מכירים את נתוני הפשיעה הגבוהים? את מספר הנרצחים המאמיר בחברה הערבית? את הדיווחים על ארגוני הפשיעה שהשתלטו על הרחוב הערבי? את ההסברים של גורמי אכיפת החוק על הקושי הגדול שלהם לחדור אל הארגונים האלה?
אז הנה לכם הסיפור הבלתי נתפס הבא. כל ילד שיתבקש להעריך באילו כלים משתמשת המשטרה במלחמתה נגד העבריינים הכבדים ונגד משפחות הפשע, יהמר קודם כל, לפני כל דבר אחר, שהמשטרה מאזינה לאנשים האלה. ובכן, מסתבר שמזה קרוב לשלוש שנים אין למשטרת ישראל יכולת להאזין לשיחות וואטסאפ, טלגרם וכיוצא באלה של עבריינים.
מה זה אומר? שאם ראש משפחת הפשע חרירי מטלפן בשיחת וואטסאפ או טלגרם למס' 2 שלו, ומורה לו באופן הכי גלוי ומפורש בעולם את מי צריך לרצוח, והיכן ומתי לעשות את זה, למשטרה אין כלים להאזין לשיחה הזו. נשמע מטורף? זה עוד לא הכל. כי מה שנכתב כאן לא לגמרי מדויק. למשטרה יש את הכלים האלה, היא אפילו השקיעה בהם הרבה מאד כסף. אלא שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שאישרה שוב ושוב שהכלים הללו חוקיים וכשרים לשימוש, ממש כמו כל נציגי המדינה במשך שנים ללא יוצא מן הכלל, מחזיקה אותם ואת יכולת האכיפה כולה כבני ערובה בוויכוח שיש לה עם הממשלה על חקיקה שחשוב לה להעביר.
משטרת ישראל ביקשה את הפעלת הכלים האלה שיאפשרו מעקב אחרי עבריינים וארגוני פשיעה, ראש הממשלה ביקש להפעיל אותם, ועדת השרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית ביקשה להפעיל אותם, והיועצת - שמודעת היטב לנחיצות השימוש בהאזנות סתר כדי להציל חיים - מסרבת לאשר אותם. במשך השנה האחרונה לא סיפקה בהרב-מיארה ולו נימוק ענייני אחד שיסביר מה עומד מאחורי התנהלותה, גם לא השבוע בעקבות פנייתי.
איסור גורף על כלום
מורכב? בואו נלך צעד צעד, נתחיל ברקע: הכל התחיל בראשית שנת 2022 עם תחקיר מטלטל שפורסם ב"כלכליסט", ולפיו משטרת ישראל מבצעת מעקב טכנולוגי כנגד אנשים שונים מהעולם הפוליטי, העסקי והתקשורתי באמצעות תוכנת "פגסוס" של חברת NSO, שלא במסגרת חקירת חשדות לעבירות פליליות ובלא צו שיפוטי. אותה תוכנה/רוגלה מדוברת ניתנת להתקנה מרחוק על מכשירי טלפון, ובגרסה שבידי המשטרה היא משמשת להאזנות סתר לתקשורת בין מחשבים, כשלענייננו המכשיר הטלפוני החכם שבידי רובנו, מוגדר כמחשב.
בעקבות סימני השאלה שעלו מהכתבה ובעקבות המהומה הגדולה שנוצרה, הוחלט לבדוק את הסוגייה לעומק. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, הקים צוות מיוחד בראשותה של עו"ד עמית מררי לבדיקת הפרשה, ובה בעת - כדי למנוע מהמערכת להמשיך לחרוג מסמכותה, במידה וחריגה כזו אכן מתרחשת - הנחה את משטרת ישראל להשעות את השימוש ברוגלה עד שייקבע שאין מניעה חוקית לשוב ולהפעיל אותה. לא ניכנס לכל מסקנות דוח צוות מררי, שפורסמו באוגוסט 22', משום שהן אינן רלוונטיות לסיפורנו כאן. מה שחשוב להדגיש בכל זאת זה שהצוות קבע שלרוגלה שרכשה המשטרה היו יותר יכולות ממה שמאשר החוק, ושכדי להתאים את הרוגלה אל החוק יש צורך לחסום, או בשפה המקצועית "לנוון", את אותן יכולות עודפות. בכל המסמכים ובכל מקום אפשרי - מדוח מררי ועד לבג"צ - הציגה היועצת המשפטית לממשלה עמדה חדה וברורה: האזנת סתר באמצעות הרוגלות, כל עוד איננה חורגת מהמותר ומצו בית המשפט, חוקית לגמרי.
