וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפשיעה בחברה הערבית משתוללת, והביקורת גוברת: "בן גביר לא באירוע"

22.6.2024 / 15:00

ארגוני הפשע ממשיכים להתחזק ברחוב הערבי, ובמגזר טוענים לנתק מוחלט עם השר לביטחון לאומי. "הוא מעוניין באלימות כחלק מתוכנית הדה-לגיטימציה שהוא מקדם נגדנו", טוענים. מנגד אומר בן גביר שהוא נפגש עם הגורמים הרלוונטים: "אני כל הזמן נמצא בתחנות משטרה וביישובים"

תיעוד מעצר הרכב ותפיסת לבנות החבלה/דוברות המשטרה

98 אזרחים ערבים קיפחו את חייהם מתחילת 2024 (נכון למועד כתיבת שורות אלה) בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה, פחות או יותר כמספרם של 102 הערבים שנרצחו בתקופה המקבילה אשתקד. 84 מהנרצחים ב-2024 נורו למוות. 29 מהם היו בני פחות מ-30. 4 מהם היו נשים. 50% מהקורבנות השנה הם בגליל, 20% במשולש, 10% בנגב, 16 בערים מעורבות ו-3% במזרח ירושלים - כך, ע"פ נתוני יוזמות אברהם.

בחלוקה ע"פ מחוזות המשטרה, 36% מהנרצחים במחוז צפון, 29% במחוז חוף, 19% במחוז מרכז, 3% במחוז תל אביב, 3% במחוז ירושלים ו-10% במחוז דרום. רוב הרציחות הן על רקע מאבקים בין ארגוני פשיעה או סכסוכים בין משפחות.

גם התחושה הסובייקטיבית של רבים בחברה הערבית היא כי לא ניכר כל שיפור בנוגע לפשיעה הרצחנית, הפשיעה החמורה, והפשיעה בכלל, וכי ארגוני הפשיעה לא הרפו מאחיזתם ביישובים הערבים. להיפך, הם ממשיכים להתחזק, לשלוט ולתת את חסותם לעבריינות מכל הסוגים הפושה ברחוב הערבי, ולא רק ברחוב - גם בעסקים לגיטימיים לכאורה וגם במוסדות הרשויות עצמן. בציבור הערבי ובארגונים העוסקים בנושא אומרים כי כלל אין פלא, כיוון שיש נתק מוחלט בין השר לביטחון לאומי, שתפס פיקוד על משטרת ישראל, לבין החברה הערבית.

זה עיתוי אומלל לנתק כזה, כיוון שתוכנית כבר גובשה, אושרה, ואמורה הייתה להיות מיושמת. העת הזו היא לא רק אמצע השנה, היא גם מחצית הדרך ליישומה של תוכנית הממשלה המדוברת, שאושרה בהחלטה 549 של ממשלת ישראל, לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בשנים 2022-2026.

זירת הרצח בכפר יאסיף, 12 באפריל 2024. ללא קרדיט, מערכת וואלה
36% מהנרצחים מהמגזר במחוז צפון. זירת רצח בכפר יאסיף, אפריל 2024/מערכת וואלה, ללא קרדיט

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אמר לוואלה כי "יש ירידה ברציחות. גם לי זה לא מספיק ואין ספק שיש עוד מלא עבודה. אבל יש שינוי, אנחנו מגייסים עוד שוטרים ומתכננים עוד תחנות. אני מבקר כל הזמן בחברה הערבית, ואני כן נמצא בשטח ואני כן נוכח כל הזמן גם ביישובים הערבים ושומע את הדברים. נכון שזה בעיקר בתחנות משטרה - זה הרי העניין שלי. לא היה שר כמוני שהזמין מפקדי תחנות לפגישות אצלו במשרד לפני שהוא חותם עליהם, לשמוע את המדיניות. אני יודע שגם על כך יש ביקורת, אני גאה על זה דווקא".

