מיד לאחר ההודעה של הרמטכ"ל הרצי הלוי על כוונתו להתפטר בקרוב, מיהר ח"כ איתמר בן גביר, עד לאחרונה השר לביטחון לאומי, לדלג בין האולפנים כדי לוודא ששמו לא יישכח חלילה במעמד חגיגי זה כשרמטכ"ל צבא הגנה לישראל מתפטר. הוא מיהר להסביר איך הוא, בשונה מיריבו, השר בצלאל סמוטריץ', לא נפל בהונאה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כלומר, איך הוא, בשונה מסמוטריץ', לא הסכים לקבל מראש הממשלה את המטבע המזויף הזה בדמות ההבטחה לפיטורי הרמטכ"ל תמורת הישארות בממשלה.
"הוצע לי שהרמטכ"ל יפוטר ואני אקבל את הקרדיט", אמר בן גביר ללא בושה באחד האולפנים. בריאיון אחר אמר: "הציעו חבילת ריכוך", ואז הסביר שהיא כללה את פיטורי הרמטכ"ל. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הפרסום. כיוון שמדובר בסתירה בין שני פוליטיקאים, שהרקורד שלהם בתחום אמירת אמת הוא חלש מאוד, קשה להחליט למי להאמין, אבל בואו נזרום רגע עם גרסת בן גביר. מה השיב להצעה הבזויה שלדבריו קיבל מראש הממשלה? האם אמר לו: אדוני, סחר בפיטוריו של רמטכ"ל שמוביל את צה"ל במלחמה הזאת יותר מ-15 חודשים זה דבר לא ראוי? לא ממש. בן גביר כאמור הסביר כי לא קנה את הסחורה משום שידע שהלוי ממילא מתכוון להתפטר בעצמו.
כיוון שהתרגלנו לעיוות הזה בקלות רבה מדי, כדאי רגע להזכיר: מצד אחד יש לנו שני פעילי ימין קיצוני: אחד מהם כהניסט שלא שירת בצה"ל, שלקח חלק מרכזי בהסתה שקדמה לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין, ובעיקר עבריין מורשע. יריבו בתחרות על אהבת הבייס הקיצוני הוא אדם ששירת שירות קצר ומגוחך בצה"ל, ושבעברו נעצר על ידי השב"כ בעקבות פעילות מסוכנת. מהצד השני, עומד אדם שמגיל 18 משרת את מדינת ישראל, שלחם באויב, איבד חברים ופקודים, פיקד על מבצעים מיוחדים, פיקד על סיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים, פיקוד דרום ואמ"ן. על פיטוריו של האיש הזה נשאו ונתנו, לכאורה, העבריין והבדוקאי לשעבר עם ראש ממשלת ישראל. הבושה היא שלנו.
סמוטריץ' כינה באחרונה את הרמטכ"ל "פרוגרסיבי". מה בביוגרפיה של הלוי גרם לסמוטריץ' להכניס אותו למגירה הזאת, ועוד תוך כדי מלחמה? הרי הלוי גדל במשפחה דתית, בבתי ספר דתיים, בתנועת נוער דתית, הוא למעשה שומר מצוות עד היום. אביו ז"ל היה פעיל ליכוד, שראש הממשלה הכיר היטב. אז מה הכניס את הלוי למגירה הפרוגרסיבית? האם קבלת ההחלטות בלחימה? הרי היום כבר יש די עדויות לכך שבעוד הלוי דחף קדימה, מי שהביע הססנות היה נתניהו, הן לפני המבצע הקרקעי, והן בשאלת עיתוי הכניסה למלחמה בצפון. כן, הלוי כבר באפריל חשב שצה"ל השיג את מטרות הלחימה ושבאותה סיטואציה המשך הלחץ הצבאי כבר לא ישיב את החטופים. ובכן, היום כבר ידוע וברור שצדק, שכן ההצעה שהונחה על השולחן במאי, היא אותה הצעה, ואפילו פחות טובה, שנחתמה אך לאחרונה על ידי נתניהו.
הסיפור הוא אחר. "פרוגרסיבי" היא כנראה סתם מילת גנאי פופולרית ודי אידיוטית בבייס ללא קשר לעובדות או הקשר. הסיפור הוא שסמוטריץ', בן גביר ושורת סריסי נתניהו הבינו שהלוי רואה עצמו כפוף לממלכה ולא למלך. קחו דוגמה קטנה אבל סימבולית למדי: האירוע שבו הלוי העיר לחייל עם פאץ' של משיח. הלוי אמר לחייל שהוא כמובן יכול לשים את הפאץ' על ליבו, אבל המדים הם של צה"ל והסמלים על המדים הללו אחידים לכולם.