"העמדה המשפטית לפיה משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש להאזנת סתר באמצעות מערכות החודרות למכשיר קצה", סוכמו הדברים בדוח מררי, "נוגעת אך ורק לרוגלות אשר בוצעו בהן כלל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות על מנת לוודא כי אלו מסוגלות לבצע אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק, על פי הפרשנות שאושרה". במילים אחרות, אפשר יהיה להמשיך להשתמש ברוגלות וביכולות שלהן, בין השאר לצורך האזנה לשיחות וואטסאפ, לאחר שכל ההמלצות לעריכת התאמות ולניוון של היכולות העודפות, יבוצעו.
כאן צריך לפתוח סוגריים ולעשות סדר קטן אבל חשוב מאד, כדי להבהיר את סוגיית הרוגלות ואת הסלט הציבורי שנוצר בהקשר אליה. רוגלה כשלעצמה איננה כלי רע. נהפוך הוא. היא כלי חשוב מאד למלחמה בפשיעה. היא מאפשרת, כאמור, לדוגמא, להאזין לשיחות טלפון בין עבריינים. פעם, המשטרה הייתה צריכה להתחבר לחוטים של בזק כדי להאזין לחשוד. היום היא יכולה לעשות אותו דבר בדיוק מרחוק. איפה בכל זאת הדברים עלולים להשתבש? כשמישהו משתמש ברוגלה לרעה וחורג מהשימוש המותר בה. ממש כמו שסכין איננה כלי רע כל עוד היא משמשת למריחת לחם ולא לרצח. הסכין איננה הבעיה, השימוש הלא חוקי בה, אם יש כזה, הוא הבעיה.
ובניגוד לסכין שאין דרך לנוון מראש את הפוטנציאל הקיים בה לשמש לרצח, בכל מה שקשור לרוגלה אין בעיה לחסום את היכולות העודפות שלה, אלא שהחוק לא מאפשר שימוש בהן. ההחלטה לא לאפשר להשתמש ברוגלות כלל, בגלל מקרים שבהם נעשה בהן שימוש חורג אסור, כמוה כהחלטה של מפכ"ל המשטרה לאסוף את האקדחים של כל השוטרים בישראל בגלל שאחד מהם השתמש בנשק כדי לירות באשתו. אין דרך להילחם בפשיעה בלי הרוגלה. אין דרך לדעת מה מתכננים ארגוני הפשע בלי להאזין לשיחות שלהם.
במשטרת ישראל, שם יודעים היטב כמה נדרשים הכלים הללו למלחמה היומיומית באלימות ובפשע, לקחו ברצינות את ההנחיות שקיבלו, ויצאו לתקן את הרוגלות. הדחיפות, הבהילות והצורך להמציא כמה שיותר מהר רוגלות מתוקנות שיאפשרו האזנה לשיחות, הכל בהתאם לחוק ותחת צו של בית המשפט, עלו מהשלב הזה בכל דיון שעסק בפשיעה החמורה בישראל, בדגש על זו שמתרחשת בחברה הערבית.
בישיבה של ועדת המשנה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית בישראל, ב- 1 באוגוסט 2023, הנחה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את משרד המשפטים, את המשרד לביטחון לאומי ואת משטרת ישראל, לבחון את בקשת מפכ"ל המשטרה "לשדרוג מיידי של הכלים הטכנולוגיים הנמצאים בשימוש משטרת ישראל..." ולהגיש את המלצתם בהקדם.
שבועיים וחצי אחר כך התקיימה פגישה של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי עם נציגי היועצת המשפטית לממשלה, פגישה שבסיומה סוכם שהמשטרה תבצע את כל הניוונים הנדרשים במערכת הרוגלה, ולאחריהם תחזור המערכת לפעולה בהתאם להמלצות ועדת מררי. עוד 6 ימים עברו ובתום דיון נוסף בנושא הנחה ראש הממשלה נתניהו: "לעניין ביצוע הליך מהיר של ניוון האמצעים הטכנולוגיים, השר לביטחון לאומי יבוא בדברים עם נציגי חברות ההפעלה ואם הנושא לא יוסדר ביניהם, הוא יוחזר לדיון בוועדת המשנה".