"אני נפגש גם עם ראשי רשויות ומנהיגות מקומית, אבל שיהיה ברור - עם מי מהם שהם תומכי טרור לא ישבתי ולא אשב", מוסיף בן גביר, "לפני שבוע הייתי בטייבה. העוזר שלי היה השבוע בתחנת בקה אל גרביה, היינו בג'סר א-זרקא, ונכון שלא אצל ראש המועצה אבל דיברתי עם תושבים, זה הרבה יותר אותנטי. וזה לא ללחיצות ידיים, אלה לא סיורי בחירות שהרי אני לא בונה בג'סר א-זרקא על מצביעים. אבל אני כן יושב, שומע ומשוחח. היינו בתחנת עיירות בנגב, בתחנת רהט, בשגב שלום, ואח"כ עוד פעם, הייתי בביקורים בטמרה, במעלות תרשיחא, בלוד, ברמלה וביישובים ובכפרים נוספים גם בצפון וגם בדרום הארץ. אני כל הזמן נמצא בתחנות משטרה וביישובים".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן
איתמר בן גביר בזירת פיגוע, מעלה אדומים,22 בפברואר 2024. ג'מאל עוואד, פלאש 90
"לא היה שר כמוני". בן גביר/פלאש 90, ג'מאל עוואד

"לכן, להגיד שהשר לא נוכח זה לא נכון", אומר בן גביר. "מה שנכון זה שיש חלק של המנהיגות המקומית שאני לא נפגש איתה, יש כאלה שהם תומכי טרור, תומכים בהשמדת מדינת ישראל, יש כאלה שמעורבים בפעילות פלילית ואיתם אני באמת לא נפגש".

"לא ניתן להיאבק בפשיעה בלי שיש לך אמון בסיסי בציבור, ודמותו של השר בן גביר אנטגוניסטית לחלוטין לחברה הערבית", אומר ניצב (בדימוס) יואב סגלוביץ', "זה נכון שנתוני 2024 דומים לאלה של 2023 וצריך לזכור שזו הייתה השנה הנוראה ביותר בפשיעה בחברה הערבית אי פעם. רק רצח? מה עם גניבות הרכבים ותאונות הדרכים?".

"הנתונים הם רעים. נקודה. וזה לא קורה סתם", אומר סגלוביץ', "כל התוכניות שהובלתי ב-2022 למעשה הוקפאו, ולא הביאו שום דבר חדש במקום התוכניות האלה. משנת 2023 הכול קרס כשהממשלה הזו קמה עם איתמר בן גביר. זו נקודת המפנה. הם הפסיקו לעבוד בזה. מי שציפה שיקרה מי יודע מה, קיבל את התשובה בנתונים. ואז הגיע תקציב 2024 שהוא לעומתי לחברה הערבית בצורה קיצונית. קיצצו בתכוניות החומש, וכשמקצצים בהן זה אומר בעיקר בחברה הערבית, ואז קיצצו גם בתקציבי האיזון של הרשויות המקומיות. נשארנו עם אמירות רפות ובלי תוכניות. בן גביר מינה פרוייקטור, ראש הממשלה מינה פרוייקטור, ובפועל לא קרה שום דבר. בשורה התחתונה אין מי שמוביל את הנושא והשר עצמו לעומתי לאירוע הזה והוא לעומתי לראשי הרשויות. בן גביר אמר 'אני לא אהיה עציץ', אבל בכל מה שקשור לבטחון פנים הוא עציץ. בכל מה שקשור לשיטור ולמאבק בפשיעה".

יואב סגלוביץ',28 ביוני 2023. אורן בן חקון, פלאש 90
"הנתונים הם רעים. נקודה". ח"כ סגלוביץ'/פלאש 90, אורן בן חקון

סגלוביץ' אומר: "משטרת ישראל, עם כל הרצון הטוב, המאבק בפשיעה בחברה הערבית זה לא הדבר המרכזי שמעסיק אותה היום ברמת הביצוע. קח בתור דוגמא את עוספיא - אם לא היו באים שם כמה מקרי רצח ברצף וראש המועצה המקומית לא היה עושה בלגן גדול אז לא הייתה קמה שם מפקדה משימתית". לדבריו, "התירוץ של כולם הוא המלחמה אבל זה רק תירוץ".

