עיתוי הודעת שר הביטחון ישראל כ"ץ בנושא התחקירים מטלטל את המטכ"ל, ויש הטוענים שגם אופן הניסוח עורר סערה. עד כה, לא היה ברור מתי בדיוק צה"ל מתכוון להשלים את התחקירים ולהגישם לדרג המדיני. מהודעת שר הביטחון עולה כי המועד המתוכנן קרוב מאוד, מה שעשוי להוביל לכך שצה"ל יידרש לבקש הארכה, לנוכח תנאי המלחמה בזירות השונות. כמו כן, ההדגשה בדבר "תחקירים שהושלמו" מעלה את האפשרות שצה"ל לא יעביר לשר הביטחון את כלל התחקירים במועד, ותתאפשר דחייה בתחקירים שטרם הסתיימו.
הודעה זו מגיעה לאחר שבג"ץ קבע דיון בעתירת משפחות התצפיתניות, שדורשות את ההקלטות מ-7 באוקטובר. צה"ל הבהיר עד כה כי העברת החומרים מותנית בהסכמת כלל המשפחות. ייתכן שהודעת שר הביטחון נועדה גם להוות תגובה עקיפה לבג"ץ.
בנוסף, ניתן להבין מהודעתו כי הוא מעכב כעת את מינוי ראש אגף אסטרטגיה ואיראן, הנספח הצבאי בוושינגטון, מפקדי פיקודים מרחביים, וסגן רמטכ"ל - עד להשלמת בירור העובדות ומסקנות התחקירים. לפי גורמים המצויים בתהליך, המהלך נועד למנוע מבוכה מאלופי המטכ"ל המתמודדים על תפקידים בכירים. לדוגמה, מינוי ראש אמ"ן האלוף שלומי בינדר ומפקד זרוע היבשה האלוף נדב לוטן בוצע ללא קונצנזוס במטכ"ל ובקרב גורמים חיצוניים.
גורמים במערכת הביטחון מדגישים כי לא ניתן להסיק מהודעת שר הביטחון מסקנות אישיות לגבי הרמטכ"ל, שכן התחקירים עוסקים בבירור עובדות בלבד ואינם כוללים מסקנות או המלצות. עם זאת, לא ברור כיצד יבחר הרמטכ"ל לסכם את הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, שבו היה מעורב ישירות.
גורמים שנחשפו לתיעוד מאירועי 7 באוקטובר במסגרת התחקירים דיווחו כי מדובר בחומרים קשים לצפייה ומטלטלים מקצועית, המשקפים רמה מבצעית נמוכה מאוד של חלק מהכוחות.
נוסף לכך, טרם הכריע שר הביטחון בעניינם של שני קצינים שנבחרו לתפקידים בכירים - מח"ט הצנחנים ומפקד יהל"ם. המינויים שלהם הוקפאו עד להשלמת התחקירים.