במחצית חודש ספטמבר 23' התכנסה שוב ועדת השרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית. בתום הדיון רב המשתתפים - בהם מפכ"ל המשטרה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מזכיר הממשלה, ראש המל"ל, ושרי הפנים, המשפטים והבטחון הלאומי - הנחה שוב ראש הממשלה "לקדם את תהליך החתימה עם החברה הטכנולוגית לעניין האמצעים הטכנולוגיים". חשוב לציין כי בכל הדיונים הללו לא נשמעה ולו הערת התנגדות או ביקורת אחת מצידה של היועצת המשפטית לממשלה או מצידם של מי מאנשיה. לכל הנוכחים הייתה ברורה חשיבות המשימה. לכולם היה ברור שברגע שפעולת הניוון תסתיים, המערכות יחזרו לפעול. לכולם היה ברור שהיועצת המשפטית מגבה את המהלך.
משטרת ישראל, ששיוועה להפעלה מחודשת של המערכת, רצה הלאה עם ההנחיות של ראש הממשלה הישר אל הביצוע. אחרי שנוצר קשר עם אחת החברות המתמחות בתחום, סוכמו התנאים - למעלה מ- 10 מיליוני שקלים הוצאו עד כה לטובת תיקון המערכת החשובה. ב-29.11.2023 הציגה המשטרה ליועצת המשפטית לממשלה את המערכת המנוונת, לצד בקשה שתאשר בדחיפות את הפעלתה כפי שסוכם. שנה שלימה עברה מאז אותו יום וכלום לא קרה. בהרב-מיארה לא אישרה את המערכת, וגם לא השיבה לבקשותיה של המשטרה בנושא. היא לא הציפה שום בעיה, היא לא הציגה שום קושיה, היא לא העלתה על הכתב שום הערה.
מתעלמת מהנחיית ראש הממשלה
חזרה אחורה. חודש אחרי הצגת המערכת לאנשי היועמש"ית, כשלא קרה דבר, וכשבמשטרה נרשם לחץ גדול להשמיש מחדש את המערכת במטרה להפעיל אותה מול ארגוני הפשיעה, יצא מסמך מלשכתו של ניצב משנה עו"ד גלעד בהט, ראש מחלקת אח"מ וטכנולוגיות בייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. בהט סקר את כל גלגולי הרוגלה, את מסקנות צוות מררי, את ההנחיות שניתנו למשטרה על מנת שניתן יהיה להשתמש שוב בכלים הטכנולוגיים, את השינויים ואת ההתאמות שבוצעו ברוגלות, את העמידה של המשטרה בדרישות משרד המשפטים, ואת האופן שבו כל זה הוצג ליועצת המשפטית לממשלה, לצד בקשה לאישור הפעלה. "בקשה זו ממתינה לאישור אצל היועצת המשפטית לממשלה", סיכם.
בינואר 2024, נשלח מכתב בהקשר מחטיבת הסייבר באגף לחקירות ולמודיעין במשטרה, אל הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים. במכתב מזכירים אנשי חטיבת הסייבר כי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אישר בעצמו את ההתקשרות עם החברה הטכנולוגית שביצעה את ה"ניוונים" ברוגלה, לפי מפרט שאושר במשרדו. "אין צורך להכביר מילים אודות חשיבות המערכת והמערכות הדומות לה לחקירה ולמניעה של פשיעה חמורה בדגש על ארגוני פשיעה", כתב. "המידע שהמערכת מספקת למשטרה מהווה מרכיב הכרחי במכלול הכלים של המשטרה להילחם בפשיעה החמורה, שכן חלק ניכר מהתקשורת המתקיימת כיום בין העבריינים, בפרט הבכירים והמתוחכמים שבהם, מתבצעת באמצעות תקשורת בין מחשבים ולא באמצעות קשר טלפוני רגיל...מדובר במערכת שכבר הוכח כי יש בה כדי למנוע פגיעה בחיי אדם וגם תאפשר למשטרה בשעת חירום זו, בחקירת עבירות של גילויי תמיכה בארגוני הטרור ובמעשי הטרור הרצחניים וכן במלחמה העיקשת בפשיעה בחברה הערבית, לעשות ככל הניתן לצמצם את הפשיעה וזאת למטרת שמירה על שלומו ובטחונו של הציבור".
