פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, בחר לסיים את חייו בהמתת חסד בשוויץ - כך דווח היום (שבת) בוול סטריט ג'ורנל. דבר מותו של כהנמן, בגיל 90, נודע לפני שנה.
לפי הדיווח, כהנמן לא שיתף אף אחד בהחלטתו, פרט לחברים קרובים ולבני משפחה. ב-26 במרץ הוא שלח מייל למשפחתו, שבו נפרד מהם לקראת נסיעתו לשווייץ כדי לשים קץ לחייו. במייל האחרון שלו, כפי שצוטט בוול סטריט ג'ורנל, כתב כהנמן: "האמנתי מאז שהייתי נער שהסבל וההשפלה בשנים האחרונות לחיים מיותרים, וכעת אני פועל בהתאם לאמונה הזו. אני עדיין פעיל, נהנה מהרבה דברים בחיי (פרט לחדשות היומיות) ואמות כאדם מאושר. אבל הכליות שלי עומדות לקרוס, תדירות ההידרדרות הקוגניטיבית שלי עולה, ואני בן תשעים. הגיע הזמן ללכת".
אחד מחבריו של כהנמן, פיליפ טטלוק, פסיכולוג מאוניברסיטת פנסילבניה, אמר לוול סטריט ג'ורנל: "עד הרגע האחרון הוא היה חכם יותר מרובנו, אבל אינני קורא מחשבות. ההשערה הטובה ביותר שלי היא שהוא הרגיש שהוא מתחיל להתפרק, קוגניטיבית ופיזית. הוא מאוד רצה ליהנות מהחיים, וציפה שההנאה מהם תלך ותפחת. אני מניח שהוא ביצע חישוב הדוני, העריך מתי העול והקושי של החיים יגברו על התועלת מהם, וכנראה צפה התדרדרות משמעותית כבר בתחילת שנות התשעים שלו".
כהנמן, פסיכולוג ישראלי-אמריקני, זכה בפרס נובל לשנת 2002 ונחשב לאחד החוקרים המשפיעים והחשובים ביותר בתחום קבלת ההחלטות, השיפוט האנושי וכלכלה התנהגותית. הוא התפרסם בזכות המחקר פורץ הדרך שערך עם עמיתו, עמוס טברסקי, אשר חשף כיצד בני אדם מתנהלים בקבלת החלטות תחת אי-ודאות. מחקרים אלו הובילו לפיתוחה של "תורת הערך" (Prospect Theory), שמאתגרת את התפיסה הקלאסית לפיה האדם הוא יצור רציונלי, ומראה כי ההחלטות שלנו מושפעות עמוקות מרגשות, הטיות קוגניטיביות וטעויות שיטתיות באופן שבו אנחנו מעריכים סיכונים וסיכויים.
ספרו הידוע של כהנמן, "לחשוב מהר, לחשוב לאט", הפך לרב מכר בינלאומי והשפיע באופן משמעותי על הבנת האופן שבו אנשים חושבים ופועלים. הספר מתאר שתי מערכות חשיבה: האחת אינטואיטיבית, מהירה ואוטומטית, והשנייה איטית, מודעת ואנליטית. תובנותיו של כהנמן עיצבו מחדש תחומים רבים ובהם כלכלה, פסיכולוגיה, משפטים ואף פוליטיקה, כשהוא עצמו הפך לדמות מפתח ביצירת גשרים בין דיסציפלינות שונות כדי להבין את התנהגות האדם במורכבותה.
כהנמן זכה במדליית החירות הנשיאותית מארצות הברית ברק אובמה בשנת 2013, בפרס גרומאייר לפסיכולוגיה בשנת 2003 ובפרס הספר הטוב ביותר של האקדמיה הלאומית למדעים בשנת 2012 עבור "לחשוב מהר, לחשוב לאט". הוא נחשב לאחד הפסיכולוגים המצוטטים והמשפיעים ביותר במאה ה-20 וה-21.