פרופסור דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, הלך היום (רביעי) לעולמו בגיל 90. הפרס היוקרתי הוענק לכהנמן ב-2002 על המחקר שערך יחד עם עמוס טברסקי בנושא "הכרעה בתנאי אי ודאות" במסגרת עיסוקם בפסיכולוגיה חברתית, וההשלכה של המחקר על אופן פעולתם של כלכלנים, אף שלדבריו "מעולם לא למד קורס בכלכלה".
ב-20 בנובמבר 2013 העניק לו נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה ביותר שניתן בארצות הברית.
בשנה האחרונה התבטא כהנמן בכמה הזדמנויות נגד המהפכה המשפטית שיזמה ממשלת נתניהו.
"זו לא רפורמה, זו הפיכה", אמר כהנמן בהפגנה בניו יורק בספטמבר, על רקע ביקורו של ראש הממשלה בעצרת האו"ם. הוא אמר כי אם ההפיכה תצליח "לישראל כבר לא תהיה דמוקרטיה אמיתית אלא פייק דמוקרטיה. בדמוקרטיה אמיתית ממשלה מצייתת לחוק, ולא להיפך".
כהנמן נולד בשנת 1934 בתל אביב, בזמן שאמו ביקרה קרובי משפחה בארץ ישראל. כהנמן הוא צאצא לשושלת של רבנים מליטא. המפורסם ביותר בשושלת הוא הרב יוסף שלמה כהנמן, מייסד ישיבת פוניבז' בבני ברק, שהיה דודו של כהנמן. כהנמן גדל בפריז, ובזמן מלחמת העולם השנייה התחבא עם הוריו ואחותו מהנאצים. ב-1946 עלה לארץ ישראל עם אמו. תחילה התגוררו בירושלים ולאחר מכן עברו לתל אביב.
כהנמן למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית וסיים בשנת 1954. בשנת 1955 התגייס לצה"ל ושירת כפסיכולוג ביחידה לפסיכולוגיה. בין השאר פיתח את מבחני הקב"א ועסק בתכנון מבדקים לקורס קצינים. ב-1958 החל בלימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אותם סיים בשנת 1961. לאחר קבלת תואר דוקטור הוא חזר לישראל והצטרף לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בתחילת שנות ה-70 היה שותף בצוות חשיבה שעסק במשא ומתן בנושא הסכמי הביניים בסיני.
בשנת 1978 עבר כהנמן לאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, ב-1986 עבר לברקלי, וב-1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם עבד וחקר עד יום מותו. משנת 2000 הוא חבר במרכז לחקר הרציונליות שבאוניברסיטה העברית. בפרינסטון פרסמו הספד לפרופ' כהנמן: "איבדנו ענק, איש חזון".