במרץ 2024, כשכלום לא זז, התערב בסוגיה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, במכתב ששלח לבהרב-מיארה. השר פירט שוב את כל ההיסטוריה שהיועצת מכירה היטב, והזכיר לה שבמשטרה עמדו מזמן בכל הדרישות שהציבה להם. "סוגיית חידוש השימוש בכלים הטכנולוגיים אף הוצגה בפני ראש הממשלה בכל דיוני ועדת המשנה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית שהתקיימו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2023, הן על ידי מפכ"ל המשטרה והן על ידי", כתב השר. "הוצג השכם והערב הצורך המיידי לאשר למשטרה את השימוש במערכות אלה לצורך בלימת מגמת הפשיעה ומקרי הרצח בחברה הערבית. ועדת המשנה עקבה בכל דיון אחר ההתקדמות בנושא ובישיבתה האחרונה אף הנחה ראש הממשלה לקדם את הליך החתימה עם החברה הטכנולוגית לצורך ביצוע הניוונים במערכות. הדחיפות הקיימת בהחזרת הכלים הטכנולוגיים לשימוש משטרת ישראל עלתה אף בדיונים שהתקיימו ביני לבין שר המשפטים במסגרת קידום חבילת החקיקה למאבק בפשיעה בחברה הערבית, כאשר הדגשתי בכל דיון את החשיבות והדחיפות שיש בהחזרת כלים אלו לשימוש משטרת ישראל".
השר הזכיר עוד ליועמ"שית שבאוגוסט 23', בפגישה עם נציגיה, "הוסכם ע"י המשנה ליועמ"ש עו"ד שרון אפק כי משטרת ישראל תבצע את הניוונים ולאחר מכן המערכת תוחזר לפעולה...תהליכי הפיתוח הסתיימו ובוצעו הניוונים הנדרשים במערכת המאפשרים לאשר את הפעלתה מחדש במסגרת סמכות המשטרה לפי החוק. כמו כן נמסר לי שמולאו כלל דרישות משרד המשפטים בנושא. המערכת הושלמה והוצגה לכם...ומאז משטרת ישראל ממתינה...הידיעה שהמשטרה אינה יכולה להפעיל כלים אלה...מאפשרת לעבריינים ולארגוני פשיעה מזה תקופה ארוכה לנצל את המצב ולהעצים את פעולותיהם שגובות בכל יום חיי אדם".
מודאגים מוועדת דרורי
אין כאן טענה שהיועצת המשפטית לממשלה רוצה את המשך הפשיעה. יש כאן טענה שבעיניים פקוחות היא לוקחת את האכיפה בחברה הערבית ואת הניסיון להילחם בקטסטרופה המשתוללת שם, כבת ערובה למלחמות אחרות שהיא מנהלת.
הנה הסיפור, בקליפת אגוז. במשרד המשפטים מנסים לקדם חקיקה מרחיבה עד מאד בכל מה שקשור להיתר לבצע האזנות סתר וחיפוש סמוי אצל חשודים בפלילים. טיוטת תזכיר החוק בנושא, כפי שנוסחה במשרד בתחילת הדרך, לא הסתפקה באישור למשטרה להאזנות סתר, אלא ביקשה לאפשר למשטרה לבצע פעולת שאיבה של כל החומר המאוחסן במכשיר הטלפון בלי ידיעת בעליו, לבצע האזנת נפח שבה מכשיר הטלפון של היעד הופך למעשה למתקן לאיסוף מודיעין כשהמצלמות והמיקרופונים שלו משדרים החוצה מידע, ועוד.
שרי הממשלה נרתעו מהחקיקה המרחיבה הזו, והיו מוכנים לשקול אותה, נוכח המצב, ככל שהיא מתייחסת בעיקר לעבירות רצח והמתה, כדי להילחם בפשיעה הגואה במגזר הערבי. אלא שאז החליטה בהרב-מיארה להרחיב את סל העבירות שהציגה בתחילת הדרך אל החקיקה ולהוסיף להן גם עבירות של שחיתות שלטונית. בנקודה הזו הודיעו השרים שהיא הלכה רחוק מדי ושהם לא ישתפו פעולה עם המהלך.
למה החקיקה הזו כל כך חשובה ודחופה ליועצת? הנה לכם תשובה אפשרית אחת. בימים אלה מנהל מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חקירה בעניין השימוש של מערכת אכיפת החוק ברוגלות. במקביל, הוקמה גם ועדת בדיקה ממשלתית, בראשותו של השופט משה דרורי, שעוסקת בנושא, ועדה שהיועצת המשפטית לממשלה נלחמה בה וניסתה למנוע את הקמתה. במשרד המשפטים יודעים מה עומד לצוף בבדיקות הללו, וחוששים מאד מהשורה התחתונה שלהן. לכולם ברור שאם תעבור חקיקה חדשה שמתירה האזנות רחבות בהרבה מהמותר היום, לצד פלישה רחבה בהרבה למכשירי הטלפון של הנעקבים, היא תלבין למעשה בדיעבד את כל התקלות שהתרחשו בעבר. בעקבותיה, תוכל היועצת המשפטית לטעון שהבדיקות של המבקר אנגלמן ושל השופט דרורי חסרות תכלית ורלוונטיות משום שאין טעם לבדוק לאחור את ההתנהלות של מערכת אכיפת החוק סביב כללים שהיו אסורים בעבר והיום מותרים.
