הצעה לעסקה: את החטופים נחזיר הביתה, ובמקומם נכניס את חברי הקואליציה

הסתיו הגיע, ואיתו גם חגי תשרי - כמו כל שנה הם מבשרים על סופה של שנה ותחילתה של אחרת.
עבורכם היהודים, הימים הנוראיים הם עשרה ימי אבל עבור 101 החטופים ומשפחותיהם הם נמשכים כבר שנה. ה-7 באוקטובר עבור אלפי משפחות זה יום לא ייגמר לעולם. שנה של סיוט שבה מדינת ישראל מקיזה דם בדרום ובצפון. אלפי פליטים בארצם ואזרחים תמימים עדיין חטופים בידי מפלצות אדם מתחת לאדמה.

ממשלת ישראל יורה לכל עבר ובלי שום תכנית. דוהרת לכל מקום בלי מצפן. מדברת הרבה על יעדים ואין שום אסטרטגיה. חיילים שיצאו מעזה נכנסו ללבנון ולהפך; איש לא אומר להם מה הלאה. לצערי הרב, האסטרטגיה היחידה של נתניהו היא שימור הקואליציה. על כן הוא דחה כל עסקה לשחרור החטופים והערים תנאים על תנאים מכיוון שאיימו עליו מבית.

פעם סמוטריץ עם "מצוות ההתיישבות" שהיא חשובה בעיניו ממצוות שיחרור ופדיון שבויים, פעם בן גביר שאוסר להפסיק את המלחמה כי "חייבים ניצחון מוחלט", ואם לא הם, אז ציר פילדלפי נחלץ לעזרת רה"מ - ומוצג כסלע קיומנו, כהגדרתו. אבל היום, אני מציע עסקה חדשה. עסקה שגם משפחות החטופים, גם סינוואר, ואפילו המפגינים יסכימו לה. עסקה שתענה לכל התנאים של נתניהו ושותפיו לממשלה.

לבצע רוטציה ורענון בין 101 החטופים ה"עייפים" לחדשים ורעננים שיחזיקו מעמד לעוד שנה ואחרי זה נרענן שוב. תקבעו אתם חברי הממשלה מי המתנדבים - אפשר חברי כנסת, שרים, אפשר גם בני משפחה וילדים. אולי מי שחושב שציר פילדלפי הוא סלע קיומנו? אולי מי שאמר שהתישבות בעזה תביא לביטחוננו? ואולי מי שלא מוכן להפסיק את המלחמה ורוצה ניצחון מוחלט?

יתרה מכך, אני מבטיח שלא יתקיימו יותר הפגנות ו"אנרכיסטים" לא יפרו את הסדר הציבורי. שנים הייתי ישראלי גאה, עד שבאת, אדון נתניהו, והרסת כל חלקה טובה במדינה האהובה שלנו. בגדת בי בגדת. במי שאתה חייב להם את חייך. סלים שופי, לוחם דרוזי בסיירת מטכ"ל, הציל את חייך. הוא, ויתר בני העדה המשרתים לאורך השנים - מגינים על המדינה בחירוף נפש. בגדת בעשרים אחוז מאזרחי המדינה עם חוק הלאום הגזעני הלאומני והמיותר.

הפקרת אזרחים תמימים שנרצחו ונחטפו ממיטותיהם וממסיבה בה רקדו וחגגו אל מנהרות שאתה היית שותף לבנייתן. שנה שלמה אתה מחפש תירוצים משונים כדי להישאר בשלטון. האסטרטגיה היחידה שיש לך היא אסטרטגיית שימור הקואליציה.

לאן לא הגענו? חיסלנו את נסראללה, ואת עבדאללה, את הנייה ואת מורנייה. עברנו מעזה דרך ביירות, ועד טהרן. איש מאויבנו לא נכנע לא כרע ברך ולא הרים דגל לבן. כדי להחזיר את החטופים חייבים לעצור את המלחמה לשלם את המחיר שחמאס דורש, ואז ללקק את הפצעים לחשב מסלול מחדש לקבוע אסטרטגיה לטובת עתידה של המדינה ולפיה לפעול.

יש לנו דור נדיר של לוחמים פטריוטים שאנחנו מאבדים על מזבח הפוליטיקה. מתי גם אליכם תגיע ההכרה, אין לנו זכות קיום אם לא נחזיר את החטופים בחזרה: "עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד כל שנבקש לו יהי".