"לצערי, אני לא חוזה שיפור עד שתתחלף הממשלה ויתחלף השר", אומר סגלוביץ', "היום אין להם קשר של ממש לראשי הרשויות הערבים ואין להם קשר של ממש לארגוני החברה האזרחית ולכל אותם גופים שאתה צריך כדי לטפל בפשיעה בצורה הוליסטית".

ארגון אחד מוכר כזה הוא ארגון יוזמות אברהם, המקיים בשבוע הבא כנס על רקע "המוניטור", דוח ביניים של יישום החלטה 549. מהדוח עולה כי יישום ההחלטה הוא חלקי בלבד. בחלק ממרכיבי התוכנית חלה התקדמות ממשית והושגו היעדים שהוצבו, אך במרכיבים רבים אין התקדמות כלל או אין התקדמות מספקת במידה ההולמת תוכנית חומש, שמחצית מתקופת יישומה כבר חלפה. בחלק מהמרכיבים לא התקבל דיווח על יישום, ובאופן כללי נראה שלא מתנהל דיווח שוטף בחלק ממשרדי הממשלה. "התנהלות זו מעידה על תפקוד לקוי של המשרדים, והיא מציבה חסם בפני יישום ההחלטה", קובע הדוח. "רצינו להזמין לכנס את השר לביטחון לאומי ואת מפכ"ל המשטרה", אומרים ביוזמות אברהם, "אמרו לנו להגיש בקשות בכתב. מייד שלחנו. מענה לא קיבלנו".

זירת הרצח של מנצור נעימי בג'דיידה-מכר, 3 במאי 2024. דוברות משטרת ישראל
זירת הרצח של מנצור נעימי בג'דיידה-מכר, 3 במאי 2024/דוברות משטרת ישראל

יוני אריה, מנהל שותף בארגון יוזמות אברהם, שבתוקף תפקידו אחראי על תחום הפשיעה והאלימות ועל הדוח, אומר שהוא לא חושב שאיש מהמשרד לביטחון פנים יגיע לכנס. הוא עצמו מעולם לא פגש את השר בן גביר במסגרת עבודתו. "אנחנו ארגון יהודי-ערבי והוא לא יפגוש אותי ואני לא אפגוש אותו". למה? "חוץ מההיסטוריה שלו, הוא מסית נגד ערבים ופועל נגד ערבים באלף דרכים", הוא אומר, "הוא לא רוצה לשמוע ערבים והרבה אנשים בחברה הערבית לא רוצים לשמוע אותו. באופן כללי אין לו קשר עם החברה הערבית וזה אמור להיות קריטי למיגור הפשיעה".

הוא מציין לעומת זאת את שיתוף הפעולה וההקשבה שהיו עם השר הקודם וסגנו. הוא מתכוון לשר לשעבר עמר בר-לב וסגנו יואב סגלוביץ', ניצב בדימוס, שהיה הפרויקטור שמונה למשימה, ושלדבריו רתמו גם את ארגוני החברה האזרחית למהלך, ביחד. בתוך זמן קצר אכן רכש סגלוביץ' את אמונה של החברה הערבית בישראל שהוא פועל לטובתה, וראשיה התגייסו למאמץ המשותף איתו. "נעשו הרבה מאמצים אז והם נפסקו לחלוטין", מתאר יוני אריה. "עם המשטרה כמובן יש קשר, אבל יותר ברמה מקומית. לא משהו קבוע עם מישהו מפיקוד המשטרה, בוודאי לא בדרג הבכיר. היינו שמחים אם המשטרה הייתה יותר בעניין. אבל יש פוליטיקה ואני לא מצפה מהמפכ"ל להגיע. הזמנו את ראש אגף סי"ף (לסיכול פשיעה בחברה הערבית, י.א.), אני מעריך שגם הוא לא יגיע".