שימו את הפרשנות הזו בצד, ייתכן שהיא נכונה, ייתכן שיש גם אחרת. שימו בצד גם את השאלה האם צריך לאפשר בחוק את ההאזנות והמעקבים הרחבים מאד שמבקשת היועצת או לא, ואם צריך להכליל ברשימת העבירות שעליהן היא תחול על השחיתות השלטונית, או לא. ההכרעה כאן אינה חשובה לענייננו. מה שחשוב זה שקידום החוק החדש או העיכוב בחקיקתו, לא אמורים לשנות דבר בדרך לאישור הפעלת הרוגלות המנוונות. היועצת המשפטית בהרב-מיארה אישרה בכתובים שאין שום בעיה להשתמש ברוגלות להאזנות סתר. היא גם יודעת שהחקיקה שהיא מבקשת לקדם יכולה לקחת זמן ארוך ואולי להיתקע בצנרת לנצח בגלל ויכוחים כאלה או אחרים. ומה אז? נמשיך להישאר עם משטרה שלא יכולה להאזין לעבריינים?
מחקו שורות בעדכון
איך אנחנו יודעים שהיועצת מודעת היטב למצב הקשה הקיים היום בתחום הפשיעה, ולנזק שהיא גורמת כשהיא בוחרת לא לאפשר את השימוש ברוגלה לטובת האזנות סתר לעבריינים? ובכן, על שולחנו של בית המשפט הגבוה לצדק מונחת עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד האזנות סתר באמצעות הרוגלה. היועצת נדרשה להשיב לעתירה הזו, ולא רק שהסבירה בתשובתה במפורש שניתן להשתמש ברוגלות, אותן אלה שהיא עצמה מעכבת את אישורן כבר למעלה משנה, היא גם הסבירה לבית המשפט איזו אסון יתרגש עלינו בלי השימוש ברוגלות הללו.
"עמדה גורפת כעמדת העותרת (האגודה לזכויות האזרח - ק.ל.) לפיה לא ניתן לפי הדין הקיים לבצע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים באמצעות התקנת אמצעי האזנה מרחוק...היא פרשנות בלתי סבירה, בלתי מתחייבת מלשון החוק ומנוגדת לתכליתו של חוק האזנת סתר", כתבה נציגתה של בהרב-מיארה לבית המשפט. "פרשנות זו אינה תואמת את הנסיבות של ימינו אנו, ותוביל לפגיעה קשה ביכולת המשטרה והשירות לבצע את תפקידיהם ולממש את תכלית החקיקה לשמה התיר להם המחוקק לבצע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים.
"מדובר באמצעי חיוני ואפקטיבי למילוי תפקידי המשטרה והשירות בשמירה על שלום הציבור וביטחונו", המשיכה נציגת היועצת המשפטית לממשלה להסביר לבג"צ, "ובכלל זה לגילוי, חקירה ומניעת עבירות בכלל, ופשיעה חמורה בפרט, כמו גם לשמירה על ביטחון המדינה, והמלחמה בטרור בפרט. נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובשים לב לכך שמרבית התקשורת בין עבריינים נעשית באמצעות תקשורת בין מחשבים, לאמצעי דנן עשוי להיות באירועים שונים תפקיד מרכזי והכרחי במילוי תפקידי הגופים הללו בהצלחה וביעילות. דחיית פרשנות המשיבים שתוצג להלן תביא לכך שתקשורת בין מחשבים תהפוך לעיר מקלט לתכנון ולביצוע עבירות...".
מילים כדורבנות. ודאי תשאלו, אם כך, איך הסבירה בהרב-מיארה לבג"צ שלמרות הנימוקים כבדי המשקל האלה, היא עצמה לא מאפשרת לרוגלות הכל כך חשובות הללו לפעול? ובכן, לא תאמינו. היא לא סיפרה. לא סתם לא סיפרה. היא העלימה את המידע הזה מהשופטים. כשבאגודה לזכויות האזרח הגישו את העתירה נגד האזנות הסתר באמצעות הרוגלות, פנתה מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה אל הייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי, כדי לבדוק איתם אם יש משהו שחשוב להם שייכתב בתשובה לעתירה לבג"צ, שהרי הם העוסקים בשטח בסוגיה.
