החסידים האדוקים בחצר הבייס של נתניהו אוהבים להלל את היכולת הפנומנלית שלו לעמוד בגאון מול כל שונאיו. הם לא מתכוונים כמובן לחיזבאללה, חמאס או איראן, אלא לחזית השמינית שנתניהו הצהיר עליה: הפרקליטות, היועצת המשפטית לממשלה, צמרת צה"ל והשב"כ. הוא כל יכול, הם אומרים, תותח, גיבור על, מסוגל מצד אחד לנהל מלחמה, ומצד שני להתמודד עם כל כך הרבה חזיתות אישיות - צווי מעצר מבית הדין בהאג, הכנה לעדות במשפט שעשויה להימשך שבועות ארוכים, וניהול לשכה שנחקרת בעבירות ביטחוניות. זהו אחד השקרים הפופולריים בקרב הבייס. הוא נבנה ביחס הפוך למציאות - ככל שעוד פרשה או אירוע הופכים אותו לעסוק יותר בעניינים אישיים ופחות בצורכי המדינה, כך הבייס מוחא לו יותר כפיים.
תחשבו על זה רגע. את הסרטון "החזית השמינית" ממוצאי שבת היה צריך לכתוב, לצלם, ולערוך (היו בו לא מעט חיתוכים), כלומר נתניהו השקיע בו זמן. עזבו רגע את העובדה שבתחילת השבוע ביקש ראש הממשלה בפעם השנייה את דחיית עדותו במשפט בשל טענה למחסור בזמן הכנה לעדות, אז איך בדיוק היה לו זמן להכין סרטון שבו הוא מסביר לאזרחי ישראל מדוע השב"כ הוא אויב? תחשבו רק על הזמן שגזלה ממנו הכנת הסרטון מניהול המדינה, ורחמנא ליצלן אולי מחיפוש אפיקי מו"מ חדשים להחזרת 101 החטופים.
חשוב מכך, הסרטון הוכיח שוב את עוצמת ניגוד העניינים שבו נתניהו מצוי. באחרונה הופכות יותר ויותר עקשניות השמועות שנתניהו רוצה לפטר את ראש השב"כ. כעת, אפילו את זה כבר נתניהו לא יכול חוקית לעשות. הוא והצמרת שלו כל כך מסואבים ומושחתים שהם מייצרים ניגודי עניינים בכל אזור שהם מסתובבים בו. ההיסטריה של נתניהו, מוצדקת או לא, הביאה אותו לבצע, לכאורה, עבירה פלילית חמורה בסרטון הזה, כשבפועל קרא לאלי פלדשטיין (במילים אחרות כמובן) שלא להודות בדבר. נתניהו הסביר בסרטון שכתוצאה מהלחץ שמופעל עליו הוא עלול "להודות ברצח ארלוזרוב".
החשש של נתניהו הוא כמובן לא מהודאה בלחיצה על הטריגר, אלא מהחשש שייוודע מי הורה על הלחיצה הנ"ל, או לכל הפחות מי הובאה לידיעתו הכוונה ללחוץ על הטריגר. במצב הזה, כיום נתניהו כבר לא יכול לפטר את ראש השב"כ. החקירה והמשפט הפלילי העתידי נגד פלדשטיין ונגד המילואים עלולים באופן יותר מתיאורטי להגיע גם אל נתניהו. די היה בקריאה האחרונה שלו בסרטון כדי לייצר מניעות לעצמו מפיטורי ראש השב"כ. הדברים לא נכתבים בשמחה. להיפך. לראש ממשלה אמורה להיות הזכות ואף החובה לפטר ראש שב"כ, אם הוא סבור שהוא לא טוב לשמירת מדינת ישראל. העניין הוא שנתניהו מוכיח פעם אחר פעם שהשאלה מה טוב למדינת ישראל פחות מטרידה אותו. הוא כל כך פרנואיד והיסטרי שהוא בעצמו מספק בקצב אש ראיות מפלילות על ניגודי עניינים שהוא מצוי בהם.
הסרטון השני שנתניהו שחרר, בעקבות ההסדרה בצפון, היה עלבון לאינטליגנציה. גולת הכותרת שלו הייתה הטלת האחריות על ההסדרה בצפון על האמריקנים שמנעו ממנו נשק ותחמושת. האם לא אמר באחרונה שאם יהיה צורך "נילחם גם בציפורניים"? מילא. השאלה המעניינת היא למה בעצם? למה נתניהו היה צריך להמציא כל כך הרבה שקרים וקשקושים בסרטון הזה, ולא לומר את הדבר הפשוט: מטרתו של המבצע בצפון הייתה לקנות שקט לאורך תקופה, מלחמה לא מוכרעת בהריגת החייל האחרון של האויב; מלחמה מוכרעת כמעט תמיד בהסדרה מדינית כלשהי שנובעת מההישגים הצבאיים. אי אפשר להבטיח שקט מוחלט, אבל אפשר לשנות ולו חלקית מצב גיאופוליטי שישפר באופן משמעותי את איכות חיי תושבי הצפון. למה הוא לא היה יכול לומר את כל המשפטים הפשוטים, ההגיוניים וגם הנכונים הללו, ובמקום זה להציף את אזרחי ישראל בכלל ותושבי הצפון בפרט בשקרים מטופשים?
מקורם של כל השקרים והמניפולציות הללו הוא בחטא הקדמון של כהונה תחת כתב אישום והנה ההסבר לתזה המוזרה הזאת: אם נתניהו היה אומר את המשפטים הכנים והנכונים בעניין הצפון, הוא היה מחויב להשתמש בדיוק באותם טקסטים בדבר הדרום, אלא שבדרום נתניהו לא רוצה להפסיק את המלחמה. למה? בפשטות, כי אם יבצע עסקת חטופים, בן גביר וסמוטריץ' עלולים לממש את איומם ולהפיל את הממשלה. זו האמת הכואבת והמרה. בגלל זה החטופים עדיין שם.
איך האמת המרה הזאת קשורה למשפט הפלילי? בפשטות, הברית בין נתניהו לבין הימין הקיצוני נוצרה אך ורק בשל תיקיו הפליליים, זאת בשל העובדה שמפלגות אחרות לא הסכימו לשבת בממשלה שמונהגת על ידי נאשם בפלילים. הרי אנחנו זוכרים היטב שלפני הסתבכויותיו הפליליות נתניהו תמיד העדיף מפלגות מרכז. בן גביר וסמוטריץ' הם שמונעים את סיום המלחמה בדרום ועסקת החטופים. אז הנה לכם שרשרת חד גדיא אכזרית שבקצה האחד שלה כהונה תחת כתב אישום ובקצה השני החטופים - הם הגדי שנטרף.
לכל זה תוסיפו את צווי המעצר בהאג. לא מן הנמנע שגם הם הוצאו בשל ניגוד עניינים אחר של נתניהו. הרי היועצת המשפטית לממשלה שבה והזהירה את נתניהו שאם לא יקים ועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את הטענות לפשעי מלחמה בעזה, הוא מגדיל את הסיכוי לצווי מעצר. נתניהו נמנע מלהקים ועדת חקירה כזאת, לא משום שחשש ממנה אלא משום שהבין שוועדה כזאת לא רק תחקור את אירועי עזה, אלא את האירועים שהוא אינו מעוניין בשום פנים ואופן שייחקרו - מחדלי שבעה באוקטובר. כך נוצר האבסורד שבשל החשש שלו מוועדת חקירה ממלכתית, הביא על עצמו, בסבירות גבוהה, את צווי המעצר הבינלאומיים. לפי דיווחים שונים, העובדה שצרפת, בניגוד להצהרותיה הראשונות, הודיעה שנתניהו חסין ממעצר בשטחה, קשורה להסכם בצפון, שבו ישראל שמרה על כבודה של צרפת, כשהכירה במעמדה כפטרונית האירופית של לבנון.
כאזרח ישראלי אני כמובן שמח על הצהרת צרפת, יהיו מניעיה אשר יהיו, ובכל זאת הנה לכם עוד חוליה בשרשרת ניגודי העניינים ואחיזות העיניים שמתגלגלים עלינו מאירוע לאירוע. אני מניח שתושבי הצפון היו שמחים לדעת שכל המניעים לחתימת ההסכם בצפון היו נקיים ועניינים לחלוטין.
נתניהו מבקש פעם אחר פעם לדמות עצמו, באופן פתטי יש לומר, לווינסטון צ'ר'צ'יל. ובכן, סרטוני נתניהו הם אכן נאומי דם, יזע ודמעות: הוא מזיע מלחץ ומפחד, בוכה על מתקפת הדיפסטייט נגדו ומספר לנו שדם החללים והחטופים הוא מס על "מלחמת התקומה" (שם שהוא מנסה להטמיע לא בהצלחה), אף שבפועל כבר ברור שהמלחמה הזאת נהפכה מזמן להיות מלחמת ההישרדות האישית שלו.