לרגע הזה חיכו בניר עוז 482 יום. לקראת שחרורם הצפוי של החטופים ארבל יהוד וגדי מוזס, בקיבוץ שבו אחד מכל ארבעה תושבים נחטף או נרצח ב-7 באוקטובר ההתרגשות עצומה, וכך גם החששות. הם סופרים את הדקות עד שארבל וגדי - ולצידם התצפיתנית החטופה אגם ברגר - יהיו שוב בבית, אבל הם כבר למודי ניסיון מהפעימות הקודמות: הפתעות עלולות לצוץ עד הרגע האחרון, וזה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
"אנחנו מתרגשים מאוד היום", סיפרה עירית פאוקר, תושבת הקיבוץ, ומיהרה להוסיף: "לצד ההתרגשות אנחנו גם בתחושה של פחד אדיר. עד שהם לא בידיים של ישראל, אין תחושה של ביטחון. אנחנו מחכים לכל החטופים. גדי הוא חבר משפחה, הידיעה שהוא אמור לשוב מרגשת, ואנחנו מצפים ומחכים".
אילי מרקוביץ, תושבת הקיבוץ: "קשה לנשום, הלב דופק. זו התרגשות גדולה וציפייה עצומה לראות אותם כבר כאן. אנחנו נרגשים, אך השמחה הבוקר מתערבבת עם הדאגה לחטופים שעדיין שם. מקווים שהעסקה תתממש במלואה וכולם ישובו הביתה".