הזירה בה נרצח ענאן יוסף בחיפה. דוברות משטרת ישראל
"היינו שמחים אם המשטרה הייתה יותר בעניין". זירת רצח בחיפה/דוברות משטרת ישראל

בחברה הערבית מטילים את האשמה לפשיעה המשתוללת בדרך כלל על משטרת ישראל. המשטרה מפנה אצבע מאשימה לפרקליטות, שמקשה עליה עם מגבלות כאלה ואחרות ולא מקדמת כתבי אישום, ובפרקליטות מפנים לעונשים קלים מדי שגוזרים בתי המשפט. בתי המשפט מטילים את האשמה על קשיים ראייתיים, קרי חקירות משטרה לא ראויות וחוזר חלילה בחד-גדיא הזה. המשטרה נוהגת לדווח בשגרה על אינספור פעילויות לאיסוף נשק ואמל"ח, נגד סוחרי סמים, על מבצעים להורדת כלי רכב "משופרים" מהכביש ותפיסת שוהים בלתי חוקיים. אבל בעיית הבעיות נותרה ארגוני הפשיעה.

"המלחמה בין ארגוני הפשע מחמירה", מתריע ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, "'חיילים' מארגוני הפשע הגדולים נלחמים אחד בשני בכל השלוחות שלהם. בצוות הפשיעה שהקים ראש הממשלה מתעסקים 'ברמזור לתקצוב הרשויות המקומיות', במקום ייבוש מקורות הפשיעה: טיפול בנשירת צעירים, שהופכים לחיילים, הפעלת קרן הלוואות לחסרי יכולת שנאלצים לפנות לשוק השחור ובהרחקת צעירים ממקורות הברחת נשק מהצבא, ושילוב בתעסוקה. שר האוצר פועל דווקא לייבש את ראשי הרשויות הערביות שנותרו בחזית המאבק מול הצעירים חסרי המעש וארגוני הפשע המזוינים. לשר לביטחון הפנים יש כוחות מתוגברים לדכא מחאה נגד הממשלה, להרוס בתים ולעצור 'משפיעניות' שכתבו פוסט. הוא מעוניין באלימות ומקווה שביום מן הימים היא תשרת אותו בתוכנית הדה-לגיטמציה הפוליטית שהוא מקדם נגד האזרחים הערבים".

ג'עפר פרח במסע"ת נגד מבצע של המשטרה במסגרתו מעצרים פוליטיים של אזרחים ערבים, מרכז מוסאווה, 25 במאי 2021. יואב איתיאל
"המלחמה בין ארגוני הפשע מחמירה". ג'עפר פרח/יואב איתיאל

יוני אריה מיזומת אברהם מבקש לא לכרוך את המשרד לביטחון לאומי עם משטרת ישראל. "אני לא חושב שהמשטרה מסוגלת בכלל להתמודד עם הבעיה. אין ספק שהם היו יכולים לרצות יותר, אבל הם לא מסוגלים כי ארגוני הפשיעה הם ארגונים כל כך רציניים עם כל כך הרבה נשק ושמגלגלים כל כך הרבה כסף. הארגונים גדלו לממדים מטורפים ומשטרת ישראל נותרה אותה משטרת ישראל, אז איך היא תתמודד איתם? היום יש יותר תקציבים, אבל זה לא מדביק את הקצב של הגידול בארגוני הפשיעה".

אריה מודה כי "המשטרה פועלת" ואף כי "יש פה ושם הישגים", אבל מסייג: "כשהמספרים כאלה קשה להגיד שהמאבק הזה מצליח". הוא מוסיף, "שיעור הפענוחים נותר מאד נמוך, כ-10%, כך שרוב הרוצחים לא נענשים".

