כל כך פחדתי ממה שיקרה לך בחורף, אבא. והנה הוא הגיע, ואתה עוד שם

שוב חוזר החורף, הימים כבר ממש קרים. ומה עם אבא? ומה עם שאר בני הערובה?

אני מורן מוזס בן ישי, שורדת הטבח בניר עוז. בתו של גדי מוזס החטוף בעזה ובתה של מרגלית מוזס, ששוחררה לאחר 49 ימים בשבי בעסקה מצילת חיים. החלטתי לכתוב מכתב לאבא.

אבא גדי אהוב שלי, איפה אתה?

הימים עוברים ועוברים, כבר סופרים שנה שנייה, מתחלפות עונות, מציינים חגים, ימי הולדת, הנכדים ציינו בר ובת מצווה, נכדים התגייסו. ואתה, איפה אתה? קר לך? כל כך פחדתי מהחורף שיגיע. זוכרת כמה תמיד קר לך בחורף. ועכשיו, דואגים לך? לך, שכבר ציינת 80 בשבי? לך, שבמשך שנים דאגת לטוס בכל העולם ללמד חקלאות במדינות מתפתחות בשליחות מדינת ישראל שמפקירה אותך? לך, שכל כך האמנת באנשים, בשלום?

אתה כל כך חסר לנו ביום-יום. בטלפון הספונטני שמודיע שאתה קופץ לכוס תה חמה, בשיחות המרתקות איתך, בבילוי בצהרי שישי בפרלמנט היין שלנו. בטיולים המופלאים בשדות הירוקים שלנו בניר עוז.
הנכדים כל הזמן שואלים עליך. מתי הוא חוזר? הוא בחיים? הוא מתקלח? הוא אוכל? שאלות שבחיים אחרים היה לי מאוד פשוט לענות עליהן, והיום אין לי עליהן תשובה. לא יודעת מה איתך, אבל מקווה לטוב - סבא גדי הוא אדם חזק, הוא איש אהוב ובטוח ששוביו הבינו מיהו תוך זמן קצר. זו התשובה הכי טובה שיש לי בימים אלו עבור כל השאלות שלהם.

אבא, אני חושבת על אותו יום ארור ששנינו בממ"ד, לא הצלחנו לדבר בכלל. רק התכתבנו והבנתי כמה אתה דואג. כמה אמיץ היית בבחירה לשמור על אפרת, בתה ונכדותיה, ויצאת ככה החוצה לידי המפלצות שלא הבנת שעומדות מולך.

מה הייתי נותנת על מנת לשמוע אותך שוב, לחבק ולהרגיש אותך. אותך, אבא חזק ויפה שלי. מה לא הייתי נותנת על מנת להרים איתך עוד כוסית אחת לחיים, לחייך ולחיינו.

המצב במדינה לא פשוט בלשון המעטה, אנחנו נלחמים בכמה חזיתות: המאבק להשבתכם, והמאבק על אופייה של המדינה היקרה שלנו. המנהיגות שלנו, לצערנו, שכחה, זנחה ומפקירה את אזרחיה - אתכם בשבי, ואותנו פה. ערכי היסוד שעליהם חינכת אותנו, כמו קדושת חיים, ערבות הדדית, מוסר, צדק ויושרה, הוחלפו בשררה, בשקר. עיקר העשייה של הממשלה הנוכחית והעומד בראשה היא שמירה על כס המלוכה. אנחנו לא נישבר, ולא ניכנע לאיומים ולהפחדות על האיום הממשי לקיומנו מאויבינו. אנחנו נמשיך בכל הכוח לדרוש את שחרורכם, ולא ניתן לרעשי הרקע להרתיע אותנו בדרכנו.

חשוב לי לספר לך על ניר עוז. גן העדן שלנו. לצד מאבקה של הקהילה להחזרתכם, אנחנו ממש בימים אלו מתחילים בתהליך שיקום הקיבוץ והחזרתו להיות גן פורח, בית חם שיקבל חזרה את אהוביו.
כל החברים מניר עוז, מהארץ ומהעולם דורשים בשלומך ומחכים לבשורות טובות שיגיעו.

אבא יקר שלי,
מקווה שממש בקרוב נזכה להרגיש אותך קרוב קרוב, לחבק ולבכות יחד מהתרגשות.

אוהבת וכל כך מתגעגעת,
הציקה הקטנה שלך

הכותבת היא שורדת הטבח בניר עוז, בתו של גדי מוזס החטוף בעזה ושל מרגלית מוזס, ששוחררה בעסקה לאחר 49 ימים