כל הדרך לעליון: מי אתה, יצחק עמית?

עם בחירתו של השופט יצחק עמית הערב (ראשון) לנשיא בית המשפט העליון, אחרי יותר משנה מאז פרישתה של הנשיא הקודמת אסתר חיות, במערכת הפוליטית תוהים איך ייראה בית המשפט העליון תחתיו. בקואליציה אמנם מיהרו להגיב ויצאו נגד הבחירה, ושר המשפטים יריב לוין אף אמר כי לא יכיר בה - אולם בחינת המסלול שעשה השופט עמית מעלה סימני שאלה לגבי הקו שינקוט.

מאז פרישתה בחודש אוקטובר 2023, שר המשפטים יריב לוין, שמשמש בתפקיד יושב ראש הוועדה לבחירת שופטים, סירב להעלות להצבעה את מינוי הנשיא בטענה שיש למנות נשיא רק בהסכמה רחבה.

בעקבות הסירוב של לוין, הוגשה עתירה ובג"ץ שלח את הצדדים לסבבי הידברות שנכשלו, ולכן השופטים הכריעו שהשר לוין מחויב על פי החוק להעלות להצבעה את מינוי הנשיא לביהמ"ש העליון, ומי שצפוי לקבל את מרבית הקולות הוא השופט יצחק עמית - ממלא מקום נשיא העליון.

יצחק עמית, בן 66, מונה לשופט בית המשפט השלום בשנת 1997, לאחר מכן טיפס למחוזי חיפה בשנת 2002 ובשנת 2009 מונה לשופט בבית המשפט העליון עם השופטים ניל הנדל ועוזי פוגלמן. באופן אירוני, בזמן שמונה לשופט בית המשפט העליון, עמית חטף ביקורת בעקבות שהעז לבטל הלכה מחייבת של בית המשפט העליון. כן, האיש שמזוהה עם הממסד חטף ממנו ביקורת בזמן המינוי.

השופט עמית היה מבין השופטים שהמליצו לדחות את העתירות שביקשו לפסול את חוק יסוד הלאום. אולם, בפסק דינו העיר שחקיקת חוק יסוד מהווה החמצה היסטורית בשל העיקרון כי שוויון בין כלל אזרחי מדינת ישראל לא הובטח בחוק.

"למדינת ישראל אין חוקה מלאה. במקום חוקה יש לנו חוקי יסוד, שהם הפרקים של החוקה שבדרך, ואשר ביום מן הימים יחוברו יחדיו בחוט זהב ויכוננו את החוקה של מדינת ישראל", כתב השופט עמית. "חוק יסוד: הלאום (להלן גם: החוק או חוק היסוד) אינו אמור להיות המבוא לחוקה אך הוא פרק מרכזי ומכונן בחוקה העתידית, וככזה, יום קבלתו בכנסת אמור היה להיות יום חג", הוסיף.

השופט עמית המשיך לכתוב בפסק הדין כי "אלא שחוק יסוד: הלאום התקבל ברוב של 62 חברי כנסת בלבד והכל בשל מילה אחת שנשמטה: 'שוויון'. ניתן להניח כי אילו נכללה מילה זו 59 בחוק היסוד, היה זה מתקבל ברוב עצום של חברי כנסת, בהסכמה רחבה מקיר אל קיר. אך לא כך נעשה והתוצאה של חקיקתו של חוק יסוד: הלאום הרי היא מונחת בחמש עשרה העתירות שלפנינו המשקפות תחושות של ניכור והדרה. חקיקתו של חוק היסוד אף גררה מחאות והפגנות, והלב נחמץ נוכח החמצה היסטורית של אחדות דעים ולבבות".

במהלך מערכת הבחירות האחרונה, עמית שימש בתפקיד יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. שתי החלטות מרכזיות שהשופט עמית קיבל היו פסילתו של עמיחי שיקלי להתמודד ברשימת הליכוד בטענה ששיקלי היה אמור להתפטר מהכנסת כבר עם ההכרזה עליו כפורש ממפלגת מימינה, ולכן התמודדותו בבחירות, אחרי שפעל נגד סיעתו בכנסת "תהפוך את החוק לפלסטר". בליכוד הגישו ערעור לבית המשפט העליון שהפך את ההחלטה של עמית.

החלטה נוספת של עמית הייתה דחיית העתירה של מפלגת יש עתיד שביקשה לסמן את ערוץ 14 כגוף שמשדר תעמולת בחירות. עמית דחה את העתירה והשית על יש עתיד הוצאות בסך עשרת אלפים שקלים. "אמצעי התקשורת אינם מחויבים לדיון נטול פניות, אף שאפשר שיהיה להם סדר יום ציבורי שהם מעוניינים לקדם", כתב עמית.

הוועדה לבחירת שופטים צפויה להתכנס ביום חמישי הקרוב כדי להצביע על מינוי נשיא לביהמ"ש העליון. מבחינת הדיון בוועדה, הדבר הנכון לעשות כך לפי מקור בכיר ברשות השופטת הוא להעלות לסדר היום את הפרסום ב-ynet לפיו השופט עמית היה צד בהליכים משפטיים תחת שם משפחה אחר בלי לדווח, ולהחליט האם יש מספיק מידע בנושא או שאשפר להתקדם ולהצביע. יצויין כי השופט עמית מסר בתגובה מטעמו לפרסום כי הוא ייפה את כוחו של אחיו שנושא את שם המשפחה המקורי של השניים לטפל בנושא.

מאחר שאין נציב תלונות הציבור על השופטים בשל כך שהשר לוין לא מוכן להעלות להצבעה את הנושא בפני הוועדה - לטענתו של לוין בשל כך שהוא רוצה מועמד שלא היה שופט בביהמ"ש העליון, והשופטים החברים בוועדה מתנגדים לכך, אין נציב שיכול לדון בנושא ולתת חוות דעת לפני ההצבעה, לפיכך אפשר להפנות את הנושא ליועמ"שית בהרב מיארה ולקבל את חוות דעתה בנושא.

בחודש האחרון דווח בכמה כלי תקשורת כי עמית פעל בניגוד עניינים בשורת מקרים. בין השאר, פורסם כי הוא דן בענייניה של עיריית תל אביב-יפו בעודה מנהלת נגדו הליכים משפטיים; עסק בקידומו של שופט שדן בענייניו, בכובעו כחבר הוועדה לבחירת שופטים; וישב בדין בתיקים שבהם ייצגו מולו נציגי משרד עורכי הדין שמייצג אותו עצמו. עמית עצמו אמר כי מדובר בטענות מופרכות, וזמן קצר לאחר מכן מסרו במשטרה כי אין חשד לפלילים מצידו. עם זאת, לוין נקט טון מאשים וכתב לעמית כי ראוי שיקפיא את מועמדותו לעליון לנוכח הפרסומים, אך השופט לא נשאר חייב - והאשים את לוין בקמפיין הכפשה נגדו.

אתמול חשפנו בוואלה כי חברי הקואליציה יחרימו את כינוס הוועדה שבה היתה צפויה ההצבעה על מועמדותו של עמית - כפי שאכן קרה. מיד לאחר היוודע הבחירה בו, בקואליציה תקפו ואמרו כי מדובר ב"קומבינה מושחתת" ו"הליך דיקטטורי", כניסוחם של השרים שלמה קרעי ובצלאל סמוטריץ'. ואולם השר לוין הגדיל לעשות כשאמר שאינו מכיר בבחירה בעמית - צעד שמסמן כי העימות בין הרשות השופטת והרשות המבצעת, על רקע המהפכה המשפטית, רחוק מאוד מסיום.