יוני אריה. באדיבות המצולמים
"כשהמספרים כאלה, קשה להגיד שהמאבק הזה מצליח". יוני אריה/באדיבות המצולמים

עו"ד ראויה חנדקלו היא מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות, שהקים הוועד הארצי לראשי רשויות ערביות בתחילת 2024, לתכנון ולקידום צעדי מדיניות למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, ולהקמת תשתית להתארגנות החברה הערבית באמצעות הרשויות המקומיות. בין היתר היא אחראית על קידום והובלה של יישום החלטת הממשלה 549.

"מבט רוחבי על החברה הערבית מעבר למספרי הנרצחים מדבר בפני עצמו - הפשיעה התעצמה ונעשתה אכזרית יותר", אומרת חנדקלו, "השנה אנחנו חווים המשך השתלטות של ארגוני הפשיעה על החברה הערבית, שבאה לידי ביטוי בירי על רכוש ובני אדם ככלי סחיטה ואיום. בנוסף, השתלבות הצווארון הלבן במעגלי הפשיעה כולל גורמים לגיטימיים לכאורה שמתכננים ומלבינים כסף, עסקים ונכסים אחרים לטובת ארגוני הפשיעה. רואים את הטראומה והפחד של ההורים כשהילדים שלהם יוצאים למרחב הציבורי. משפחות מאוימות מסתתרות או שעוזבות את הארץ. הפושעים הפכו למגשרים בחברה הערבית, בעלי יכולת כלכלית מפחדים להשקיע ולקנות כדי לא למשוך תשומת לב של עבריינים".

היא אומרת כי "במקביל, יותר אנשים מסובכים עם השוק האפור במיוחד אחרי 7 באוקטובר כי יש יותר אבטלה. הרבה עובדים ערבים מפוטרים או מפחדים, פחות תקציבים, הלקוחות היהודים לא מבקרים, יוקר המחייה מכביד. יש חיים שצריך לשרוד אותם, וכאשר הבנקים בשגרה לא ראו ולא התייחסו לצרכי החברה, גם בחירום לא ידעו. האנשים רוצים לחיות, לאכול, לשלם שכירות. בעוד שהכתובת היא מלווים והלוואות ממקומות לכאורה מוסדרים, ובסופו של דבר מסתבר שהם לא כאלה, כך נגררים אחריהם הסתבכות של כלל בני המשפחה, והמחיר לרוב בחיי אחד מבני המשפחה של הלווה".

עו"ד ראויה חנדקלו. באדיבות המצולמים
"הפשיעה בחברה הערבית התעצמה ונעשתה אכזרית יותר". עו"ד ראויה חנדקלו/באדיבות המצולמים

לדבריה, "יש יותר ירי חסר אבחנה, גם בסביבת בתי ספר ובסביבת ילדים, ויש יותר מקרים של פגיעה בראשי רשויות ועובדי ציבור שהממשלה מפקירה אותם. זה לא היה קודם בעוצמות כאלה ובתדירות כזו. פשוט אין גבולות. רואים גם יותר שימוש באמל"ח כמו רימונים ומטענים, ואחרי7 באוקטובר גם שימוש בטילי נ"ט, עריפת ראשים ושריפת גופות - כולן תופעות ומגמות חדשות ומדאיגות".

"זו תוצאה של הצטברות של מדיניות הדרה ואפליה של החברה הערבית, במיוחד בכל הקשור לאכיפה", טוענת חנדקלו, "השר הנוכחי, הדבר האחרון שהוא עסוק בו זו הפשיעה בחברה הערבית, ואם לדייק: השר הנוכחי לא מעניין אותו אף אחד - לא יהודים, לא ערבים. מעניינת אותו רק האג'נדה שלו, והאג'נדה שלו כלפי החברה הערבית די ברורה. אין לי יחסים עם בן גביר ואין לוועד הארצי לראשי רשויות ערביות יחסים איתו, הוא לא חלק מכל מה שקשור לסוגיה שאנחנו עוסקים בה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully