המדיני בין השאר כי: "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי - סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית".

החל משנת 2021, הגביר חמאס ברצועת עזה באופן דרמטי את מאמציו להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ המליץ והכין תכניות לסיכול של אחד מבכירי הארגון. שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שניתנו על ידי שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל, על רקע ההשפעה של השסע החברתי, הפרות הסדר בהר הבית, היחס לאסירים הפלסטיניים בבתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהרתעה - ממש עד לימים שקדמו לטבח. האפשרות שחמאס מנהל מהלכי הונאה טקטיים או אסטרטגיים לא נדונה באופן מספק ולא הובאה כאפשרות ממשית. זאת, לאור היעדר גוף בקרה אפקטיבי שיציף את האפשרות בזמן אמת.

לסיכום אמר בר כי שב"כ כשל במתן התרעה באשר להיקף התקיפה והפשיטה הרחבה של חמאס כפי שבוצעה ב-7 באוקטובר. ההתרעה שהועברה בלילה לא תורגמה להנחיות אופרטיביות והמענה שניתן על ידי שב"כ בצורת הוצאת יחידות "טקילה" לשטח, על אף תרומתו ללחימה וגבורת אנשיו, לא היה בו כדי למנוע או לסכל את היקפה הגדול של ההתקפה.