בלשכה המשפטית של המשרד לבטחון הלאומי ניסחו בכמה פסקאות את ההיסטוריה של הרוגלות המנוונות שפותחו, וביקשו לעדכן את בית המשפט שהמערכת המנוונת מוכנה לשימוש וממתינה לאישורה של היועמ"שית. נציגיה של היועצת קראו את השורות הללו ומחקו אותן. גם בדיון בבית המשפט סירבו נציגי היועמש"ית לעדכן את השופטים במתרחש. יתרה מכך, כשבחלק החסוי של הדיון ביקש גורם במשרד לביטחון לאומי לספר בעצמו לשופטים היכן עומדים הדברים, השתיקו אותו נציגי היועמ"שית.
בסביבתה של בהרב-מיארה טענו השבוע כי גם השר לביטחון לאומי וגם שר המשפטים הסכימו איתה שאין להפעיל את הרוגלות הללו במצב הנוכחי, ושצריך לעשות את זה רק במסגרת אותה חקיקה רחבה שתגדיל את סמכויות השימוש באותן רוגלות. גם בתגובה הרשמית של היועצת המשפטית לממשלה, כפי שזו מופיעה בסוף הטור הזה, נטען ש"הוסכם על דעת הדרג המיניסטריאלי כי השימוש ברוגלות יוסדר באמצעות חקיקה באופן מפורש".
התגובה הזו תמוהה מכמה סיבות. ראשית, משום שאותו "דרג מיניסטריאלי" דורש ממנה כבר שנה שלימה, ובכתובים, שתשתמש בסמכותה ותאשר את הפעלת הרוגלות, ודאי כשהדבר הגיע בהוראה ישירה של ראש הממשלה עצמו. אם לא די בכך, השבוע, כשבקשתי מלשכתה של היועצת המשפטית לממשלה לראות מסמך שמחזק את טענתה, לפיה שרי הממשלה הסכימו איתה שיש לעכב את השימוש ברוגלות, נמסר לי שהדברים נאמרו רק בעל פה.
אבל זה לא נגמר כאן. משום שבעקבות טענת היועצת, פניתי אל שני השרים שעליהם היא מדברת. כך הגיבו לדברים מלשכת שר המשפטים, יריב לוין: "הטענה כאילו השר מונע שימוש ברוגלות המנוונות היא שקר. השר כלל אינו מוסמך לקבוע באיזה רוגלות ניתן להשתמש, והסמכות בעניין נתונה רק בידי הייעוץ המשפטי לממשלה".
תגובת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "לא היה ולא נברא. אין שחר לטענות בדבר 'סיכום' עם השרים בעניין הזה. בדיוק להיפך. הדירקטיבה הממשלתית הייתה השבת הכלים המנוונים החדשים, שפועלים ללא עוררין לפי החוק. עמדת הממשלה מגובה בהחלטות ועדת שרים, בהתקשרות עם החברות, בהשקעת התקציב הנדרש, וכן במכתבים הממוענים ליועצת ודורשים לשחרר את הכלים החדשים".
התגובה המלאה מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה: "סוגיית השימוש ברוגלות מעוררת היבטים מורכבים של משפט ומדיניות. בעניין השימוש ברוגלות מתקיימת במשך תקופה ארוכה ביקורת של מבקר המדינה וכן מונתה ועדת בדיקה ממשלתית. שני הגופים טרם סיימו את עבודתם. בנוסף תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ בסוגיה זו. בנסיבות אלה הוסכם על דעת הדרג המיניסטריאלי כי השימוש ברוגלות יוסדר באמצעות חקיקה באופן מפורש. אשר לנוסח החקיקה התגלעה מחלוקת ביחס להצעת החוק הממשלתית לגבי חיפוש סמוי, מאחר שהשרים לביטחון לאומי ושר המשפטים סירבו להקנות את הסמכות ביחס לעבירות של שחיתות שלטונית. נוכח האמור לא קודמה הצעת החוק הממשלתית ועל הפרק עומדת בימים אלו הצעת חוק פרטית, העוסקת בשלב זה בהאזנות סתר בלבד. גורמי הייעוץ המשפטי תומכים בהסדרת הנושא באופן מפורש בחקיקה ואף ניסחו הצעת חוק כאמור שקידומה מוטל לפתחו של המחוקק".