דונלד טראמפ ואנשיו אמרו ביממה האחרונה כי הם עומדים לנצח את הבחירות לנשיאות בפער גדול. ככל שעברו השעות מרגע סגירת הקלפיות, התברר כי ההערכה שלהם היתה נכונה.
הגל האדום שטף את ארה"ב והביא לנשיא לשעבר ניצחון גדול עוד יותר מזה שהשיג ב-2016. טראמפ לא רק מנצח בכל המדינות המתנדנדות, הוא גם מנצח בספירת הקולות הכללית - הפעם הראשונה שבה מועמד רפובליקני עושה זאת מאז 2004.
אם זה לא מספיק, הרפובליקנים גם הצליחו לזכות ברוב בסנאט, מה שיאפשר לטראמפ חופש פעולה נרחב במינויים של שרים, שופטים ושגרירים. בכל הנוגע לבית הנבחרים התמונה עדיין לא התבהרה, והרפובליקנים עדיין יכולים לשמור על הרוב שלהם שם.
האריס עשתה היסטוריה כשהיתה לאשה השחורה הראשונה שהתמודדה לנשיאות ארה"ב. היא היתה צריכה להרים קמפיין לנשיאות ב-100 ימים בלבד, וזאת אחרי שקיבלה ירושה קשה מאוד מג'ו ביידן, שהפופולריות שלו הלכה וצנחה ככל שהקדנציה שלו התקדמה.
ההפסד של האריס הוא גם הכשלון של ג'ו ביידן. אחת הנקודות החשובות במורשת ביידן היתה נצחונו על דונלד טראמפ בבחירות ב-2020, אבל הנשיא היוצא גם אחראי במידה רבה לכך שטראמפ הצליח לבצע קאמבק דרמטי כל כך, ארבע שנים אחרי שעזב בבושת פנים את הבית הלבן.
שלושה גורמים מרכזיים תרמו לניצחון המוחלט של טראמפ - האינפלציה, משבר ההגירה והגבול הפרוץ עם מקסיקו, וחוסר היציבות בעולם, שבאה לידי ביטוי במלחמה בלתי נגמרת באוקראינה ובמלחמה במזרח התיכון.
אף שמצבה של הכלכלה האמריקנית אינו רע בכלל, ובחלק מהנתונים היא שוברת שיאים, עבור אמריקנים רבים יוקר המחיה קשה מנשוא. חלק משמעותי מהמצביעים האמריקנים סימנו את הנושא הזה כנושא המרכזי עבורם בבחירות. ביידן הפחית את האבטלה, השקיע בתשתיות וחיזק את הכלכלה - אבל לא הצליח להוריד את המחירים בסופרמרקט.
סוגיית משבר ההגירה היתה כישלון דמוקרטי מתמשך. הנשיא ביידן וסגניתו האריס לא הצליחו לספק פתרונות לנושא, ובכמה מפעולותיהם אף החריפו את המשבר. הרפובליקנים, בעידודו של טראמפ, אמנם הכשילו את יוזמת החקיקה הדו-מפלגתית שביידן ניסה לקדם, אך הוא לא הצליח למצוא דרכים חלופיות להתמודד עם הבעיה. והמחדלים סביב הנסיגה מאפגניסטן והמלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, הוסיפו תחושה של חוסר יציבות שסייעה לטראמפ להגדיל את התמיכה בו.
הדמוקרטים לא העלו על דעתם שכל כך הרבה אמריקנים יצביעו עבור מועמד שנגדו הוגשו כתבי אישום, שהורשע בבית משפט ושהתנהלותו כאוטית וסגנונו גס רוח. הם גילו שהם היו תקועים בקונספציה. כמו ב-2016, אופיו של טראמפ לא הפריע לתומכיו. רבים מהם פשוט חשבו שחייהם יהיו יותר טובים אם הוא יהיה הנשיא.
טראמפ הצליח להגדיל משמעותית את התמיכה בו בקרב גברים היספנים ושחורים, וכן בקרב מצביעים עצמאיים שלא רשומים כרפובליקנים או דמוקרטים. האריס לא הצליחה לפצות על הפער הזה.
אחד הגורמים המרכזיים בקמפיין המוצלח של טראמפ היה המולטי-מיליארדר אלון מאסק. מעבר למיליוני הדולרים שהוא הזרים לקמפיין, מאסק גם גייס אל הרשת החברתית X שבבעלותו כדי להדהד את מסריו של טראמפ. לא בכדי השניים בילו את ליל הבחירות ביחד, וטראמפ הקדיש חלק משמעותי מנאומו כדי להודות למאסק, שאותו הוא גם רוצה למנות לתפקיד בכיר בממשל.
גם בבחירות האלה טראמפ כנראה יתאכזב מכך שלא קיבל תמיכה רחבה מיהודי ארה"ב. סקר פוקס הראה כי 67 אחוז מהיהודים הצביעו להאריס. הנתון, הדומה למערכות בחירות קודמות, הצביע על כך שהמלחמה בעזה וגל האנטישמיות בארה"ב לא גרמו למספר רב של יהודים לשנות את אופי ההצבעה המסורתי שלהם.
ניצחונו של טראמפ הוא חדשות טובות מאוד עבור בנימין נתניהו. נתניהו היה חשדן מאוד כלפי האריס, וחשש מתרחיש בו היא מנצחת. טראמפ היה המועמד העדיף מבחינתו, חרף ההיסטוריה הלא פשוטה שלהם. הוא הצליח לשקם את יחסיו עם טראמפ, ובשבועות האחרונים לקמפיין הבחירות הם שוחחו לא מעט פעמים.
ההודעה על נצחונו של טראמפ הגיעה כמה שעות אחרי שנתניהו פיטר את שר הביטחון גלנט. הנשיא ה-47 של ארה"ב לא יפריע לנתניהו לקדם את תוכניתו להחלשת הדמוקרטיה הישראלית. בכל הנוגע למלחמה בעזה ובלבנון, טראמפ הבהיר כי הוא רוצה לראותן מסתיימות עד השבעתו לתפקיד ב-20 בינואר.
אבל עד שנשיא חדש יתיישב בחדר הסגלגל, נתניהו יצטרך להתמודד מול ג'ו ביידן, שילקק את פצעי התבוסה של הדמוקרטים, ואולי אפילו יחפש דרכים לסגור את החשבון עם נתניהו. החודשיים וחצי הבאים יהיו תקופה מאתגרת ביותר ביחסי ישראל-ארה"ב.