הממלכתיות והענייניות של הלוי חירפנו את הממשלה והעומד בראשה. הפער הערכי והאישיותי האדיר שהוא הפגין יום יום לציבור בינו לבינם, בינו לבין נתניהו, לא נתן להם מנוח. לכן, לראשונה בתולדות המדינה, התנהל בחודשים האחרונים קמפיין אדיר מכיוון ראשי הקואליציה נגד אלופי המטכ"ל והעומד בראשו. הם הוצגו כחלק מהדיפסטייט שכולל בתוכו את היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות והשב"כ. ראש הממשלה לא היסס להקדיש מסיבות עיתונאים, תוך כדי המלחמה, למתקפות נגד השב"כ וצה"ל. הוא סיפר כי השב"כ רודף אותו ושצה"ל מסתיר ממנו מסמכים בכוונה. זאת לאחר שלפחות אחד מדובריו קיבל מנגד מסמכים גנובים והדליף אחד מהם לעיתון גרמני כדי להוכיח שההפגנות בעד עסקת חטופים מסייעות לחמאס. הוא מיהר להוציא הודעה לעיתונות שתומכת בפועל בדבריו של תת אלוף במילואים, עופר וינטר, על שיחה שהתקיימה בינו לבין הלוי, על אף שהאחרון עמד על כך שווינטר משקר בתיאור השיחה. כל זה כאמור, כשהרמטכ"ל הזה אמור לקבל את אמון החיילים בשטח האויב, חיילים שצריכים לקיים את פקודותיו.
במהלך החודשים הללו, הלוי ויחד עמו ראש השב"כ רונן בר, חשו על בשרם את מה שחשה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, יותר משנתיים. שלושתם בתקופה הזאת חוו את ההתקפות הפרועות והעלבונות בישיבות הממשלה. הם בלעו, שתקו, והמשיכו להגיב עניינית וככל שהיו ענייניים יותר כך הפכו שנואים יותר על ידי תוקפיהם. נתניהו כינה אותם החזית השמינית.
הלוי, בר ובהרב מיארה ראו בחודשים האחרונים מקרוב את הרס הממלכה מבפנים. ראו איך המשטרה נפלה בידיו של בן גביר, שכבר הספיק למנות קצין לא מתאים לתפקיד המפכ"ל, שהתכונה העיקרית שגילה בו היא פוטנציאל הנאמנות אליו לשר הממנה. על השליטה בנציבות שירות המדינה נתניהו נלחם, בינתיים די בהצלחה. בג"ץ אישר כמינוי זמני את רואי כחלון, מועמדו של נתניהו, על אף שהיועצת חיוותה דעתה שהמינוי לא סביר באופן קיצוני. שר המשפטים, יריב לוין, עדיין מנסה בכוחותיו האחרונים למנוע או לעכב את מינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.
ככל שהשלב העצים במלחמה הלך ונחלש, כך היה ברור שהתפטרותו של הלוי קרבה, על אחת כמה וכמה מרגע שנחתמה עסקת החטופים. כעת נשארו שני שומרי סף בכירים לדמוקרטיה הישראלית: היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ. נתניהו רוצה מאוד בפיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר, אך הוא נזהר לעת עתה מהמהלך. לבר יש כמובן אחריות אישית על מחדל שבעה באוקטובר וכמו הלוי, הוא מיהר להצהיר עליה, אבל המסרים שהוא מקבל מבכירים מאוד בשירות הציבורי, במערכת הביטחון ובצה"ל, הם שאסור לו להתפטר עד שלא יחזור החטוף האחרון. החלק שלו במו"מ משמעותי ביותר.
מעבר לכך, בעידן שבו אין אכיפה נגד מעשי טרור של ימין קיצוני יהודי בשטחים, ולאחר שכל העצורים המנהליים שוחררו, יש סכנה גדולה בכך שבראש המערכת של שב"כ גם יעמוד אדם מטעם. מאיר בן שבת, כנראה המועמד של נתניהו, אינו אדם נטול כישרונות וזכויות, אבל כאחד שכבר עשה שליחויות פוליטיות עבור נתניהו, הוא כבר מזוהה פוליטית, ולפיכך מינויו יהווה כרסום נוסף בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית.
אז הלוי פורש, בר עוד לא אבל מתקרב לשם, ורק האחת מהשלושה לא מתכוונת ללכת לשום מקום. בהרב מיארה תשלים בעוד כשלושה שבועות מחצית מהקדנציה שלה ובשיחות סגורות היא אומרת שבכוונתה להשלים את הכהונה עד פברואר 2028, כלומר מלוא הקדנציה. בדרך ינסו להדיח אותה, לנהל נגדה קמפיין, להציק לה ולמשפחתה, אך ככל שהדבר יהיה תלוי בה - היא לא מתכוונת למצמץ.
בעוד שנים ילמדו נכדינו על הפרק הרע הזה בהיסטוריה של הדמוקרטיה הישראלית, הפרק שבו חבורת המתלהמים, מלחכי הפנכה ושותפיהם המשיחיים והפרובוקטורים, אחד עבריין ואחד בדוקאי לשעבר, ניהלו בזמן מלחמה נגד האויב, מלחמה משלהם נגד מפקד צה"ל, ראש השב"כ, והיועצת המשפטית לממשלה. השלושה עשו הכול כדי לשמור על הממלכה והחוסן הלאומי, אבל גם הם לא יכלו, ולא יוכלו, לעצור לבדם את הסדק המתרחב בדמוקרטיה הישראלית. האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שהרמטכ"ל הבא שימונה בקרוב יהיה מעוניין בעינוי הזה? האם לא יוותר מראש ויעשה מה שמצפים ממנו כדי לא לחטוף בכל ישיבת ממשלה מרגב, סמוטריץ' וקרעי? ואחר כך בהתאם מאולפן הפטריוטים והרשתות החברתיות? האם לא יהיה שווה לו פשוט להתיישר?