למרות ההישגים הצבאיים: העיתוי לתקיפה באיראן צריך לשרת אינטרס גדול יותר

האזהרות האמריקניות והישראליות לגבי מתקפה איראנית לא ממש עבדו על משטר האייתולות. שם דווקא בחרו להדגיש את המסר כי המנהיג העליון עלי חמינאי בעצמו היה מי שיזם את ירי 181 הטילים הבליסטיים לעבר ישראל אתמול (שלישי). הבלטת המעורבות של חמינאי מצביעה על הנחישות לקבוע משוואות.

יש יותר מתחושה שישראל צריכה להגיב כאן ועכשיו לתקיפה הישירה שהתרחשה אתמול. אבל, דווקא מה שנכון לעשות עכשיו הוא להתנהל בקור רוח ושיקול דעת.

על סמך התוצאות בפועל, מה הם יחסי הכוח במזרח התיכון, במיוחד בחודש האחרון?

למעט העובדה שצה"ל הטיל על לבנון כ- 10,000 חימושים שונים והצליח לגרוע יכולות אסטרטגיות של חיזבאללה, ובנוסף לאבדות כבדות של בכירים ומפקדי שטח, צה"ל גם יצא לתמרון קרקעי בלבנון ביומיים האחרונים. אבל מה שהכי הכאיב לאיראנים היה ההתנקשויות באיסמעיל הנייה על אדמתם, במזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ועל פי דיווחים גם בגנרל האיראני עבאס נילפרושאן. כל אחד מהם רעידת אדמה בפני עצמו.

ומה קרה בפועל במתקפה הערב? נזק למבנים. אין בשלב זה שום הלימה בין הצדדים. בסוף הערב, אלו היו שני מחבלים מחברון שגבו מאיתנו את המחיר הגבוהה באמת, לא 181 טילים איראנים.

בצעדיה הבאים, ישראל אמורה לבחור בין הדחוף לחשוב. בהתאם לכך, יש לתחום את משך התמרון הקרקעי בדרום לבנון לכחודש, בו יספיקו חיילי צה"ל להשמיד את התשתיות הסמוכות לגדר הגבול עד לתום תקופת הבחירות בארצות הברית.

לאחר מכן, לקדם עסקת חטופים. בהמשך, טיפול שורש במוקדים נוספים ברצועת עזה והשלמת העבודות ההנדסיות בציר פילדלפי. בנוסף לכך, יש לשים דגש על צינון הזירה ביהודה ושומרון, והיערכות מחדש בגבול המזרחי. ורק אז, ואולי מעל הכול: הכנה לתקיפת פרויקט הגרעין האיראני וטיפול בתוקפנות וההתגרות של ציר הרשע בסוריה, תימן, עיראק ואיראן.

בראש מעייניה של ישראל צריכה להיות היוזמה, ולא התגובה, עיצוב המזרח התיכון, ובסופו של דבר הסדרה והסכמים, ולא גחמות ואמוציות.

טעות בשיקול הדעת ושליפות מהמותן עלולות לסבך את ישראל. האיראנים מבינים היטב את עוצמת מערך ההגנה האווירית והמודיעין הישראלי, והם מבינים שהתקיפה הרחבה שלהם, חרף תהליך הלימוד, לא השיגה את המטרות.

ישראל צריכה לזכור שחרף ההצלחה הטכנולוגית והמודיעינית בהגנה על העורף, האמריקנים אמרו שיעזרו לישראל להגן על עצמה - לא לתקוף. במילים אחרות, ישראל צריכה לחשב צעדים כדי להימנע מדינמיקת ההסלמה הבלתי נשלטת, ולבחור את העיתוי והמקום של היוזמה שתשיג הישג כפול.

לציר הרשע יש עדיין יכולות להכאיב לישראל, לכן עליה לפעול ממקום של עוצמה. היקף הנקודות שצובר צה"ל בעימות החזיתי מול ציר הרשע הוא חסר תקדים, וצריך לשמור אותו ככזה. לכן תקיפה באיראן - אם תבוא - צריכה להיות בכפוף לאינטרס הישראלי.